איפה הם היום - קורי גיינס

קורי גיינס סיים את הקריירה שלו בישראל רק לפני שנתיים. הוא עשה זאת במ.כ. חיפה. אחרי קריירה מקצוענית עשירה ב-NBA (שיחק בניו ג'רזי, פילדלפיה, דנבר וניו יורק ניקס), באירופה (בסקאבוליני פזארו, ורונה וגאלאטסראיי) ובישראל (שיחק בהפועל אילת, מכבי ראשון לציון וחיפה), הוא נראה קרוב מתמיד לחזור לליגה הטובה בעולם - הפעם כמאמן. מאז פרש וחזר לארה"ב, כשהוא חמוש בחברה מזה שלוש שנים, הוא זכה להצלחה כמאמן בליגת ה-ABA החצי מקצוענית וכמאמן אישי למועמדים לדראפט.

"סיימתי את הקריירה שלי כשחקן בישראל בגיל 39 וחזרתי לארצות הברית. קיבלתי הצעת עבודה מפול ווסטהד, שאימן אותי בעבר באוניברסיטת לויולה מרימאונט (הוביל את הלוס אנג'לס לייקרס לאליפות ב-80'). הוא הציע לי להצטרף אליו כעוזרו בקבוצת ה-ABA של לונג ביץ' ג'אם. הסכמתי וחברתי אליו ולעוזר המאמן השני, חברי ארל קיורטון" מספר גיינס. "ואז פתאום ווסטהד קיבל הצעה להצטרף לאורלנדו מג'יק ואני החלפתי אותו בתפקיד.

קורי גיינס היום - חולם להיות מאמן ב-NBA (צילום באדיבות קורי גיינס) 

"היו לנו שחקנים מצוינים בקבוצה - דרמאר ג'ונסון, מאט בארנס והרכז היפני יוטה טאבוסה. אחרי שהוא עזב, נשארנו בלי רכז וקיורטון הציע לי לחזור למגרש כמאמן-שחקן. זה היה רעיון טוב. עליתי לשחק בחמישייה והחזקתי מעמד רק בעשר הדקות הראשונות. זה הספיק. אחרי שהייתי פותח את המשחקים, הצעירים היו מרגישים בנוח יותר ולא הפסקנו לנצח עד לגמר הפלייאוף, שם הפסדנו ליוטה סנואוברס.

בעונה השנייה שלי בלונג ביץ', כבר לא הייתי מסוגל לשחק יותר. הייתי גמור. למרות זאת הקבוצה המשיכה לרוץ. עשינו עבודה טובה, אבל לא הצלחנו שוב לזכות באליפות. בקיץ האחרון קיבלתי הצעה מהסוכן שלי, אריק פליישר, להכין שחקנים צעירים לקראת הדראפט. עבדתי עם אנדריי בלאטץ' (נבחר בסיבוב השני על ידי הוויזארדס) וקוסטאס ואסיליידיס היווני. הייתי צריך להכין אותם מבחינה פיזית ומנטלית למה שצפוי להם במבחנים בקבוצות ה-NBA. אני אמשיך ככל הנראה בג'אם ומקווה שזה יקדם אותי למשרת אימון ב-NBA".

אם שואלים את גיינס מי הוא המודל שלו בתור מאמן, הוא מיד שולף שורה מכובדת של מאמנים, ובינהם גם כמה שמות מפתיעים. "שיחקתי בשביל פול ווסטהד, פאט ריילי, ג'ורג' קארל ו-ואלריו ביאנקיני (מאמנו בפזארו) ולמדתי מהם המון, אבל גם לאפי בירנבוים ולמוישל'ה ויינקרנץ יש תרומה לניסיון שלי. אפי הוא אחד המאמנים הטובים שהיו לי. הוא יודע איך להתחבר לשחקנים ומבין אותם. זה הדבר הכי קשה למאמן. את מוישלה אהבתי כי הוא נתן לי לעשות מה שאני רוצה מחוץ למגרש. ללכת לים בבקרים, לצאת לבלות בלילות. התנאי היחיד שהיה לו: שאתן את כל כולי על המגרש".

גיינס, מסתבר, היה יבוא אישי של מי שעדיין מתרוצץ על פרקטי ארצנו, ג'ו דאוסן. "אחרי עונת הרוקי שלי בניו ג'רזי ב-1989, יצאתי לשחק בליגת הקיץ בוונצואלה, בקבוצת פורטו לה קרוז ופגשתי שם את דאוסן, שסיפר לי על ישראל", נזכר גיינס. "שבע שנים אחר כך, דאוסן שיחק באילת והזמין אותי להצטרף. לי היה כבר ניסיון אירופי באיטליה וטורקיה, אבל גיליתי שכל מה שג'ו סיפר לי היה נכון. האנשים באילת קיבלו אותי יפה, חיבקו אותי, דאגו לי. היתה לנו גם קבוצה טובה עם אמיר כץ, מאיר טפירו וג'יימס פורסט וגם הצלחנו לנצח את מכבי תל אביב באותה עונה. אמנם כבר ניצחתי את מכבי עם פזארו, אבל זה לא הרשים אותי במיוחד. כשחקן אילת, ניצחון על מכבי היה יותר קשה ויותר מרגש".

