מלחמת הקמפוסים

שנת הלימודים האקדמית הסתיימה בארצות הברית, מה שאומר שהסטודנטים בחופש, הפרופסורים בסוטול והספרנים מתבטלים. בעולם האקדמי כולם נחים. בעצם, כמעט כולם. ארגוני ההסברה בקמפוסים – כמו ארגון "ישראל בלב", שבו אני עובד – דווקא עובדים במרץ. הקיץ הוא הזמן לסיכומים, מסקנות, חשיבה מחודשת ותכנון קדימה. ואם זה נשמע כמו התחלה של תדריך צבאי, זה לא במקרה: במלחמת ההסברה בארצות הברית, הקמפוסים הם חזית מרכזית, לוהטת וקשה. הקרב של השנה הזו הסתיים, עכשיו הגדודים עורכים סיכום-ביניים ואוגרים כוחות לקראת הסתערות מחודשת בסתיו.

קצת רקע: מאז פרצה האינתיפאדה הפכו חלק מהקמפוסים לזירה אנטי-ישראלית מובהקת. בעוד שהרוב הגדול של האזרחים באמריקה מסמפט את ישראל, בחלק מהאוניברסיטאות הפכה האיבה לציונות לאופנה שלטת וההזדהות עם הפלסטינים היא כיום מטרה "קולית". אני אישית נכחתי בהפגנה באונברסיטת ברקלי שהתקיימה כדי למחות על הפגיעה בעובדי הניקיון בקמפוס, ואחד הדוברים החליט ככה, על הדרך, להשמיע גם סיסמאות אנטי-ישראליות. ובמלים אחרות, ישראל הפכה מבלי משים למטרה קבועה לכל מי שרוצה למחות נגד עוולות. שלא לדבר על הפגנות-ענק נגד ישראל שכבר הפכו עניין שבשגרה, דוברים פלסטיניים שמתקבלים בקמפוסים כגיבורים, ופעולות מחאה כמו הקמת חומות ומחסומים בכניסה לקמפוסים כדי לדמות את המצב בשטחים.

האיבה לישראל גלשה גם לתחום האקדמי ממש: אוניברסיטאות מסויימות מונעות מהסטודנטים שלהן ללמוד בישראל (לטענתן, מסיבות בטחוניות), הקריאות להחרמת מוסדות אקדמיים נשמעות כל הזמן, ויש גם פרופסורים שמרשים לעצמם להשמיץ את ישראל במסווה של מחקר אקדמי וחופש הדיבור. מסקר שערכה "קואליציית ישראל בקמפוס", ארגון המקשר בין גופים פרו-ישראליים בקמפוסים, עולה שסטודנטים רבים סובלים מהצקות מצד הפרופסורים, אווירת הפחדה, ופרסומים אנטי-ישראליים בחומר הלימודים. הדוגמה המפורסמת ביותר היא אוניברסיטת קולומביה, שבה פרופסורים מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון הואשמו בביטויים אנטי-ישראליים והשלטת אווירת טרור בכיתה למי שניסה להשיב להם.

הוצגה באור מביך

והסטודנטים היום משיבים: בקולומביה, שריכזה השנה את מירב תשומת הלב, החליטו חמישה חבר'ה שאסור להם לשתוק, וגבו עדויות מצולמות על מה שקורה בכיתה. קלטת הווידאו שהם הוציאו הפכה ללהיט קאלט מטורף שעבר מיד ליד, האוניברסיטה הוצגה באור מביך וההנהלה נאלצה לערוך שינויים מבניים כדי להדוף את הביקורת נגדה. אבל יש גם מקרים נוספים: סטודנטים היום, יותר מתמיד, מחתימים על עצומות ומפעילים לחץ פוליטי על ההנהלה. אחרים יוזמים הפגנות, מארגנים חגיגות סביב נושאים ישראליים, ומקימים אתרי אינטרנט למען ישראל. בוועידת אייפא"ק שעליה דיווחתי לכם, היתה נוכחות שיא של סטודנטים, ואפילו ראש הממשלה שרון שיבח אותה בנאום שלו.

ביקורים מרגשים

שני אירועים מרגשים קרו לי השבוע, שניהם קשורים גם הם - באופן עקיף - להסברה. הראשון הוא הופעה של להקת משינה בעיר. כמי שגדל על הלהקה (וואו, אני כבר לא ילד), לא פספסתי אף סיבוב הופעות שלהם עד עכשיו. השבוע הם הגיעו לניו-יורק והתקבלו על-ידי מאות ישראלים נלהבים שעמדו שעה בתור כדי לראות אותם. בימים שהייצוא הישראלי העיקרי הוא תמונות של קונפליקט, כיף לראות את חמשת המופלאים שרים על רכבת לילה לקהיר.