צה"ל התקפל: הנגד הסרבן לא ייכלא

הנגד מחיל הים שהודיע על סירובו להשתתף בתרגיל ההתנתקות, ואף ביקש לקצר את שירותו ונשפט ל-28 ימי מחבוש בפועל, לא ייכנס לכלא - כך החליטו אמש (ב') בצה"ל גורמי חיל הים והפרקליטות. צעד מפתיע זה של צה"ל מעיד בעיקר על רצון "להנמיך את הלהבות" סביב מקרים של סרבנות, גם במחיר של ביטול החלטות שיפוטיות. ברקע בולט החשש מפני יצירת מודל לחיקוי. בצה"ל ניסו להסביר שהיתה "אי-הבנה".

גורמים בצה"ל הסבירו את ההחלטה בכך שהנגד רב-סמל עידן טרוינובסקי, איש צוות טכני בחיל, טען שעזב את מקום התרגיל בשל אי-הבנה, שכן הובטח לו שאם לא ייקח חלק בתרגיל, יקוצר שירותו, ולכן לא מדובר בסרבנות.

בצה"ל החליטו במפתיע לקבל את הטענה, למרות שזו נדחתה על-ידי מפקד בסיס חיפה, ולבטל לפי שעה את העונש שניתן לו - אך הבהירו שאם יסרב בשנית למשימה כלשהי הקשורה להכנות להתנתקות - יישפט שוב.  בצה"ל יודעים היטב שככל שנושא זה יעלה על הפרק, כך עשויה התופעה להתגבר ולכן בחרו, בשלב הזה, לסגת.

ביטול העונש הפתיע רבים לנוכח העובדה שמפקד בסיס חיל הים בחיפה, תת-אלוף יוחאי בן-יוסף, נימק את החלטות להטיל את העונש בטענה ש"מדובר בעבירה חמורה במהותה - התחמקות ואי-ביצוע פקודה להצטרף לאימון הקשור לתוכנית ההתנתקות. האימון וחשיבות המשימה הובהרו היטב לנגד, והוא החליט מטעמי נוחות לא לקחת חלק במשימות. בנוסף, מדובר בצורך לייצר הרתעה כנגד משרתים נוספים שעלולים לראות את התנהגותו והתגובה אליה כמקור לביטוי וחיקוי".

חלום הבלהות של צה"ל

הכדור נמצא כעת אצל הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף אבי מנדלבליט, שאמור להחליט האם לשלוח את הנגד לכלא, לאחר שסניגורו ביקש לבטל את ההחלטה לאלתר. אם הפצ"ר יאשר את העונש, צפוי הנושא להגיע למסדרונות בג"ץ.

הדרך בה בחר רס"ל טרוינובסקי להגיב כשנשלח בשבוע שעבר למשימת ההכנה להתנתקות היא חלום הבלהות של צה"ל. לפני חודשים ספורים פירסם ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן, מסמך מפורט למפקדים ובו מפורטות הדרכים לטיפול בחיילים ומפקדים שעשויים לסרב על רקע תוכנית ההתנתקות.

המקרה בבסיס חיל הים בחיפה הוא הראשון מסוגו שבו נאלץ צה"ל להתמודד עם איש קבע, שמסרב לקחת חלק בתרגיל, ואף מבקש לקצר את שירותו כדי לא להיות בצה"ל בזמן ההתנתקות. הנגד סירב לקחת חלק בתרגיל, ואף ביקש להשתחרר מוקדם יותר מצה"ל על מנת לא להיות במדים בזמן ביצוע התוכנית.

בטופס התלונה שהוכן כנגד הנאשם, נכתב כי הודה בכך שסירב להתייצב למשימת ההתנתקות "מטעמים אישיים ואידיאולוגיים". משפטו נמשך קרוב לשעתיים, ובמהלכו ניסה הנגד להסביר למפקד הבסיס את הרגשותיו: "אני לא מודה שסירבתי פקודה, ולא הודיתי בעובדות", אמר לתא"ל בן-יוסף. "בסך הכל אמרתי שלא נוח לי להתייצב למשימת ההתנתקות".

המפקד השופט: זו משימה מבצעית לאומית

הנגד הגיע למתקן צה"ל באשקלון, הנקודה שממנה היה אמור לצאת לתרגיל בשבוע שעבר, אך החליט לעזוב את המקום ולחזור לבסיס. הוא ציין כי לא מדובר בסירוב פקודה אלא ב"אי הבנה". לדבריו, ביקש להשתחרר מוקדם יותר מצה"ל ונסע לאשקלון על מנת לשוחח בנושא זה עם מפקדיו. כאמור, הפרקליטות קיבלה את טענתו.

במהלך המשפט ציין תא"ל בן-יוסף, כי הציע לנגד לחזור בו מסירובו להצטרף לתרגיל ההתנתקות, אך הנגד סירב. "לא נוח לי ואיני מעוניין לצאת למשימה. אף אחד מהקצינים לא נתן לי פקודה, ולכן לא סירבתי. הבטיחו לי שאשתחרר מוקדם, ולכן לא אשתתף במשימה", אמר.

בפסק הדין כתב תת-אלוף בן-יוסף: "הנימוקים להחלטתי מושתתים על חומרת העבירה שביצע הנגד, שלמעשה נשלח לביצוע משימה מבצעית בחשיבות לאומית מבחינת יכולת הצבא וכל המשרתים בו לעמוד במשימה בהצלחה".

עוד ציין בטופס הנימוקים להחלטתו את החשיבות שאנשי קבע לא ינקטו בדרך זו, "אין ספק שמדובר במשימה קשה שדורשת תעצומות נפש והקרבה בהיבט האישי, ובעיקר נדרשת דוגמה מאנשי הקבע עבור החיילים בשירות חובה".