המקל והגזר של טיסות השכר

המקל והגזר הם שני המרכיבים שמאפיינים אולי יותר מכל את טיסות השכר. הגזר בא לידי ביטוי במחירים נוחים יחסית וזמינים לכיסם של יותר נוסעים. אך המקל עלול להיות לפעמים כואב: שינויים גדולים בשעות היציאה של הטיסות (הקדמה גדולה או איחור ניכר), לפעמים בהתרעה קצרה יחסית, העדר אפשרות ביטול של עסקה זו וקבלת (לפחות) חלק מהתשלום חזרה, ובסוף מסלול התלאות - מחסומים משפטיים המונעים קבלת פיצוי בגין מה שסבלו הנוסעים. כך לפחות נראו הדברים עד לא מזמן.

אך ריבוי המשתמשים בטיסות שכר, אשר חשף יותר ויותר צרכנים למסגרת בעייתית זו, שאין לה כמעט אח ורע בתחומי צרכנות אחרים, גם חידד את הצורך בשינוי. מי שהרימה את הכפפה הייתה השופט רחל עורקבי מבית משפט השלום בתל אביב.

בפניה הונחה תביעה של בני משפחה אשר טיסת השכר שלהם מאנטליה שבטורקיה לישראל הוקדמה בקרוב ל-4 שעות - מ-15:00 ל-11:15. עקב כך, טענו, נגרע מהם יום תיור באנטליה, ומתוך יומיים וחצי בסך הכל הפסידו חצי יום טיול. בני המשפחה תבעו גם את הדקה ה-90, שבאמצעותה רכשו את חבילת הנופש, וגם את חברת השטיח המעופף, שארגנה את החבילה.

לא ניכנס כאן להנמקות המשפטיות שבעקבותיהן פסקה השופטת עורקבי פיצוי חלקי לתובעים. נציין רק, כי התביעה נגד הדקה ה-90 נדחתה כיוון שהוכח שלא היה לה קשר לשינוי זמני הטיסה. לעומת זאת, התביעה נגד השטיח המעופף התקבלה עקב היות חברה זו בגדר סוכן של חברת התעופה שממנה נחכר המטוס ועקב התנהגות אנשי החברה בפרשה זו.

אבל, כאמור, עילת התביעה הייתה עצם השינוי החד-צדדי של זמני הטיסה, והנזק שהתובעים טענו כי נגרם להם בעקבותיו. עמדתם היתה, כי למפעיל הטיסה אין זכות לשנות את מועדי הטיסה באופן שרירותי, חד-צדדי, ובלא נימוק סביר, וכי מוטל עליו להוביל את הנוסעים במועדים שנקבעו בכרטיסי הטיסה. לחלופין, עליו לעשות כל מאמץ סביר להובלתם במועד המקורי.

מנגד הועלתה טענת ההגנה, כי טיסת השכר, מעצם טיבה, מועדת לשינויים בלוחות הזמנים: כאשר הלקוח רוכש טיסת שכר, שמחירה נמוך בהשוואה לזה של טיסה סדירה, הוא מביא בחשבון את האפשרות של שינוי שעת טיסה ומסכים לכך.

הכרעתה של השופטת עורקבי במחלוקת זו היא ברורה, ונכתבה בלשון שאינה מותירה ספק מהי לדעתה המדיניות השיפוטית הנכונה בסוגיה זו:

וכך כתבה: "...עצם העובדה, כי המדובר בטיסת שכר אינה מהווה הצדקה לשינוי שעת טיסה ללא כל הצדקה. ...העובדה כי טיסת שכר הינה טיסה זולה אינה מקנה לנתבעת כל זכות שלא לקיים את חיוביה.

"...בפסקי דין רבים... נאמר מפי שופטים רבים כי טיסת שכר הינה טיסה הנתונה לשינויים, והדבר ידוע לכולי עלמא. בכל הכבוד לחברי השופטים אינני מוכנה לקבל אמירה כה גורפת שלא מצאתי לה אסמכתא בחוק או בהסכם.

"...אמנם יש לקחת בחשבון כי בזכות כניסתן של טיסות שכר למרחב התובלה האווירית, הוזלו באופן משמעותי כרטיסי הטיסה, ונתאפשר לאנשים רבים, שאילולא כן לא היו יכולים לעמוד במחירי הטיסה, לטוס לנופש, ואולם מציאות זו הינה חלק מתחרות בריאה בשוק החופשי ולא הקניית זכות למוביל (חברת התעופה או מפעיל הטיסה – י"א) כלשהו שלא לעמוד בהתחייבויותיו. הוזלת מחיר כרטיס טיסה אינה יכולה לבוא על חשבון הצרכן. לצרכן הזכות לקבל את המוצר הטוב ביותר ובמחיר הטוב ביותר. שמירת הזכות למוביל לערוך שינויים כאוות נפשו ללא כל הגבלה מכוח העובדה כי מדובר בטיסת שכר, אינה יכולה לעמוד לדעתי, לא בהוראות אמנת ורשה ולא בהוראות ההסכם שנקשר בין המוביל לבין הצרכן. לפיכך, אני סבורה כי המוביל חייב לעמוד בהתחייבותו, ומכוח כך גם סוכנו, והוא מחויב בהסכם שנקשר בינו לבין הצרכן, דהיינו, לדאוג להוביל את הנוסע ככל האפשר במועד הרלבנטי".

השופטת היתה ערה לכך, שהדבר עלול לפתוח פתח להגשת תביעות בגין כל איחור לא משמעותי. ועל כך כתבה: "אני סבורה, כי גם אם נניח כי יתכן והצרכן ינצל את זכותו על פי ההסכם ועשויה להיות מידה מסוימת של הגשת תביעות טורדניות בגין כל שינוי שעת טיסה, אין בכך כדי לשנות את מסקנתי הנ"ל, שכן ביהמ"ש יידע בוודאי לערוך את האיזון הנכון שבין שינוי שעת טיסה לבין הפרת הסכם. ...ביהמ"ש בוודאי יתייחס לכל הגורמים הרלבנטיים בכל מקרה ומקרה לגופו. יש לבחון את מהות השינוי, היקפו באופן יחסי למכלול הטיול או הנופש. עצם העובדה כי שעת הטיסה שונתה אינה מהווה באופן אוטומטי הפרת הסכם, כל מקרה יש לבחון בהתאם לנסיבות העניין".

ובאופן ספציפי לגבי מקרה זה קבעה השופטת, כי הגם שהיא מבינה את כעסם של התובעים, הרי ששינוי של שלוש שעות ושלושת רבעי השעה איננו משמעותי. כאן אין מדובר בהפרה כוללת של ההסכם בינם לבין השטיח המעופף, אלא בשינוי המצדיק, אם בכלל, פיצוי מזערי ביותר.

(א 044735/03 בבית משפט השלום בתל אביב)

הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות