שתף קטע נבחר

טאו – בקצב העולם

פסטיבל ישראל מציג את להקת המתופפים מיפן. בניני האומה, ירושלים.

טאו – בקצב העולם, הוא מן מקבילה אורינטלית למופע כמו ריוורדאנס – הסבה של צורת אמנות ילידית למופע תיאטרלי מתוחכם ונוצץ. מדובר בתצוגה אתלטית של תיפוף, על מיגוון של תופי עץ מקצתם ענקיים ממש, מלווה בחלילי בקבוק ומצילתיים קטנים. כל זאת בידי חבורה בת 13 גברים ונשים – כולם צעירים, יפיפיים למראה ושריריים עד מאוד.

 

החבורה הזו יונקת ממסורת תיפוף עתיקה (סגנון ה- Taiko) שהותאמה למן מופע מוזיקת-עולם שכזה, שיתפוס וילהיב כל קהל באשר הוא. וכי אפשר אחרת? הקצב סוחף, המאבק ההירואי בתופי הענק - כן, מדובר לעיתים במאבק פיזי של ממש - התזמון המדוייק להפליא, האינטנסיביות – כל אלה אכן מלהיבים.

 

ויש רגעים יפהפיים כמו אקט הפתיחה שבו עומדת שורת מתופפים, זה אחר זה, ותנועת הגל של ידיהם המתופפות, יוצרת חזון של זחל ענק. או שורת המתופפים הלוהטים שמנופפים במקלות התוף שלהם כאילו הם סמוראים הנועצים חרבותיהם. אבל יש גם משהו מניפולטיבי בהופעה הזו. זהו אמנם מופע מוזיקלי, אך לא פחות מכך מפגן אתלטי המתמקד בהפגנת הפיזיות של המבצעים. מרשים ככל שזה יהיה, אנרגטי ומלא חיים, זהו מפגן ראווה חלול למדי, לשוק ההמוני.

 

את הלהקה הקים, ב-1993, Ikuo Fujitak שנודע לא רק בשל סגנון ההקשה שפיתח אלא גם בשל שיטות האימון הקיצוניות והרודניות שלו. פוג'יטאקה הקים את הלהקה מתוך כוונה מוצהרת להפיק מופע תיפוף יפני בידורי שיתאים לטעם הקהל הרחב בעולם. אלא שהם עשו זאת בדרך מעוררת השתאות. הם עברו להתגורר יחדיו בעיירה קטנה במחוז Kyushu שביפן, שם החלו משכללים את טכניקות התיפוף ואת סוגי המופעים. הם הקימו אתר שבו הם גם חיים, גם מבצעים מופעים וגם מארחים את האורחים-התיירים הבאים לחזות במופעיהם.

 

כדי להתקבל ללהקה עליך להיות קודם חניך בתנאי עבדות של ממש, לכל הפחות שנה ולעיתים שנים אחדות. החניך עוסק בכל העבודות השחורות במתחם הבית של הלהקה, שבו חיים חבריה במעין קומונה. החניכים, ובעצם כל חברי הלהקה, נתונים למרותו הקפדנית של פוג'יטאקה וחיים במשטר מפוקח היטב. עם עלות השחר הם יוצאים, מדי יום, לריצה של 10 ק"מ, ובהמשך כל היום כולו עוסקים באימונים המפרכים של הפקת צליל ראוי מתופי הענק. והכל – למן האוכל ועד התקשורת ועד הסקס – מפוקח בידי פוג'יטאקה. על הפרות משמעת או התרשלות באימון פוג'יטאקה מעניש ביד רמה. שריפת כל בגדיו של החניך או חבר הלהקה, אינה חזון מפתיע.

המשמעת הקפדנית הזו נותנת את פרייה בתיאום המופלא שבין המתופפים. כולם, על כל מגוון התופים, הולמים בעור המתוח כאיש אחד. זו מן מכונה ממושמעת, וירטואוזית, עתירת אנרגיה, ו...מאולפת. 

 

אתר הלהקה:

http://www.drum-tao.com/E/site/

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים