אפשר היה להעז יותר

תשכחו מהניצחון בצרפת, גם מה-0:5 על אוסטריה, התיקו נגד אירלנד הוא ההישג הגדול ביותר של הנבחרת מאז ההצטרפות לאירופה לפני 13 שנים. רק נקודה ולא שלוש, אבל בחוץ, תוך חזרה הירואית מפיגור בן שני שערים, נגד נבחרת בסדר הגודל הזה ולא קפריסין, במאני טיים – תוצאה שאחריה אפשר לחלום. שלושה משחקים לסיום יש סיכוי לעלות למונדיאל מהבית הקשה הזה ולא לשכוח, עדיין לא שיחקנו נגד איי פארו.

זו אולי קצת חזירות לדרוש ניצחון, בעיקר לאור העובדה שישראל זכתה בנקודה במזל גדול אחרי שכדורים רבים טיילו על קו שערו של אוואט. אבל, צריך היה להעיז קצת יותר בפתיחת המחצית השניה. האירים עלו למחצית הזו במצב מוראלי גרוע ביותר וחזרו לעצמם רק כשנוכחו לדעת שישראל שוב נסוגה לאחור. קבוצה שמאבדת יתרון 0:2 בבית נכנסת ללחץ גדול והאירים באמת נכנסו ללחץ. אחרת אי אפשר להסביר כיצד לא הצליחו לנצל את היתרון הברור שלהם במחצית השניה. נבחרת קצת יותר רגועה היתה מרשיתה לרשת של דודו אוואט עוד שלוש פעמים לפחות.