תופעה: קודם מתגרשים, אחר כך עושים ילד משותף
סקס עם האקס? עזבו שטויות. החברה הישראלית נמצאת בשלב הבא בתולדות היחסים המסובכים, ומציגה טרנד חדש ומדהים בפתיחותו או מוזרותו (תלוי מי אתם ומאיזה צד אתם מסתכלים עליו): זוגות גרושים חוזרים ונפגשים, אבל רק כדי להביא לעולם עוד ילדים משותפים. התירוץ "קר שם בחוץ" מעולם לא היה כה פופולרי
אלה, 33, ודורון, 35 (השמות שונו. השמות המקוריים שמורים במערכת) עמדו מתחת לחופה כשהיא היתה בחודש החמישי. כיום, שבע שנים אחרי החתונה, הם מודים שאהבה גדולה לא היתה ביניהם מעולם, אבל הם היו זוג קבוע מאז הצבא, והיה להם נוח ביחד. במקום צ'קים, האורחים הביאו להם עגלה לתינוק שבדרך והרבה צעצועים.
כשבנם מתן היה בן שנתיים החליטו אלה ודורון להתגרש ועשו זאת בתהליך חלק וידידותי, בדיוק כמו החתונה. כיום, חמש שנים אחרי הגירושין, הם שוב בהריון, בחודש הרביעי. לא, הם לא התחתנו מחדש, הם אפילו לא חזרו לחיות יחד וההריון הנוכחי, בניגוד לקודמו, הוא לא פנצ'ר, אלא פרויקט מתוכנן.
"אני יזמתי אותו", אומרת אלה, ודורון מאשר: "נכון, היוזמה לא שלי, אבל כשגרושתי הציעה לי להתחבר לכמה לילות כדי לעשות ילד שני, מיהרתי לשתף פעולה".
למה? "גרושה פלוס ילד לא נחשבת למציאה גדולה", מסבירה אלה. "בינתיים, מתן גדל והתחיל ללחוץ שהוא רוצה אח או אחות, גם השחלות שלי התחילו לבעור, וכיוון שלא פגשתי אף גבר רציני שהסכים לעשות איתי ילד, הבנתי שיש לי רק שתי אפשרויות: או ללכת לבנק הזרע או להציע לאקס שלי שנעשה ביחד ילד שני. אני לא כל-כך מתלהבת מהרעיון של בנק הזרע, מפני שהילד הזה גדל בלי שום זהות אבהית".
דורון, להפתעתה, לא נזקק ליותר מדי הסברים ושכנועים. "גם אני רציתי ילד שני. לא חלמתי כמו אלה על משפחה ענקית, אבל אני גדלתי כבן יחיד, ראיתי שזה לא פיקניק, ודווקא מפני שאני כל-כך אוהב את הבן שלי, רציתי שהוא לא יהיה בודד כל החיים".
בשבועות שלאחר מכן הוא הירבה לבקר ("לא נשארתי עד הבוקר כדי שמתן לא יחשוב שחזרנו לחיות ביחד", הוא מדגיש) והמשימה הושלמה במהירות, בקלות ואפילו בהנאה.
סבא וסבתא התנגדו
אלה ודורון אינם הגרושים היחידים שחברו לאקסים שלהם לצורך הולדת צאצא שני. גם אפרת ונתן עשו זאת, ארבע שנים אחרי גירושיהם. בחודשים הראשונים אחרי הגט הם הרבו להתחשבן ולדוש בבגידותיו של נתן, אבל הזמן עשה את שלו. אפרת, מזכירה במקצועה, התחילה לצאת ולהכיר, נתן המשיך לצאת ולהכיר והם הירבו לשוחח בנושא המשותף לשניהם, בתם שיר.
"איזה שיחות", מתמוגג נתן, "מהלב, מהנשמה. יום אחד חבר לעבודה שאל אותי עם מי דיברתי ועניתי 'עם גרושתי'. הוא לא האמין. הוא היה משוכנע שדיברתי עם המאהבת. הוא שאל 'אם אתם מדברים ככה, למה בכלל התגרשתם?' ולא הצלחתי להסביר לו שאפרת הפכה לידידה שלי דווקא בגלל שהיא כבר לא אשתי, דווקא כיוון שאני לא מחויב לה ולא חייב להיות נאמן".
