בחירות ידועות מראש? איראן הולכת לקלפי
47 מיליון בעלי זכות בבחירה הולכים לקלפי כדי לבחור נשיא איראני חדש. עשרות מועמדים נפסלו מההתמודדות, ומול הנשיא לשעבר רפסנג'אני מתמודדים כעת בעיקר מועמדי קש. ולמרות זאת באיראן חוששים מאחוזי הצבעה נמוכים שיעקרו את הלגיטימציה של הנשיא הבא ומסיבוב שני. "כולם יודעים שרפסנג'אני ייבחר", מעריך ד"ר שמואל בר, מומחה בנושא האיראני. "אבל חשיבות הבחירות היא שלילה של טענות המערב כאילו מדובר בדיקטטורה"
סקרי דעת קהל מראים כי איש הדת המתון, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני בן ה-70, מוביל, אך אינו צפוי לזכות ב-50 אחוזי התמיכה הדרושים לו על מנת להימנע מסיבוב שני בבחירות. לפיכך, אם יזקק רפסנג'אני לסיבוב שני, הוא יתמודד בו ב-24 ביוני. רפסנג'אני, שכבר כיהן בעבר כנשיא איראן עוד לפני חתאמי, נחשב למועמד בעל הסיכויים הרבים ביותר לנצח.
רפסנג'אני, נשיאה של איראן בין השנים 1989-1997, הוא נחשב איש מעשה ולכן נהנה מתמיכתם של מצביעים שמרנים ורפורמיסטים כאחד. "הגיע הזמן שהוא יחזור", בישרה אחת מסיסמאות הבחירות של רפסנג'אני. הנשיא לשעבר מנסה לשווק עצמו כאיש מתון, בראיונותיו האחרונים קרא לשיפור הקשרים עם המערב. במערב, ובמיוחד בוושינגטון, עוקבים בדריכות אחרי מערכת הבחירות שעשוייה להכריע את גורל תוכנית הגרעין של טהרן, סוגיה המעיבה על קשריה עם ארה"ב ומדינות אחרות במערב.
מי שעוזב את תפקיד הנשיא המכהן הוא מוחמד חתאמי, שמסיים שתי קנדציות - התקופה המקסימלית לכהונה הקבועה בחוק האיראני. חתאמי זכה בבחירות לנשיאות שהתקיימו ב-1997 וב-2001 ברוב גדול. הוא התחייב להפוך את החברה האיראנית לחופשייה יותר, אולם הרפורמות שלו נחסמו שוב ושוב על-ידי בתי המשפט הנוקשים והגופים השמרנים המפקחים.
למרות התחושה הכמעט וודאית שרפסנג'אני ייבחר בסופו של דבר, ניסו באיראן לשוות תחושה של מתח דמוקרטי בריא. "הבחירות הללו הן הבחירות הכי לא צפויות בהיסטוריה של הרפובליקה המוסלמית. כל המבינים בנושא מאמינים שהנשיא ייבחר בסיבוב שני", נכתב בעיתון הרפורמיסטי אטמאד.
"למעלה מאלף מועמדים נבחנו לתפקיד"
המתמודדים לנשיאות רשאים היו להירשם לבחירות החל מ-10.5 ועד ה-14.5. מסמך של מכון המחקר הישראלי לכלי התקשורת במרח התיכון, ממר"י, לקראת הבחירות מעלה כי 'מועצת המפקחים', הגוף בעל הסמכות לפסול מועמדים אם אינם עומדים, לטעמו, בקריטריונים שנקבעו בחוקה, בחן את כשירותם של למעלה מאלף מועמדים ופרסם ב- 23.5.05 את רשימת המועמדים שאישר, ובה שישה מועמדים בלבד - רובם שמרנים, למעט אחד. ברשימה מופיעים נשיא איראן לשעבר ויו"ר 'המועצה לאבטחת האינטרס של המשטר' עלי אכבר האשמי רפסאנג'אני; יו"ר רשות השידור לשעבר עלי לאריג'אני; מפקד כוחות המשטרה לשעבר מוחמד-רזא קאליבאף; מפקד 'משמרות המהפכה' לשעבר מוחסין רזאי (שהודיע אתמול על פרישתו); ראש עיריית טהרן מחמוד אחמדי-נג'אד; ויו"ר המג'לס לשעבר מהדי כרובי, הנחשב רפורמיסט.
