מדריך: איך בוחרים מקרן

ראשית, חשוב להבהיר: בניגוד לאמצעי תצוגה אחרים, מקרנים משמשים כתחליף ביתי לקולנוע. מסך פלסמה, למשל, יכול לשמש לצפיה בסרטים וטלוויזיה, אך אינו מחליף את החוויה הקולנועית כפי שמקרן מסוגל לעשות. מבחינת עלות, אין ספק שכיום משתלם יותר לקנות מקרן מאשר מסך פלסמה. במקרים רבים, עלות הכניסה לתחום נמוכה יותר (לא כולל החלפת מנורות) והרזולוציה של המקרנים בשוק וגודל המסך משופרים יותר מאשר במסך פלסמה.

היתרונות

היתרון הבולט ביותר של מקרן על פני מסך פלסמה הוא בגודל שטח ההקרנה. בעוד שפלזמה יקרה ביותר כאשר מדובר במסכים הגדולים מ- 42 אינץ', מסכים בגודל 100 אינץ' לכל הפחות שכיחים למדי בעולם המקרנים. יש יתרונות נוספים, כגון אי רגישות לצריבה, תמיכה נכונה ביחסי מסך שונים, וכו'.

החסרונות

כמובן שאין יתרונות בלי חסרונות. חסרונות המקרנים הם:

1. הצורך בהחשכת האיזור - לבעלי חדר הקרנה יעודי, אין בכך חיסרון (ההפך הוא הנכון), אולם, לא בכל סביבת צפיה הדבר ניתן לביצוע באופן מלא. חשוב לציין שללא החשכת החדר באופן מוחלט (כולל וילונות החשכה), כל האפקט של ההקרנה אובד ולכן זו נקודה חשובה ביותר.
   
   כל מקרן, ללא קשר בעלותו או איכותו, פשוט לא יצליח לתפקד כראוי בחדר מואר אפילו אם מדובר בתאורה חלקית. הסיבה היא שגוון המסך בתאורת הרקע יהיה גוון השחורים בתמונה - כלומר המקרן מסוגל להקרין אור, אולם אינו מסוגל "להקרין חושך" (גוונים כהים מאלו של אור הרקע).
   
   
2. כיוונון - הצורך בקליברציה קריטי כאן, שכן איכות התמונה מתבססת על קליברציה שהיא לפחות שלב אחד מעל זו של פלזמה. קליברציה היא פעולה שבאה לכוון את המקרן כך שהתמונה ישרה (ולא מתוחה מדי) וכן הצבעים, ושאר הפרמטרים של המקרן מכוונים באופן אופטימלי. כמובן שניתן לבצע זאת לבד, במידה מוגבלת, אולם בכדי להוציא את המקסימום מהמקרן רצוי להיעזר בציוד מתאים או מומחה בתחום.
   
   
3. Scaler - במקרה של מקרן, רצוי שלא להיסתמך על ה-Scaler הפנימי, ורצוי להיעזר במעבד וידאו חיצוני, DVD עם יכולת Scaling (כגון Bravo או סדרת DENON החדשה) או HTPC. הדבר יכול לייקר את העניין. תפקיד הסקיילר הוא לגרום לכך שכל אות וידאו אשר נכנס למערכת ימתח ויעובד בצורה הטובה ביותר בכדי לתת את התמונה האופטימלית במסך.
   
   במקרים מסוימים (כגון מקרני CRT), חייבים לעשות שימוש בטכנולוגיה זו בכדי לקבל תמונה סבירה, בעוד שבמקרנים דיגיטליים יש כבר SCALER פנימי (אם כי בדרך כלל מדובר במערכת בסיסית למדי שלא תספק את התמונה האופטימלית כפי שמכשיר מקצועי יכול להפיק מהמקרן).

