"ההנפקות יימשכו ביתר שאת אחרי חקיקת דו"ח בכר"

היקפי ההנפקות הגדולים של מניות ואג"ח שבוצעו אשתקד ובתחילת השנה, לצורך מימון פעילותו של הסקטור העסקי, יימשכו, אולי ביתר שאת, לאחר יישום המלצות ועדת בכר. כך אמר היום המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר, בכינוס הכלכלי הפיננסי של איגוד החברות הציבוריות שנערך בבורסה בתל-אביב.

לדבריו, התמריץ להמשיך ולגייס מקורות דרך שוק ההון יגדל עם יישום החקיקה, מכמה סיבות:

• הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים תגביר את הסיכוי שהרכב נכסיהן ישתנה - פחות פיקדונות בבנקים ויותר השקעות באג"ח פרטיות וני"ע מסחריים. (כ-14% מהנכסים של קופות הגמל וכ-18% מיתרת הנכסים השקליים של קרנות הנאמנות הם פיקדונות בבנקים כיום).
  

• הצבירה ההולכת וגדלה בקרנות הפנסיה החדשות יחד עם תשתית הפיקוח וההסדרה בתחום זה, עפ"י המלצות ועדת בכר - כולל חוק הייעוץ הפנסיוני ושורה של צעדים נוספים הטעונים השלמה - מגדילים את הסיכוי שאלה יגדילו את משקל המניות והאג"ח הפרטיות על חשבון האג"ח הממשלתיות - שמשקלן עדיין דומיננטי.
  

• יישום המלצות הצוות בתחום מכשירים פיננסיים מתוחכמים, כגון "ריפו" ו"איגוח", יביא לכך שהמסחר בני"ע יהיה עמוק יותר ונזיל יותר. גם התפתחות זו תקל על הציבור, ובעיקר על המשקיעים המוסדיים, להשתתף בהנפקות של מניות ואג"ח פרטיות.
  

לדבריו, בולט הצורך בהגברת הנגישות למקורות ומימון של פירמות קטנות ובינוניות שאינן שייכות למגזר הטכנולוגיה העילית ושתלויות רבות באשראי הבנקאי. למעלה מ-70% מהאשראי הבנקאי ממשיך להיות מרוכז אצל 1% מהחברות - ובתחום זה כמעט ולא היה שינוי בעשור האחרון.

"אחד היתרונות הגדולים של הרפורמה", אומר סוקולר, "הוא בפיתוח שוק ההון כמקור לגיוס מקורות מימון חלופים לאשראי בנקאי עבור הפירמות הגדולות. ככל שהמימון שלהן יישען יותר על הנפקת מניות ואג"ח, תפחת הריכוזיות הנוכחית של האשראי הבנקאי, ותגדל הנגישות אליו מצד פירמות קטנות ובינוניות. כתוצאה מכך, תהיה עליה בחשיבות שהבנקים עצמם יתנו לתפקידם המסורתי - מימון הון חוזר של פירמות קטנות ובינוניות".