אוסטרלי אחד ושני ישראלים
שגיא קופר מספר על יקב וולף בלאס האוסטרלי שישווק בארץ בצורה סדירה, סוקר שלושה יינות חדשים של יקב זמורה ומספר על "יין קאלט" ישראלי, של "סוסון ים"
יקב וולף בלאס ישווק מעתה בארץ בצורה סדירה. החברה הסקוטית – שמפיצה גם את יינות דלתון – תייבא לישראל את יינות היקב, מהגדולים ביקבים האוסטרליים.
וולף בלאס היגר מגרמניה לאוסטרליה בשנות השלושים של המאה הקודמת. יחד עם מהגרים גרמנים אחרים הוא התיישב בעמק בארוסה, שבמרוצת השנים הפך להיות אחד מאזורי היין המבוקשים והטובים ביותר באוסטרליה. בתקופה שלפני תור הזהב של תעשיית היין האוסטרלית, אזור בארוסה עבר תהפוכות ומשברים רבים שכמעט והרגו את תעשיית היין שבו, שלא לדבר על הכורמים באזור. למרות שמי שהציל את בארוסה היה פיטר ליהמן, הרי שלוולף בלאס יש מקום מאוד נכבד בתעשיית היין האוסטרלית; מאז שנת 73', השנה שבה יסד את היקב, הוא זכה בפרסים רבים – בינהם תואר "יינן השנה" של הוויין אנד ספיריט בשנת 1992 – ורבים מהיינות שיצר זכו גם הם בפרסים רבים, כמה אלפים, למעשה.
בלאס, שהוא היום חלק מאחד מתאגידי הענק האוסטרליים הבינלאומיים, הוא אם כך אחד מהשמות המפורסמים של אוסטרליה, והוא מייצר לרוב יינות זמינים לשתיה, שנמכרים בכמויות גדולות בכל העולם. רבים מהיינות שלו נמכרים בארה"ב במחירים של בין 15 ל- 20 דולר ויש כמובן שנמכרים במחירים גבוהים יותר. באנגליה, מחירי היינות שלפנינו מתחילים בסביבות 4.5 לירות. לצערי אלה לא המחירים של היין בארץ.
וולף בלאס ילו לייבל – קברנה סוביניון 2003 - ליין צבע אדום עמוק ויפה. ארומה של שזיף ופירות יער, קצת אקליפטוס אולי. גוף נעים, לא כבד מאוד. סיומת בינונית - ארוכה. יתאים לבשר בקר צלוי על הגריל. מחיר מומלץ לצרכן: 87 שקל.
וולף בלאס מרלו 2003 - יין בעל צבע עמוק, עם גווני סגול. יין נעים, קטיפתי וגוף מלא. לשתיה מיידית, עם מאכלים לא דומיננטיים מדי, בעיקר צלי בשר. מחיר מומלץ לצרכן: 87 שקל.
וולף בלאס גרין לייבל – שיראז 2002 - יין בעל צבע אדום בינוני עד עמוק. ארומה נעימה, מתובלת, שנעלמת לאחר זמן לא רב בכוס. גוף בינוני, מעט שטוח לטעמי. מתאים למאכלים לא מתובלים מדי. האמת? קצת התאכזבתי. מחיר מומלץ לצרכן: 87 שקל.
- וולף בלאס רד לייבל – שיראז-קברנה סוביניון 2003 - הבחירה שלי מארבעת היינות שטעמתי. יין עם צבע ארגמן טוב. מורכב, מפתיע בשילוב הארומות שלו – אף מתובל עם מנטה ולא יותר מדי "חבית". גוף בינוני, בהחלט נעים לשתיה. מחיר מומלץ לצרכן – 73 שקל.
ומאוסטרליה, חזרה לארץ
יקב זמורה, שמקום משכנו בבית זית, הוא יקב בוטיק לא גדול שלמעשה התפתח מיקב גראז' בשם יקב פרת. אל היינן – ברוך יוסף – הצטרפה חבורה של יזמים ומשקיעים, והם מתכננים להפוך את יקב הבוטיק הקטן ליקב שייצר כ- 40,000 בקבוקים בשנה. כרגע נמכרים היינות במספר חנויות יין מתמחות וביקב. הבציר הרשמי הראשון של היקב היה בשנת 2001, אך השותפות הקרויה "זמורה" קיימת כשנתיים בלבד.