גם אפרת התחילה לדבר על בנק הזרע ואפילו עשתה צעד קדימה והתעניינה בנושא. אבל נתן שמע על התוכניות ומיהר להציב תמרור עצור. "אם את לא הולכת לעשות את הילד השני מתוך אהבה, אז לא עדיף שתעשי אותו איתי? מה, לא חשוב לך ששני הילדים יהיו דומים מבחינה חיצונית? שהם יהיו מאה אחוז אחים?"
גם לימור ורפי החליטו לחזור למיטה לצורך צאצא בתקווה לשכפל את הצלחת ההריון הראשון. "רצינו ללכת על בטוח. הילד הראשון שלנו יצא כזה מוצלח, כנראה שההתאמה הגנטית שלנו טובה, אז למה לקחת סיכונים", מסבירה לימור.
עשר שנות הגירושין הוכיחו להם עד כמה הם מסתדרים נהדר כשהם לחוד. "בעידן שלנו אפשר להשיג הורות גם בלי זוגיות", היא אומרת והוא משלים: "יותר מתאים לנו לעשות ילד בלי מחויבות לקשר אקסקלוסיבי חונק, שמוביל לבגידות ושקרים".
כיוון שהרגישו כל-כך פתוחים ונינוחים, לא חשבו שעליהם להסתיר את התוכניות מהוריהם. הרי הם כבר ילדים גדולים. וחוץ מזה, למה שסבתא וסבא של אוראל, בנם המשותף, לא ישמחו לשמוע שהם עומדים להפוך לסבא וסבתא של נכד שני?
אמה של לימור הביעה התנגדות עזה. "סוף-סוף הוצאנו את העז מהבית, ופתאום את שוב מחזירה אותה?" גם הוריו של רפי התנגדו לאיחוד המחודש, אם כי ניסחו את עמדתם בצורה יותר עדינה. אביו אמר לו, "אם החלטת ללכת קדימה אז למה אתה מסתכל לאחור?' ואמא שלו טענה: "למה אתה לא מתחתן פעם שנייה, כמו שעושים כולם? פרק ב' זה באופנה".
רפי הסביר שהם רצו שהילד השני יהיה מוצלח לפחות כמו הראשון והאמא לא ויתרה. "הילד שלך מוצלח בזכות הגנים שלנו", אמרה, למרות שהיא ממש לא פולנייה, "וגם עם אישה אחרת, חוקית, יכולים לצאת לך ילדים לא פחות מוצלחים".
הריון באמצעות הזרעה
אצל הזוג הרביעי הדברים הרבה יותר מורכבים. "היא לא התאימה לי בתור אשתי", מעיד אסי על גרושתו, אילנית. "אבל בתור אמא היא עשר, אני לא יכול לחלום על אמא יותר טובה לילדים שלי".
אילנית סיפרה לאסי שהיא רוצה ילד שני מפני שהיא כבר בת 39, "אין לי עוד הרבה שנים לחכות לנסיך החלומות". אסי חשש שאילנית עלולה לפתח ציפיות לאיחוד זוגי. "הרי אני מכיר אותה, ברגע שאני אעשה ככה עם האצבע היא תסכים לחזור".
לכן הוא דרש שההריון השני לא יושג בדרך הטבעית, בקיום יחסי מין, אלא באמצעות הזרעה. "הגינקולוג קבע את תאריך הביוץ שלה, שלוש פעמים מילאתי זרע בכוס פלסטיק והלכתי איתה לקליניקה, אפילו החזקתי לה את היד. זה נראה לי ביצוע יותר נכון, יותר תכליתי. בלי חלומות על רומנטיקה ושושנים".