   
   

4. אביזרים - אביזרים - עדשות מתאימות ומסך מתאים (עם Gain וגוון מתאים). GAIN קובע עד כמה המסך מחזיר אור לכיוון הצופה - כלומר, ככל שהמסך בעל GAIN גבוה יותר, כך יגיע לצופה יותר אור מהמקרן. שימוש ב-GAIN לא נכון עלול לגרום לתמונה כהה מדי, או תמונה אשר משנה את אופייה לפי זווית הצפיה.
   
   
5. חיבורים - התאמת Throw Ratio וחיבור המכשיר לתקרה (ובמקרים מסויימים, הוספת Hush Box - מעין אריזה למקרן המיועדת להשתקת מקרנים רעשניים במיוחד). ה-THROW RATIO מאפשר לכם לחשב את רוחב התמונה שניתן להקרין בהתאם למרחק של המקרן מהמסך.
    
   
   

תחזוקה

בעוד שמסך פלסמה דורש אפס תחזוקה (פרט לצורך לשמור כנגד צריבה), במקרה של מקרנים, העניין יותר מסובך. יש צורך לשמור על אוויר נקי (במקרה של מערכת אופטית פתוחה) והחלפת מנורות עלולה לעלות ביוקר.

המנורות יספיקו בדרך כלל לאלפי שעות שימוש (בין 3,000 ל-5,000), ולא מומלץ לצפות במקרן בתור טלוויזיה רגילה, אלא בעיקר לצורך צפייה בסרטים.

השוואת עלות צריכה לקחת בחשבון מספר יותר גדול של מנורות, אם כי בשל ההתקדמות הטכנולוגית, סביר להניח שתחליפו את המקרן לפני שתאלצו להחליף יותר ממנורה אחת (אלא אם כן אתם צופים כפייתיים של סרטים).

מחיר המנורות לרוב אינו זול, ויש לא מעט אנשים שמייבאים אותן באופן פרטי מחו"ל במקום לרכוש בארץ. לאנשים שצופים בשני סרטים בשבוע, הנושא בכלל לא צריך להטריד.

בדומה לפלסמה, האומדנים השונים להשוואה בין המקרנים הם יחס ניגודיות, Ansi Lumens (חוזק האור שהמקרן מפיק), Throw Ratio וטיב השחורים במקרן.

כמות האור נמדדת על גבי המסך ביחידות של FOOT-LAMBERT. בבתי הקולנוע המסחריים כמות האור הנמדדת היא כ-16 ל-25 FOOT-LAMBERT. כדי לשחזר זאת במקרן ביתי, בעזרת מסך 100" בעל GAIN של כ-1.5, יש צורך בלא יותר מ-1000 אנסי לומנס - תכונה שמרבית המקרנים הביתיים כיום מסוגלים לספקה ללא בעיה מיוחדת.

סוגי מקרנים

ישנן מספר קטגוריות של מקרנים בשוק:

1. CRT - CRT - המקרנים הראשונים שנוצרו, מבוססים על מסך CRT שעובד במצב "חם" הרבה יותר מאשר טלוויזיה רגילה (ולכן גם רגיש לצריבה), והוא עדיין המוביל מבחינת איכות תמונה. מכשירים אלו יקרים למדי, אם מוסיפים את עלויות ההתקנה, והקליברציה המסובכת. מדובר במקרנים לא קטנים - כך שלא יתאימו לכל אחד. מקרן כזה גם דורש Scaler כדי להפחית את המרחק בין שורות הסריקה. החברות המובילות בתחום הם BARCO ו-NEC.
   
   באופן עקרוני, יש מספר סוגים של מקרנים מסוג זה - בעיקר מקרן נם מנורה ועדשה אחת , וכן שלוש מנורות ושלוש עדשות בצבעי היסוד השונים. קוטר המנורה משמעותי ביותר וקובע את עוצמת האור (ובכך את חוזק הלבנים). לגבי שחורים, זה החוזק האמיתי של מקרני CRT - הם מסוגלים לתת עומק יחודי לתמונה. עוד נקודה חשובה היא זו של כובד ורעש - המנורות כבדות למדי (הן צריכות להיות עמידות בשל הוואקום, ולכן הזכוכית הופכת עבה ככל שהמנורה גדולה יותר).

