בשם החוק
"המאבק באילת הוא על שלטון החוק, מאבק בין שתי חברות פרטיות שעושות הון מזיהום מפרץ אילת והרס שונית האלמוגים, תרמו כספים לפוליטיקאים, השקיעו מיליונים בפרסומים שקריים, ועשו הכול, אבל הכול להישאר בים ולעשות הרבה כסף". עמותת "צלול" מגיבה למאמריו של צור שיזף
"עיר זונה", כך קורא צור שיזף לעיר אילת.
עיר רקובה ומושחתת, הוא מוסיף ומשחיז. צור שיזף שוכח שבאילת גרים אנשים, בני אדם, אוהבי ים, עובדים קשה לפרנסתם. את צור שיזף זה לא מעניין, הוא כתב ספר, עכשיו צריך למכור אותו ולא משנה כמה חצאי אמיתות צריך לכתוב, ועל מי צריך לדרוך בדרך, העיקר שהוא יעשה מזה כסף.
עוד לא יבשה הדיו על הררי המילים שסיפרו על החלטת הממשלה שקבעה כי כלובי הדגים לא יישארו במפרץ אילת מאחר והם מזהמים את שונית האלמוגים, מזדרז לו צור שיזף לכתוב ספר על עלילות המאבק. צור שיזף החליט שהוא פעיל סביבתי, יש לא מעט כאלה, יש מעט שכן מבינים את המשמעות של התפקיד, יש כאלו שמבינים על מה היה המאבק באילת. צור שיזף אינו אחד מהם.
מאמר במחלוקת
דגים והעיר הגדולה: "תזכור מה קרה לדליק"
צור שיזף
צור שיזף ממשיך במסעו באילת, מגלה כיצד האומנים חשפו תעלול נדל"ני ועצרו אותו, ומספר על שיחת טלפון אחת הזויה ומוזרה מאנשי עמותת "צלול". כתבה שלישית בסדרה
המאבק באילת היה על שלטון החוק, מאבק בין שתי חברות פרטיות שעושות הון מזיהום מפרץ אילת והרס שונית האלמוגים, חברות שגייסו לצידם את אנשי הלובי החקלאי, תרמו כספים לפוליטיקאים, השקיעו מיליונים בפרסומים שקריים, ועשו הכול, אבל הכול להישאר בים ולעשות הרבה כסף.
רוב השונית כבר נהרסה
עם העובדות קשה להתווכח, 70% משונית האלמוגים מתה כבר מזמן, הידרדרות נמשכת ושונית על סף הכחדה. לסיבת מות השונית סיבות רבות, ביוב שזרם במשך שנים אל הים, פוספטים מהנמל, צוללנים לא זהירים, דליפות דלק מאוניות ועוד, העל כל אלו בלטו כלובי הדגים, אלפי טונות של זיהום מדי שנה, החדרת מינים זרים ומחלות אל המפרץ ופגיעה אנושה בצלילות מי המפרץ.
את צור שיזף העובדות לא מעניינות, הרי יש לו ספר למכור, הוא יוצא לאילת כדי למצוא מי יתמוך בגרסתו. צור שיזף מוצא תמיכה לא מפתיעה אצל בעלי כלובי הדגים, הוא שוכח לרגע שמדובר בחברות שפועלות בניגוד לחוק, תחת צווי פינוי, לאחר החלטות של מוסדות התכנון והחלטת היועץ המשפטי לממשלה שמדובר בחברות פורעות חוק שמזהמות את המפרץ וחייבים להוציא אותם מהים.
צור שיזף מחפש דם, סקופ, משהו שיעזור לו למכור את הספר החדש שלו לקראת שבוע הספר המתממש ובא, הוא מחליט לתקוף את עמותת צלול, עמותה שהובילה בשנים האחרונות את המאבק להצלת מפרץ אילת והוצאת כלובי הדגים.
פעילי צלול מכירים את צור שיזף מזה זמן רב, עוד בימים בהם הוא החליט שאסור לבנות צינור זמני ביפו שיאפשר את תיקון צנרת הביוב המיושנת של השפד"ן. צלול סירבה להצטרף למאבק שלו, מאחר והיה צורך אמיתי לתקן את הצינור ולמנוע אסונות בנפש וזיהום סביבתי כפי שכבר קרה בעבר.
צור שיזף לא סלח, הרי הוא הפעיל הסביבתי היחידי בישראל וככזה יש רק אמת אחת - והיא האמת שלו. כאשר הוא פנה לצלול הייתה זו עמותה חזקה, רצינית ומקצועית, עכשיו כדי למכור את הספר זו עמותה אינטרסנטית ולא ראויה.
כמנכ"ל העמותה אני יכול לומר ביושר שעמותת צלול היא ללא ספק עוף מוזר בנוף הארגונים הפועלים למען איכות החיים והסביבה בישראל. זוהי עמותה מקצועית, שאינה חוששת מעימותים אגרסיביים, לא ניזונה מתרומת משרדי הממשלה ובעלת תקציב פעילות מהמרשימים שאפשר למצוא בקרב ארגונים שכמותה.
מאבק לאיכות החיים שלכם
צלול הוקמה אך לפני שש שנים וכבר הפכה להיות אחת העמותות המובילות והמוכרות בישראל, את תרומתה לאיכות חיינו אפשר למדוד בקלות רבה - הפעילות הנחרצת מול מפעלי הקישון, תחילת שיקום נחל הנעמן, המאבק העיקש בביוב בהרצליה, הפסקת הזיהום ממפעלי תשלובת מילואות, מלחמת החורמה בעיריית בת ים על מערכת הביוב המתפוררת שלה, כנסים אקדמאים, ימי עיון, הצעות חוק וכמובן המאבק להצלת מפרץ אילת.
לצלול יש נכס שלעיתים, במיוחד בקרב אנשים צרי מחשבה, לא נראה טבעי לעמותה לאיכות סביבה. מדובר במשפחת קהאן, משפחה עשירה במיוחד שהחליטה לפני שנים לעשות מעשה ולתרום ברוחב לב לשינוי אמיתי של איכות סביבתנו בכל הקשור לים ולנחלים.
משפחת קהאן עושה זאת ממניעים ציונים אמיתיים, מאהבת הארץ, מהרצון לשנות והיכולת להשפיע, הלוואי שעוד משפחות כאלו יצטרפו להגנה על איכות הסביבה שלנו.
חבל שאנשים קטנים כגון צור שיזף מנסים לרמוס את כבודם של אלא שהחליטו לעשות ולא לכתוב ספרים, חבל שצור שיזף לא טרח אפילו להרים טלפון אחד כדי לברר את העובדות לפני שהחליט איך הוא יעשה כסף מתדמית הפעיל הסביבתי.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת "צלול".
לפנייה לכתב/ת 
עו"ד יריב אברמוביץ', מנכ"ל עמותת צלול
"רוב השונית כבר נהרסה"
צילום: עמותת צלול