השבוע טעמתי כמה מהיינות של היקב. במיוחד מצאו חן בעיני ה"אדום" 2001 של היקב, והקברנה סוביניון 2002. עוד יין טוב של היקב הוא המרלו 2002. למרות שהיקב ממוקם בהרי יהודה, הרי שהוא קונה את הענבים שלו לרוב מהצפון – סביבות ספסופה ורמת דלתון. מחירי היין נעים סביב 70 שקל וזה בהחלט תמחור הוגן ליינות אלה. בנוסף ליינות אלה יֵצא היקב בקרוב עם עם יינות קברנה פרנק ושרדונה. עייצוב התוויות נעשה ע"י המעצבת ריבה נרושביץ'.
- זמורה "אדום" 2001 - (לא להתבלבל עם זה של ססלוב), הוא בלנד של 70% קברנה סוביניון ו- 30% מרלו ששהה כשנתיים בחבית. ליין צבע אדום כהה עם מעט סימני גיל. אף נעים, ומאוד ארומתי, פירותי עם שמץ שקדים, וגוף טוב. סיומת טובה וטאנינים רכים. מאוזן מאוד. הוא נעים לשתיה ויתמודד כהלכה גם מגוון מאכלים, גם עם המתובלים יותר. 13.5% אלכוהול. היין זכה במדלית ארד בתחרות אשכול הזהב האחרונה.
- זמורה קברנה סוביניון 2002 - היין מכיל 97% קברנה סוביניון ו- 3% מרלו. צבע טוב – אדום כהה. היין דורש מעט חדרור, או לפחות זמן בכוס, ואז מגלה אף מצוין, עדין אבל עדיין מורכב וברור. היין התישן כשנה וחצי בחביות צרפתיות אבל העץ לא משתלט עליו ורק שומר על התוצאה הסופית. 70 שקל הוא מחיר הוגן בהחלט, והיין יכול להתמודד כתף אל כתף עם יינות מיקבים הרבה יותר מתוקשרים מיקב זמורה. 13.5% אלכוהול. היין זכה במדלית כסף בתחרות אשכול הזהב האחרונה.
אגב, אם אתם רוצים לטעום ולהתרשם מהיינות, תוכלו לעשות זאת ביקב בתאום מראש, או בארוע שיערך במאפיית "שק הלחם" שבמבשרת ציון בתאריך 1.7. לפרטים נוספים אפשר גם ליצור קשר עם צביקה אמיתי, מבעלי היקב.
ולסיום - סוסון ים
מונק 2003 של יקב סוסון ים
זאב דוניה הוא אחד הייננים הישראלים שיש כבר רבים שמזהים את טביעת האצבע הברורה שלו לא רק על התוויות של היין, אלא גם ביינות שהוא מייצר עצמם. היקב הקטן, שממוקם במושב בר גיורא, מעורר הרבה מאוד עניין וסקרנות והיין זוכה לתשבחות גם בארץ וגם בחו"ל. היקב התפרסם בעיקר בזכות יינות הזינפנדל והסירה שלו, אבל הפעם הוא הוציא לשוק – במהדורה מוגבלת מאוד – יין מענבי פטיט סירה.
מקור הענבים למונק 2003 הוא בכרם בעל קטן שדוניה איתר והוא מטפח בעצמו. סך כל היבול היה כ- 400 ק"ג ענבים לדונם, וגם ענבים אלה עברו מיון קפדני ואינטנסיבי. בדרך כלל משתמש דוניה בענבי הפטיט סירה כ"תבלין" ליינות האחרים שלו – הלנון או הקאמי – אבל הפעם החליט לייצר יין זני שכולו מענב זה, בעיקר בגלל איכות הענבים מהכרם המסוים הזה.
ריכוז הפרי האדיר השאיר את רישומיו על התוצאה הסופית: צבע כהה, שחור ממש, אף מרוכז, ניחוחות של שוקולד מעורב באניס וגוף שמשאיר בך רצון לעוד. 15.2 אחוזי האלכוהול שביין תרמו גם הם משהו, ללא ספק. מחיר בקבוק בודד היה 100 שקלים (80 שקל, בקניית ארגז).
אני שמח ועצוב לאמר שמ- 300 הבקבוקים שייצר זאב לא נותרו יותר ולו בקבוק אחד. שמח עבור זאב, שמכר את כל היין שלו, ועצוב עבור מי שלא זכה לטעום מהיין, שהוא אולי ה- cult wine הישראלי הראשון.
