לפעמים חלומות נגמרים

הפרק התשיעי הוא הפרק בו נשלח אמיר קמינר כדי לחשוף את הפיק האמיתי. בפרק ההוא גילינו שלשירה אין רקע, והתרגשנו כשקמינר ניסה לפייס בין פיק לגרושתו, מירית שם-אור. ההיי לייט של הפרק – שירה מגלה שראיון עם קמינר כמוהו כבדיקה פולשנית בלי הרדמה, ומרימה קול צעקה. מה לעשות, מאמי. ככה זה כשאת חברה של צביקה פיק.

בפרק השמיני התלוונו לשירה ולצביקי בנסיעה הראשונה שלו לעיר מולדתו בפולין. במהלכו ביקרנו בקונסרבטוריון, עשינו סקי, שוחחנו עם הכלב שגר בבית שצביקה גר בו פעם וקנינו נעליים פולניות. יותר מהכל רווח לנו לגלות שגם לזוג מושלם כמו שירה וצביקה יש רגעי משבר. הנושא סביבו התפתח הוויכוח – מי ינקה את החלון באוטו התברר כפנינה טלוויזיונית, כולל המשפט האלמותי "מה יש לך לראות, את לא נולדת פה".

הפרק השביעי הוא הפרק בו מתארחים אילנה אביטל, יגאל שילון ודפנה ארמוני. בפרק הזה אנחנו מתדיינים בשאלה האם לאילנה אביטל יש או אין ציצים גדולים, הנהג קונה קרטיב לצביקה, צביקה מאכיל את שירה ושירה מצדה מנסה להבין איפה זה בית שאן. זה נורא רחוק.

בפרק השישי סופר לנו כל מה שצריך לדעת על האודישנים שערך צביקה פיק, כדי לבחור את הבנות שילוו אותו בקדם (גבוהות ורזות, ככה הוא אוהב אותן, ואם אפשר שידעו לשיר). בפרק הזה מצטרף אל פיק אייקון נוסף, אמיר פיי-גוטמן, שמשמש כשליח מצווה ולא בוחל בעבודה המלוכלכת. הוא לוקח הצדה את האחת הבנות שיש לה קול מצוין, אבל צריכה להפסיד קצת משקל באיזור מיתרי הקול ומטה. גוטמן מסביר לה, לטובתה, שאם היא תוריד כמה קילו התפקיד שלה. היא מסכימה.

בפרק החמישי אנחנו מתוודעים לשחקנית המשנה שכמו בהרבה תקדימים גונבת את ההצגה, הלא היא פאולינה, האמא של פיק. כאן אנחנו זוכים להחשף להרגלי האכילה של משפחת פיק (טייק אוויי, בדרך כלל סיני), לכישורים הקולינריים של הבנות (חלבון זה הלבן או הצהוב?) ובעיקר נהנים מעוד סאגה ביחסים הבלתי אפשריים של פיק וגרושתו, כשפיק מתקשר אליה בטעות.

בפרק הרביעי פיק קיבל פקס עם שיר ממירית שם-אור, האשה שאיתה הוא לעולם אינו מדבר. נושא השיר: אהבה אינסופית. חוץ מזה גיא הנהג חטף על הראש על ששוב נכנע לייצריו והלך לשירותים, ובנוסף לכל האוטו לא היה מוכן בזמן. מזל שפנינה רוזנבלום התחתנה בסוף היום ואפשר היה לנסוע אליה ולהירגע. אלא שכאן צצה בעיה חדשה – איזה שם כותבים על המכתב, ושל מי יותר גדול.

הפרק השלישי נערך בשתי חזיתות, האחת – אילת, אליה הגיעו פיק ושירה לרגל אירוע משמח שמביא הרבה כבוד למאסטרו: הזהרון, דג קטן אבל אחד שראה כמה ריפים בחיים, נקרא על שמו של צביקה פיק. בינתיים, בבית ברמת השרון האחיות פיק ניסו להכין פתיתים, קצת ירדו על שירה ובעיקר פרגנו לאבא שלהן. פיקיות זה ברכה.

בפרק השני ביקר פיק הריאליסטי אצל מגדת עתידות, שסיפרה לו ששירה היא בוגרת ילדות קשה שלא יודעת להראות רגשות, שהקשר לא ימשיך עוד הרבה זמן אבל היא תיכנס להריון, תישאר איתו אבל תפתח קשר חדש. חוץ מזה פיק גם ביקר ביקור היסטורי אצל מיכל זוארץ, למד רוסית והתלבט בסוגיית הלבוש הלילי של המלוות שלו.

הפרק הראשון והפותח הוא פרק המעבר לדירה שנשכרה לצרכי הסדרה. שם הצטרפנו לביקור של שירה בסופר, הכרנו את המיץ החביב על צביקה ובעיקר את בובת השעווה בדמותו, שפיק הציל ממוזיאון השעווה שנסגר בטרם עת. זהו, עוד לא התחיל והנה נגמר. המדור כבר מתגעגע. גם אתם? קטעים נוספים מהתוכנית תוכלו למצוא כאן.