אילנית פוכרת ידיים ובקול קטן אומרת שאולי אחרי הילד השני, אסי יגיע למסקנה שגם בתור אשתו היא לא עד כדי כך גרועה. "אולי אחרי הלידה ניתן לעצמנו עוד צ'אנס ביחד, נהיה משפחה. ואם זה לא יעבוד, אז לא. יהיו לי שני ילדים והוא יהיה האבא שלהם ובתור אבא הוא בסדר, ממש טוב".
דחף עצום להעמיד צאצאים
האם זו ראשיתה של תופעה חדשה? "כן", פוסקת עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"ל ארגון "משפחה חדשה", "זהו הניצחון הגדול של האינדיבידואל. אנחנו חיים בחברה שהפרמטרים שלה השתנו. כיום, האדם קרוב יותר אצל עצמו. הוא פועל משיקולים מאוד רציונליים ויוצר פחות קשרים שהוא לא מעוניין בהם, רק כדי לרצות את ההורים ואת הסביבה. היצר של האדם להעמיד לו צאצאים הוא לא בר-כיבוש, זהו דחף בעוצמה אדירה, והוואריאציות המשפחתיות הן כמעט אינסופיות, כמעט כמו מספרם של בני-האדם על פני האדמה".
היא לא ממליצה על הסידור הזה באופן גורף מפני ש"האדם הוא יצור חברתי שנהנה מהזוגיות וזקוק מאוד לריגוש ולאהבה, אבל יש אנשים שלא הצליחו למצוא אותם, והחברה לא יכולה להעניש אותם בגלל דעות קדומות ולשלול מהם את הזכות להיות הורים. הרי מדובר באנשים שכבר שילמו את המס החברתי של חתונה. בפעם השנייה שהם רוצים להביא לעולם ילד, הם עושים זאת פחות מתוך שיקולים של אהבה ותוכן, אלא מתוך שיקול הישרדותי של העמדת צאצאים, וזה פתרון נפלא.
"הצעד הזה מעיד שכיום, בניגוד לעבר, אנשים משקיעים הרבה יותר מחשבה בשאלת זהותו, תדמיתו ומהותו של הילד שיבוא לעולם. אחרי ששני בני-הזוג הלכו לרעות בשדות זרים, הם לא הולכים לבנק הזרע ולא חוברים לתורם לא ידוע, אלא חוברים לנשא זרע ידוע ולנשאית ביציות ידועה".
הבכור עלול לרקום אשליות
גם ריקי רוזמן, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית-מינית, מודעת לתופעה. "זו קומבינציה חדשה, אבל למען האמת, אין הבדל משמעותי בינה לבין אישה שמחליטה להיכנס להריון כשהיא ובעלה בעיצומו של משבר, על סף גט.
"אני מכירה הרבה נשים שהחליטו להתגרש ושאומרות לעצמן 'מי יודע כמה שנים יעברו עד ששוב אהיה בקשר זוגי, אני רוצה שיהיו לי שני ילדים מאותו האבא, אחים שלמים'. זה כמו שיש הרבה זוגות שחיים ביחד, לכאורה כזוג, רק בשביל הילד, ולמעשה כל אחד מהם מנהל לו חיים נפרדים. בימינו כבר עושים הפרדה בין שני אנשים שיש להם חוזה זוגי, לבין שני אנשים שיש להם רק חוזה הורי".
- זה טוב לילד?
עו"ד רוזנבלום: "אף ילד לא נכנס לחדר המיטות של הוריו בשעה שהם עשו אותו. המוח האנושי והטכנולוגיה הרפואית הצליחו ליצור חיים בדרכים אשר בעבר לא חשבו עליהן, או חשבו עליהן בתור מדע בדיוני, ותינוק שנולד כתוצאה מאיחוד מחודש של הוריו נושא מטען גנטי זהה לזה של אחיו ובמעמד המשפחתי שלו אין חריגויות. גם כשהוא יגדל ויגלה שבשנת לידתו הוריו כבר היו גרושים, לא תהיה לו סיבה לחרדה. להיפך, הוא ירגיש מאוד בטוח ואהוב ורצוי. הוא יידע שהוריו עשו מאמץ כדי להביא אותו לעולם".
ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, חולקת על קביעותיה של עו"ד רוזנבלום. בצידו האחד של המטבע היא מונה מספר יתרונות. "הילד הראשון לא יהיה בן יחיד וזה טוב, למרות שבשנים האחרונות ירדו קצת מהסטיגמה של 'אונלי צ'יילד – לונלי צ'יילד', שמגדירה את הילד היחיד כבודד ומסכן. הילד הגדול אף עשוי להרוויח עוד כמה 'שעות אבא' ביום. כשהאב יבוא לבקר את התינוק, הוא יתפנה גם לבכור שאולי סובל מחוסר תשומת לב.
"בנוסף, לשני הילדים יהיו משפחות מוצא משותפות, אותם סבים ואותם דודים, ושני הילדים יגדלו בסימטריה – לשניהם יהיה אבא נפקד-נוכח, אבא של שלישי ושישי. בהסדר הזה, הילד הראשון לא יוכל לחשוב שהוא האשם בפרידת הטריו. הוא לא ייאלץ להסתגל לבעל השני של אמא שלו, אשר מגדל אותו יותר מאבא שלו, שגר בנפרד.
"גם הילד השני יזכה ביתרונות מסוימים: יהיו לו שני הורים וביניהם ישרור שיתוף פעולה חלקי, כשמעליהם לא מרחף מאבק גירושין".
אבל בצידו השני של המטבע מונה כצנלסון חסרונות משמעותיים. "הילד הבכור עלול לרקום אשליות לאיחוד משפחתי, מפני שכל ילד רוצה לראות את הוריו ביחד, אפילו אם הוא עדיין זוכר צעקות וחיכוכים. האשליה הזאת תחריף אם אחד ההורים 'יעודד' אותה ברמזים. הילד גם עשוי לשאול את עצמו או את הוריו, 'אם יכולתם לעשות עוד ילד, למה אתם לא מסוגלים לחיות ביחד?'. אמנם ההורים ערכו הפרדה ברורה בין הורות לזוגיות, אבל הילד עלול לגדול עם המסר שהזוגיות בלתי אפשרית.
"בנוסף, יש להודות שהילד השני נולד לתוך קשר בעייתי. המריבות שהפרידו בין הוריו עלולות לחזור ולהופיע גם כשהם בנפרד, והעובדה שהם לא חיים תחת קורת גג אחת לא מבטיחה שהם יהיו מסוגלים לשיתוף פעולה סביר".
להורים הפרודים שבחרו להתאחד לצורך הולדת ילד שני כצנלסון ממליצה על הסבר הדרגתי ומפורט, לפני שהילדים מתחילים לשאול ולפני שהם נתקלים בשאלות מהסביבה. "עליהם להסביר לבכור, כבר במהלך ההריון, ולהסביר לילד הקטן בגיל שבו הוא מתחיל להבין, שההורים לא יכלו לחיות ביחד כזוג, אך הם יודעים לתפקד ביחד כהורים".
הרב לאו: קריסת מוסד המשפחה
כל ההסברים הפסיכולוגיים לא מניחים את דעתו של הרב ישראל מאיר לאו, השומע על תופעה זו לראשונה – ומתחלחל. "אם האישה היתה פנויה בעת שהרתה, הילד אינו נקרא ממזר, אך בסידור כזה מוסד הנישואין הופך לדלת שנעה על צירה, אין-אאוט, לפי מצב הרוח והעונה, נכנסים ויוצאים. זה לא מוסד הנישואין שעליו דיבר המשורר, זה לא בית יציב, אלא עניין של היצע וביקוש זמניים שנותנים תחושה של ארעיות, גם להורים וגם לילדים.
"אני יכול להבין לליבה של אישה המשתוקקת לילד שני, אבל סידור כזה נועד לספק צורך מיידי, הוא הבטחה לטווח קצר בלבד וזה לא בריא. אסור שהילד יהיה נתון למרמס של ילדים אחרים שעלולים להיות בוטים ולהטיח בו 'אין לך אבא'".