לאריג'אני, שהיה בעבר גם שר התרבות וההנחייה האיסלמית, תחת רפסנג'אני, משמש כיום כיועץ לענייני ביטחון של המנהיג הרוחני חמינאי. מתמודד נוסף במחנה השמרני, שזוכה לתמיכה רחבה בפרלמנט הוא אחמדי-נג'אד, שאתר האינטרנט שלו טוען שהיה בין מקימי תא הסטודנטים שהשתלטו על שגרירות ארה"ב בטהרן ב-1979. צעיר המתמודדים, שאימץ לעצמו קמפיין "מערבי" למשעי הוא קאליבאף.
כבעבר, פסלה 'מועצת המפקחים' ללא כל הסבר את מרבית המועמדים הרפורמיסטים. הבולט ביניהם, ד"ר מוסטפא מועין, הוא השר להשכלה גבוהה בממשלת חתאמי, שהודח בעבר על-ידי הפרלמנט השמרני. הצעד גרר מחאות מצד אישים בזירה הפוליטית וכן הודעות של קבוצות רפורמיסטיות בולטות בדבר כוונתן להחרים את הבחירות, לצד דיווחים על התפרעויות של סטודנטים באוניברסיטת טהרן. כל 89 הנשים שהגישו מועמדות לתפקיד, אגב, נפסלו על ידי 'מועצת המפקחים' בטענת אי-כשירות.
בשל ההתפתחויות הנחה מנהיג איראן, עלי חמינאי, את 'מועצת המפקחים' לשקול מחדש את פסילת מוסטפא מועין והמועמד הנוסף, סגן הנשיא, מוחסין מהרעליזאדה. 'מועצת המפקחים' הודיעה כי בהתאם להנחיית המנהיג, מוחזרים שני המועמדים למירוץ. מועין הודיע כי ישקול מחדש את מועמדותו לאור התנהגות המועצה. לבסוף הודיע כי יתמודד בבחירות תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת על 'מועצת המפקחים' שאת התנהלותה כינה "אנטי-חוקתית". יצוין כי מרבית המועמדים הם נציגיו של מנהיג איראן חמינאי במוסדות המשטר וכולם כיהנו או מכהנים בתפקידים בכירים.
החשש: אדישות ציבורית
עוד קובעים בממר"י, כי לקראת הבחירות לנשיאות מתמודד המשטר המהפכני באיראן עם כמה בעיות: מצד אחד, אדישות ציבורית גוברת וקריאות להחרמת הבחירות – אם בשל עריצות המשטר והשחיתות שפשתה בו, ואם בשל כשלון הרפורמיסטים תחת הנשיא היוצא, מוחמד חתאמי. מצד שני, ריבוי מתמודדים המפריחים סיסמאות ריקות ונעדרים מצע פוליטי מוגדר ואפקטיבי. ההערכה היא שהשתתפות הציבור בבחירות תהיה נמוכה משמעותית ביחס לבחירות קודמות והדבר יחייב, כנראה, סיבוב בחירות שני.
בשל החשש מאחוז הצבעה נמוך, דבר שיכול לפגום בלגיטימציה של הנשיא הנבחר, קרא למצביעים המנהיג הרוחני של איראן, חמינאי, הנחשב למקורב לרפסנג'אני, להגיע לקלפיות בשיעורים גדולים כדי שהמדינה "תהיה חסינה בפני מזימות האויב". "השתתפות בבחירות אינה רק זכות, אלא חובה דתית. אם האויב ייכשל במאמציו לעודד את האומה האיראנית להחרים את הבחירות, כפי שארע בבחירות למג'לס השביעי, הוא יאשים אותנו בסוגים שונים של הפרות, בין אם בביצוע הבחירות ובין אם באופי משטרנו", אמר חמינאי בראשית החודש. "האויב מתנגד להשתתפות רחבה ושופעת התלהבות של ההמונים בקלפי, אולם האומה האיראנית מסוגלת לקיים בחירות אותנטיות ולבחור בטוב ביותר, ובעזרת האל הבחירות ב-17 ליוני תהיינה הבחירות הטובות ביותר שלנו."