   
    

2. LCD - מכיוון ש-LCD יכול לחסום אור או להעבירו, משתמשים בו בדומה למקרן שקופיות. השקופית, במקרה זה, היא מסך LCD קטן בתוך המקרן. הבעיה בטכנולוגיה היא בעיקר יחס ניגודיות נמוך ואפקט Screen Door . בשנים האחרונות היו שיפורים די משמעותיים בתחום, למשל מקרן AE700 של פנסוניק וכן HS50 של סוני, שמתחילים להתקרב לטכנולוגיות האחרות מבחינת איכות תמונה.
   
   
3. DLP - טכנולוגיה שפיתחה טקסס אינסטרומנטס, ומבוססת על שבב הכולל מראות קטנטנות שזזות לפי זרם חשמלי. לפי זווית המראה, ניתן להעביר כמות אור נתונה אל המסך. המערכת התבססה בתחילה על שבב אחד שלפי הקצב הציג בנפרד את התמונה בכל אחד מצבעי היסוד (כלומר למשך שליש מהזמן הוצגה תמונה אדומה, כחולה או ירוקה) והעין האנושית היתה מספיק איטית מכדי להבחין בכך.
   
   במקרים מסויימים, אם העין זזה מספיק מהר, ניתן היה להבחין באפקט והדבר היה יוצר קשתות צבע מוזרות. המעבר בין הצבעים בוצע באמצעות שימוש בגלגל צבע שהסתובב בקצב של 72HZ. עם הזמן הוגבר הקצב כך שכיום הוא מהיר פי שלושה. מבחינת יחס ניגודיות, מדובר בטכנולוגיה המתקדמת מכולן (אולי פרט ל-CRT בגודל 8 אינץ' ומעלה). לחצו להדגמת טכנולוגיית DLP.
   
   
4. DLP עם שלושה שבבים - טכנולוגיה זו משתמשת בשלושה שבבי DLP, שכל אחד מטפל בצבע יסוד בודד. מקרן מסוג זה אינו דורש גלגל צבע, ואינו גורם לתופעות כגון קשתות צבע. בנוסף יש לו יחס ניגודיות מעולה ביחס למקרנים אחרים. הבעיה העיקרית היא עלות גבוהה שנובעת מעלות השבבים. לחצו לפרטים נוספים.
   
   
5. LCOS/DILA - טכנולוגיה שהופצה במקור על ידי JVC, אולם הולאמה על ידי יצרנים שונים. הרעיון דומה ל-DLP, אולם מדובר בעצם בסוג של LCD על גבי מראות רפלקטיביות של סיליקון. כמו DLP, הטכנולוגיה יכולה לעשות שימוש בגלגל צבע אחד או עם שלושה שבבים.
   
   כל שבב מסוגל למתג כמיליון מראות שיכולות או להחזיר אור או לא להחזירו. על ידי מודולציה (הבהוב מהיר בקצבים שונים) ניתן לגרום למראות לתת אור בחוזקים שונים. הטכנולוגיה מפיקה תמונות מצויינות ומינימום Screen Door Effect, אולם יחס הניגודיות עדיין נמוך מ-DLP והעלות עדיין גבוהה מאוד.
   
   
6. GLV (או GRATING LIGHT VALVES) - זו שיטה חדשה וקשה לבחון עד כמה היא רלוונטית. הרעיון פשוט למדי, זרם חשמלי דרך פסי מתכת דקיקים גורמים להתכופפותם באופן מיקרוסוקופי. כאשר מקרינים לייזרים על גבי הפסים ניתן לשלוט בגוון האור המתקבל בחזרה. על ידי שימוש בפס של פיקסלים כאלה ניתן לסרוק תמונה שלמה על מסך באיכות המתיימרת להיות מוצלחת ביותר. יש להניח שמקרני לייזר יהפכו יותר פופולריים בשנים הקרובות, ורבים טוענים שהעתיד טכנולוגית ההקרנה טמון בהם.
   