מתן גט כהלכתו, מדגיש הרב לאו, היא אחת מתרי"ג מצוות. וגם "המחזיר גרושתו", במקרה של חרטה על הפרידה, היא מצווה. "אבל אם לא מדובר בנישואין חוזרים, אלא רק בקשר של יחסי אישות לצורך הולדת ילד נוסף, הוא גורם לזילות הגירושין. כל זוג יוכל להתגרש על הנייר, מסיבות כלכליות ואחרות, בידיעה שפתוחה בפניהם הדרך להביא ילדים נוספים כאוות נפשם, וזה עלול למוטט את כל מוסד המשפחה".
- האם קיימת בעיה הלכתית מפורשת?
"מעולם לא נתקלתי בסוגיה שכזאת, אבל יכול להיות שכן. צעד כזה מערער את כל בסיס הגירושין וקוראים לזה 'גט שהתיישן'. אם וכאשר האישה תרצה להינשא לאחר, היא עלולה להזדקק מחדש לשירותי בית-הדין הרבני כדי לקבל פסיקה בשאלה האם היא לא זקוקה לגט שני, ולו בשל הספק. אז למה להסתבך? בואו נעשה חופה. לא צריך שמלת כלה וכיבוד למאות אורחים, רק מניין אנשים וטבעת חדשה. כך יהיו לילד אמא ואבא, הן על-פי החוק והמסורת והן על-פי ההלכה".
עו"ד אירית רוזנבלום, כצפוי, ממש לא מסכימה עם הרב לאו. "בתור ברירת מחדל זוהי הדרך הבטוחה ביותר, הזולה ביותר והיציבה ביותר", היא אומרת. "העולם הדתי רואה בכך אובדן ערכים, אבל בעיניי זה לא אובדן, אלא שינוי ערכי. האדם המודרני מציב את ה'אני' שלו לפני האלוהים והערך העצמי שלו הולך ותופס מימדים יותר חשובים. כמו שכיום אנשים מפחיתים במספר הצאצאים שהם מביאים לעולם, מתוך מטרה להעניק לכל ילד כמה שיותר, כך מותר להם לבחור את הוואריאציה המשפחתית המתאימה ביותר להם ולילדיהם".
הזוגות הגרושים שכבר סופרים את השבועות עד ללידת הילד המשותף השני, שומעים לראשונה על הבעיה ההלכתית שעלולה להתעורר ומעדיפים להתעלם. האפשרות של פרק ב' עם בני-זוג אחרים נראית להם רחוקה. גם על העצות הפסיכולוגיות הם מגיבים במשיכת כתף בלבד. "אני לא מבין למה עלי להסביר לתינוק שעשינו אותו אחרי שהתגרשנו", אומר דורון, "למה אני צריך להצטדק? מה שחשוב זה שנגדל אותו בשמחה ובאהבה".
הרב לאו: "אם לא מדובר בנישואין חוזרים, אלא רק בקשר של יחסי אישות לצורך הולדת ילד נוסף, הוא גורם לזילות הגירושין. כל זוג יוכל להתגרש על הנייר, מסיבות כלכליות ואחרות, בידיעה שפתוחה בפניהם הדרך להביא ילדים נוספים כאוות נפשם, וזה עלול למוטט את כל מוסד המשפחה"
עו"ד רוזנבלום: "הצעד הזה מעיד שכיום, בניגוד לעבר, אנשים משקיעים הרבה יותר מחשבה בשאלת זהותו, תדמיתו ומהותו של הילד שיבוא לעולם. אחרי ששני בני-הזוג הלכו לרעות בשדות זרים, הם לא הולכים לבנק הזרע ולא חוברים לתורם לא ידוע, אלא חוברים לנשא זרע ידוע ולנשאית ביציות ידועה"
אלה: "בני גדל והתחיל ללחוץ שהוא רוצה אח או אחות, גם השחלות שלי התחילו לבעור, וכיוון שלא פגשתי אף גבר רציני שהסכים לעשות איתי ילד, הבנתי שיש לי רק שתי אפשרויות: או ללכת לבנק הזרע או להציע לאקס שלי שנעשה ביחד ילד שני
לפנייה לכתב/ת 
שיהיו מאה אחוז אחים
צילום: סי די בנק
מומלצים