מאז אותו ניצחון, חווה הרכז את טעם הניצחון על הצהובים מספר פעמים והיה קרוב לעשות כן גם חמש שנים לאחר מכן כשחקן במדי מ.כ. חיפה. באותה שנה, שיחקו לצידו של גיינס ותחת הדרכתו של בירנבוים גם מרקו בוליץ' וסטנלי ברנדי. הקבוצה אף הגיעה לחצי גמר הפלייאוף, שם החמיצה ניצחון בסדרה מול מכבי תל אביב. "היינו יכולים להפתיע, אבל סובבתי את הקרסול והחמצנו את ההזדמנות. זה היה הזכרון הרע ביותר שלי מישראל", אומר גיינס.

במשך שש שנים וחצי למד הרכז היעיל להכיר את הכדורסל הישראלי מבפנים ומבחוץ. למרות שתמיד זכה לשבחים רבים מבחינה אישית, הוא יודע כי זה לא שווה הרבה בלי תחרות של ממש. זאת לדעתו הבעיה העיקרית של הכדורסל הישראלי. "כולם יודעים מי יזכה באליפות. זה מבאס, אין תחרות ואין על מה להילחם. לא צריך לחפש הרבה בשביל לדעת מה לא בסדר בכדורסל בישראל". באירופה צופה גיינס למכבי ת"א בעיות עם ביטול ההגבלות על החתמת זרים ביורוליג. "עכשיו כולם יעשו כמו מכבי ויחתימו זרים אמריקנים. זה יבטל את היתרון היחסי שלה באירופה" סבור הרכז. 

מי השחקנים הכי טובים ששיחקת איתם ומולם בישראל?

"בחיים שלי הספקתי לשחק עם שני קלעים נפלאים, כמו רג'י מילר ואנטונלו ריבה וגם בישראל התמזל מזלי ושיחקתי עם סקנד-גארדים מצוינים כמו אמיר כץ ובוליץ'. 'טאז' (כך גיינס מכנה את טפירו) של אז היה שחקן צעיר וטוב, אבל זה לא הטפירו של היום. אני זוכר שהיה לי מאוד קשה לשחק מול עדי גורדון ולמונט ג'ונס, אבל הרכזים הכי טובים ששיחקתי מולם היו אלכסנדר דז'ורדז'ביץ' ופטאר נאומוסקי".

שחקן נוסף שגיינס הספיק לשתף איתו פעולה הוא דניס רודמן. הוא עשה זאת כמאמן שחקן בשנה הראשונה שלו בלונג ביץ', שם בחר רודמן לנסות את הקאמבק שלו ב-2003. לטענת גיינס, רודמן באופן מפתיע לא היה שחקן בעייתי.

"לאנשים יש דעה מסוימת עליו. יש לו תדמית ציבורית, שאולי היתה נכונה בזמנו, אבל עכשיו הוא רגוע לגמרי. לא שותה, לא מעשן. אני זוכר שהייתי יוצא איתו למועדון שלו בניופורט ביץ' וזה היה נחמד מאוד" מספר גיינס. "כשחקן הוא תמיד עבד קשה. הקשיב למה שאומרים לו ונתן את הכל בשביל הקבוצה. הוא היה בטוח שהוא יצליח לחזור ל-NBA בגיל 42 ומבחינה פיזית הוא היה יכול לעשות את זה לולא התחילו לכאוב לו הברכיים. מאז הוא מתעסק בהרבה אירועים שלא קשורים בכדורסל. בין השאר, פשוט בגלל שהוא משתעמם".

- דיברת איתו אי פעם על ישראל?

"יצא לנו לדבר על ישראל והוא אמר לי שהוא רוצה לקפוץ לבקר. למעשה, הוא כבר ממש תיכנן טיול לשם, אבל היה לו איזה עניין פרטי שגרם לא לדחות אותו. אבל אני מאמין שהוא יבוא לבקר מתישהו. למה לא, גם אני. מכל המקומות שהייתי בהם מחוץ לארצות הברית, ישראל היתה המקום הטוב ביותר. המקום בו הייתי רוצה שיהיה לי שם בית".