שר הפנים, עבד אל-וחיד מוסאווי-לרי, אמר כי הוא צופה שלמעלה ממחצית מתוך 47 מיליון בעלי זכות הבחירה, ישתתפו בבחירות. זאת, בשעה שבאיראן, המאופיינת באוכלוסיה צעירה, זכות הבחירה ניתנת לבני 15 ומעלה.
אחרי הבחירות: ניסיונות לעסקה בתחום הגרעין
"חשיבות מערכת הבחירות אינה במי שייבחר. כולם יודעים שזה יהיה רפסנג'אני מאחר והוא מתמודד מול מועמדי קש", אמר ל-ynet ד"ר שמואל בר, מומחה לאיראן מהמכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. "הכוונה בקיומן של הבחירות היא לשלול את טענות המערב כאילו מדובר בדיקטטורה. אשר לרפסנג'אני – הוא היה אחד הדוחפים העיקריים לתוכנית הגרעין האיראנית בסוף שנות השמונים והדחיפה הגדולה ביותר היתה בתקופתו. הוא נחשב למקורב לחמינאי וסומן אף כיורשו הפוטנציאלי. בכל מקרה, מה שחשוב הוא אחוז ההצבעה, שכן אם הוא יהיה נמוך, זה עלול לפגוע בלגיטימציה של רפסנג'אני כנשיא".
ומה יהיה ביום שאחרי בחירתו המסתמנת של רפסנג'אני? לפי גורם בכיר בצה"ל, אין מדובר בבשורה של ממש. "בעקבות שורת הראיונות האחרונים של רפסנג'אני, יש כאלה שמצפים שהוא יביא לריכוך בעמדה האיראנית, אבל אני לא תומך במגמה זו", אומר הגורם. "אחרי הכל הוא נציג מובהק של המשטר הקיים".
מנגד, לפי ד"ר בר ישנם כבר סימנים לנסיון להגיע להבנות עם המערב. "אחרי שייבחר, ינסה רפסנג'אני לשפר את היחסים עם ארה"ב באמצעות יחסיו הטובים עם אירופה. הוא אף עשוי להציע לארה"ב את מה שמכונה 'העסקה הגדולה': תנו לנו להעשיר אורניום, הסירו מעלינו סנקציות כלכליות והחזירו את חובותיכם אלינו - ואנחנו נסייע לכם במניעת הפיגועים בעיראק". לדבריו, האיראנים אף עשויים לתת את ידם להסכם ב"מודל הגרמני": לא להעשיר את האורניום מעל לרמה מסויימת, אבל לשמור על הצנטריפוגות ולשמר את הפרוייקט בטווח של חודשיים-שלושה לפני הבשלתו לצרכים צבאיים. "בכל פעם שמשהו ישתבש, הם יוכלו לאיים ולהתקדם בנושא, אולם גם אם אירופה תקבל את ההסכם הזה, ארה"ב לא תיתן את ידה לכך. לפי שעה, מדובר במסלול התנגשות בין הצדדים", הוא מסביר.
"שלוש הנציגות האירופיות יציגו לאיראן בעוד כחודש את חזונן לגבי ההסדר הגרעיני עמה, כשבוש ובלייר הצהירו השבוע שהסדר זה לא יכלול את מרכיבי ייצור הדלק הגרעיני באופן עצמאי. האיראנים ייאלצו אז לקבל החלטה – או לשבור את הכלים ולפתח את מאגר הדלק הגרעיני, או להגיע להבנות", סיכם אותו בכיר בצה"ל.
