שתף קטע נבחר

"פיטרו אותי כי חזרתי בתשובה"

תושבת חיפה טוענת, כי מסעדת "יטבתה בעיר" הפסיקה לשבצה לעבודה לאחר שביקשה לפטור אותה ממשמרות השבת. אך בעלי המקום טוענים: התובעת הודיעה בהתראה קצרה על הפסקת העבודה בשבת, והיתה זו היא שלא העבירה את הצעותיה לסידור עבודה שבועי, ומשום כך לא שובצה

תושבת חיפה תבעה ממסעדת "יטבתה בעיר" בחיפה 150 אלף שקלים, בטענה שבעלי המסעדה התנכלו לה והביאו להתפטרותה לאחר שחזרה בתשובה, והודיעה להם כי לא תעבוד יותר במהלך השבת.

 

התובעת דרשה כ-100 אלף שקלים פיצוי על עוגמת הנפש ועוד כ-50 אלף שקלים בגין פיצויים הפיטורים ואובדן ההכנסה בתקופה בה צומצמו מספר המשמרות שלה.

 

לדבריה, הפגיעה התבטאה בירידה דרסטית בהיקף משרתה ובמשכורתה עד שחדלה להיות משובצת למשמרות עבודתה לחלוטין. בכתב ההגנה טוענת "יטבתה בעיר" כי העובדת היתה מחויבת לעבודה בשבת, הודיעה על הפסקת העבודה במועדים אלה באופן פתאומי, וגרמה אחר כך בעצמה לירידה בהיקף עבודתה.

 

התביעה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה כבר לפני מספר חודשים, אולם הניסיון להגיע לעמק השווה בין הצדדים בגישור – נכשל.

 

התובעת, סטודנטית, החלה לעבוד במסעדה בשנת 2000 כאחראית משמרת וכמלצרית. באמצעות עורך דינה, עופר בן ארי ממשרד "בן-ארי כהן" מחיפה, טוענת התובעת כי בתחילה עבדה בימי הלימודים בין שלושה לארבעה ימים בשבוע, ובחופשות עבדה שבוע מלא. בהמשך עבדה כמלצרית במשרה מלאה, ומאוחר יותר כאחראית משמרת במשרה מלאה.

 

בחודש אוגוסט 2004, בעקבות תהליך של התקרבות לדת, ביקשה התובעת ממנהל המסעדה שיפסיק לשבצה במשמרות מכניסת השבת עד צאתה. בתגובה, כך נטען בתביעה, דרש ממנה מנהל הסניף להניח על שולחנו בתוך 24 שעות מכתב התפטרות. הוא אף איים עליה, כך לשון התביעה, כי החברה תתבע ממנה 10,000 שקל משום שלא הודיעה על התפטרותה מראש. בין השאר נטען בתביעה כי מנהל הסניף שיבץ אותה בתקופה שלאחר מכן לעבודה במשמרות השבת, ביודעו כי תסרב לעבוד בהן.

 

בהמשך קיבלה התובעת מכתב ממנכ"לית החברה, ובו הציבו שלוש אפשרויות: לחזור לעבודתה, או לחתום על מסמך לפיו תמשיך לעבוד בשכר מינימום לפי שעות, ולא במשכורת גלובלית כפי שנעשה עד כה. האפשרות השלישית היתה להתפטר.

 

בתביעה נטען כי העובדת הסכימה לוותר על 1,000 שקל משכרה על מנת לבצע את ההתאמות הנדרשות. "במשך שלושה שבועות לאחר השיחה לא שובצה התובעת ולו אף למשמרת אחת", נכתב בתביעה. "מכיוון שחששה כי מקור פרנסתה יאבד, נאלצה לבסוף התובעת לחתום על המסמך. לאחר חתימתה על המסמך שובצה תחילה לארבע משמרות בשבוע, אך עם הזמן מספר המשמרות הלך וקטן, עד שבחודש דצמבר 2004, לא שובצה כלל".

 

עוד נטען כי העובדת פנתה מספר פעמים למנהל הסניף וביקשה ממנו לפטרה אם אינו יכול לשבצה במשמרות נוספות. לדברי התביעה, השיב לה כי אין בכוונת החברה לפטרה, אולם אם אינה מרוצה היא יכולה להתפטר מרצונה. בסופו של דבר הודיעה התובעת בחודש דצמבר 2004 כי היא מתפטרת.

 

"התובעת תטען כי ההרעה בתנאיה לאחר כחמש שנות עבודה הינה על רקע אמונתה הדתית... בניגוד לאמור בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה", נטען.

 

בכתב ההגנה טוענת חברת ההסעדה, כי התובעת התמודדה על תפקיד מנהלת האירועים, תפקיד הכרוך בעבודה בשבת, וזכתה בו. לדברי הנהלת החברה, התובעת הודיעה בהתראה של שבוע על הפסקת העבודה בשבת, למרות שידעה כי ישנם אירועים שאותם היא אמורה לנהל כבר בשבת שלאחר מכן. על פי כתב ההגנה, משלב זה ואילך הייתה זו התובעת שהחלה לזלזל במקום העבודה, ולא העבירה כסדרן את הצעותיה לסידור עבודה שבועי, ומשום כך לא שובצה. התובעת עבדה במקביל במקום עבודה נוסף – בר במלון מרידיאן בחיפה – ואף ניסתה "לגייס" עובדים מ"יטבתה" שיעברו אף הם לעבוד במקום.

 

עוד נטען כי מעולם לא הציעה התובעת לוותר על חלק משכרה, ומאידך כי חתמה על מסמך בו היא מסכימה לחזור ולעבוד כמלצרית בשכר מינימום שעתי. "התביעה לתשלום סך של 100 אלף שקלים מעידה על חמדנותה של התובעת ועל ניסיונה להתעשר, שלא כדין, על גבה של הנתבעת", צויין בכתב ההגנה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלעד גרשגורן
"יטבתה בעיר" בחיפה (ארכיון)
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים