לא קלה היא דרכו

ככל הידוע, נוכחותם היפה של לא מעט זמרים-כוכבים ירושלמים בסצינה הים תיכונית, לא ייסדה קליקה ירושלמית סגנונית במוזיקה המזרחית. 'איתך' של גבי שטרית, מגלה שלא מאוחר לגבש תובנות שכאלה. מצד אחד, מערכי ההפקה וההפצה, מצד שני המעבד תומר עג'ם, ומצד שלישי ניתן לזהות קשר לשתי אגדות ים-תיכוניות ירושלמיות – איציק קלה מחד, ג'קי מייקה מאידך.

יש משהו בגישה של שטרית, שמסגיר שאיפה להידמות לקלה. בסוגת השירים שהוא בוחר לבצע – אף לא אחד מקורי, אלא גיבוב מרחבי, עם לחנים מבולגריה, טורקיה, יוון ומקורות צועניים – נדמה שהוא שר שירים שאיציק קלה ויתר עליהם. אבל בהגשה הוא רחוק מאוד מיכולתו של קלה, מזכיר דווקא את זו של מייקה. אמנם אותו מעבד ומפיק מוזיקלי (חסיד של קלידים ממוחשבים) משרת אותם, אבל הם פחות טובים ומשכנעים. לא קלה היא דרכו.

חוסר יכולתו של שטרית להיחלץ מנישת המועדונים, מודגש בגירסאותיו לשירים ישראלים – 'היא כל-כך יפה' של יוני רועה, 'אל תשכחי אותנו' של מיסטר הרי ו'רחם' של אפי נצר. שירים יפים שמבוצעים בדייקנות, אבל ללא פרשנות שתרמז על אישיות משלו. ושירים יפים לא הופכים הקלטות לאלבום, כמו שמיומנות לא הופכת מבצע לכוכב משפיע. זו הסיבה שלא תופתעו להתבשר ש'איתך' הוא השביעי של שטרית. לא הפסדתם שום דבר עד עכשיו.