סיכום

מבחינת רזולוציה, CRT הוא המלך כיום. עם מקרן CRT בקוטר 8 אינץ' ניתן להגיע כיום בקלות ל-1080p עם כל תדר אנכי. שאר טכנולוגיות ההקרנה תומכים בד"כ ב-720P (כלומר, 720 שורות של 1280 פיקסלים). מקרנים מהדורות האחרונים (עדיין יקרים ביותר ולא ניתן להשיגם בארץ) כבר תומכים ב-1080P.

יש מספר סוגי מקרנים‏ (באדיבות מרטין סבג hometheater.co.il)

1

2

3

בשאר הפרמטרים, מקרני DLP, LCOS ו-LCD מתחילים לאיים על ה-CRT, וסביר להניח שידיחו אותו מכס המלוכה. יש לציין כי יש מקרנים שבאופן בסיסי מפיקים תמונה ביחס 4:3 (לרוב LCD) בעוד שאחרים מפיקים תמונה ביחס 16:9. כמובן שעם עדשות מתאימות (למשל עדשות Panamorph) ניתן להפוך מקרן 4:3 ל- 16:9 באופן מושלם.

מרבית הטכנולוגיות עושות שימוש במקורות אור זהים - נורת XENON הדומה בעיקרון למנורות ניאון, אולם מדוייקות יותר וחזקות בעוצמתן.

חשוב לציין שיש הבדלים די משמעותיים בין מקרני פרזנטציות (המיועדים לשימוש עם מחשב ב-POWERPOINT, למשל) לבין מקרנים לקולנוע ביתי.

הראשונים יכללו רזולוציה גבוהה יותר, אולם יחס ניגודיות חלש, בשילוב עם תאורה חזקה יותר ועיבוד תמונה פחות טוב ממקרנים אשר יועדו מראש לשימוש בקולנוע ביתי. ישנם הבדלים נוספים, כגון גודל (המקרנים הביתיים בד"כ יהיו יותר גדולים), ויכולת סינון אבק בכדי לשמור על התמונה נקיה ומושלמת.

ההבדלים בעלויות בין הטכנולוגיות אינן זניחים - ויש גם הבדלים דרמטים בעלויות של מקרנים שונים מאותה טכנולוגיה. כיום מרבית המקרנים הנמכרים למטרת קולנוע ביתי הם מטכנולוגית DLP.

מסכים

יש כמה סוגים של מסכים - לבנים ואפורים עם רמות שונות של Gain וסוגי השתקפות שונים. נסתייג ונאמר שלכל מקרן וסביבת הקרנה יש קטגורית מסכים אופטימלית (למשל, רצוי להשתמש בסוג מסך אחד להקרנה מהתקרה ואחר להקרנה ישירה אל המסך). כשיש מקרן עם יחס ניגודיות נמוך והרבה Ansi Lumens, ניתן לשפר שחורים על ידי שימוש במסכים אפורים (Gray Hawk של חברת למשל). במקרן עם יחס ניגודיות גבוה וכמות אור נמוכה - רצוי מסך עם Gain גבוה יותר (אלא אם כן מדובר בחדר הקרנה רחב במיוחד).

בדיקות

כאשר בוחנים מקרנים, חשוב לא ללכת שולל אחר הדגמות ברזולוציה גבוהה (HD) בלבד. חשוב מאוד לבחון את המקרן עם תכני DVD רגילים ואפילו להביא סרטים מהבית עבור ההדגמה, בכדי לוודא שאיכות התמונה תספק אתכם. ישנם מקרנים רבים שיראו תמונה מרהיבה ב-HDTV, אולם איכות התמונה ב-SDTV עלולה להיות פחותה.

כתבו: עפר לאור ומרטין סבג, מנהלי אתר האודיו והקולנוע הביתי hometheater.co.il