כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

מעבדים כפולי ליבה: האם AMD מובילה?

בשבוע האחרון השיקו גם אינטל וגם AMD מעבדים כפולי ליבה חדשים. אלה של AMD שוברים את שיאי הביצועים; אלו של אינטל שוברים את שיאי המחיר - כלפי מטה. איך קרה שהמעבדים המקבילים של שתי החברות כבר לא מתחרים זה בזה? ומדוע אינטל נחושה כל-כך לחכות לשנה הבאה עם כפולי-הליבה שלה לשרתים, אבל טורחת להציג אותם בימים אלה בתערוכת קומפיוטקס?

שוקי גליליפורסם: 02.06.05 , 17:14

במהלך השבוע האחרון השיקו אינטל ו-AMD את הדגמים הראשונים בשתי סדרות חדשות של מעבדים כפולי ליבה (Dual Core).

אינטל הכריזה בסוף השבוע על תחילת האספקה של Pentium D

(לשעבר "Smithfield"), הגירסה כפולת הליבה של פנטיום 4. AMD הכריזה שלשום (ג'), על ארבעה דגמים של Athlon 64 X2 (המכונה "Toledo"), ביום הראשון של תערוכת Computex בטייוואן. מערכות שמריצות את המעבדים הללו ונוספים הוצגו

לקהל הרחב בתערוכה.

ניצחון ל-AMD?

במבט ראשון, מסתמן ניצחון גורף ל-AMD: מעבדי X2 מציגים ברוב מבחני הביצועים יכולות גבוהות משמעותית מאלו של Pentium D. מה שהופך את ההשוואה מסובכת קצת יותר היא העובדה שהדגם היקר ביותר של המעבד האינטלי, עולה פחות מה-X2 הזול ביותר.

קצת על המעבדים החדשים

שתי החברות הכריזו על המעבדים החדשים כבר בחודש

נתונים עיקריים

Athlon 64 X2

Athlon 64 X2 מבוסס על גירסת ה-Socket 939 של Athlon 64, ומיוצר בתהליך 90 ננומטר על פרוסת סיליקון בגודל של 199 מ"מ מרובע. לשטח הזה הצליחה AMD לדחוס 233 מיליון טרנזיסטורים; לשם בהשוואה, ב-Athlon 64FX המיוצר ב-130 ננומטר, יש כ-110 מיליון טרנזיסטורים על שטח דומה. צריכת החשמל של מעבדי X2 מגיעה ל-110 וואט (לעומת כ-90 וואט במעבדי Athlon 64 הרגילים). הם תומכים בהרחבות SSE3, זיכרונות DDR400 ואפיק HyperTransport דו-סיטרי ב-1GHz. ארבעת הדגמים, בעלי סימונים 4200-4800+ פועלים במהירויות שעון של 2.2-2.4GHz, שניים מהם עם מטמון L2 בנפח 1MB ושניים עם 2MB. המחירים: 537-1001 דולרים.

עושים חשבון לשפעת

אפריל.

החידוש של השבוע האחרון הוא תחילת האספקה של המעבדים לספקים וליצרני מחשבים. בשלב הזה נודעו הפרטים המדוייקים של הדגמים והתמחור שלהם.

Athlon 64 X2 (ראו הרחבה במסגרת) מתגלה במבחני הביצועים כאחד המעבדים החזקים ביותר של AMD עד כה. ברוב המשימות הוא מציג ביצועים גבוהים משמעותית מ-Pentium D, ומרוב המעבדים השולחניים האחרים של אינטל. בחלק מהמקרים הוא גם עולה על Athlon 64FX, מעבד הדגל החד-ליבתי של AMD.

ביישומים משרדיים ההבדל זניח, אבל בכמה שימושים מתקדמים מדובר על שיפור של עשרות אחוזים.

על Pentium D

Pentium D (ראו הרחבה במסגרת), שפועל במהירויות שעון נמוכות בהשוואה למעבדי פנטיום 4 האחרונים, מצטיין באותם מקומות כמותם.

הוא טוב יותר בקידוד וידאו ואודיו, בעיבוד תמונה ובאפליקציות תלת-מימד כמו 3D Studio Max (התוצאות המצויינות בקידוד אודיו ב-Media Player, מעוררות מחשבה

שמיקרוסופט אולי כבר מבינה איך לנצל כפל-ליבות). מכל מקום, ברוב היישומים Pentium D אינו מציג שיפור בהשוואה למעבדי פנטיום 4 קודמים, ונופל ממעבדי Athlon 64.

אסטרטגיה שונה

היתרון של Pentium D טמון בתמחור. דגם 820, שמחירו 241 דולר, מתחרה בעצם בדגמי 3400/3500+ של Athlon 64. מעבדי X2, שעולים יותר מפי שניים, מתחרים, אם כבר במעבדי Extreme Edition וסדרת 600 של פנטיום 4. התחרות הזו מחמיאה להם, והתמחור אולי מוצדק בהתחשב בכך, אבל הוא ירחיק מהם את משתמשי המיינסטרים.

Pentium D 820 הוא מעבד מיינסטרים. הוא עולה רק קצת יותר מגירסת ה-3.2GHz

נתונים עיקריים

Pentium D

Pentium D, המבוסס על ליבת פרסקוט, הוצג בשלושה דגמים במהירויות שעון של 2.8-3.2GHz המסומנות 820, 830 ו-840. שלושתן מגיעות עם 2MB מטמון L2, 1MB לכל ליבה. הליבות עצמן מודפסות על פיסות סיליקון נפרדות, בשונה מ-Athlon 64 X2. Pentium D צורך 95 וואט בלבד, ומגיע בעבודה לטמפרטורה של עד 58 מעלות. בשאר תכונותיו הוא דומה מאד למעבדים מסדרת 600 של פנטיום 4: ניהול הספק בטכנולוגיית C1E Halt State (מקבילה ל-Enhanced SpeedStep), הגנת וירוסים מבוססת NX Bit, ותמיכה בטכנולוגיית Thermal Monitoring 2, שמנטרת את הטמפרטורה ומתאימה את פעולת המעבד כדי לאזן אותה. המחירים: 241-530 דולרים.

עושים חשבון לשפעת

הרגילה של פנטיום 4. הביצועים שלו ברוב יישומי ה-single thread (ראו הרחבה במסגרת) דומים או נחותים בהשוואה למעבדי Athlon 64 המקבילים.

ביישומי ה-multi thread המעטים שמנצלים היטב את הליבה הנוספת שלו, ביצועיו טובים יותר ולפעמים גם הרבה יותר טובים, מכל מעבד חד-ליבתי של אינטל או AMD.

הרבה תלוי במשחקים

במשחקים היתרון של מעבדי AMD מוסיף להיות מוצק. רוב המשחקים הם יישומי single thread שאינם מנצלים את כפל הליבות, ולכן Pentium D לא מצליח להריץ אותם טוב כמו Athlon 64, אפילו כשהוא מתחרה בגירסאות האיטיות שלו.

אינטל לא מכחישה זאת, אבל טוענת שהמבחנים לא משקפים את התועלת האמיתית שקיימת לליבה השנייה, גם במשחקים. בתנאים אמיתיים המחשב כמעט תמיד מריץ עוד יישומים בשעה שהוא מריץ משחק. אפילו בדוגמא של משחקי-רשת - החיבור לאינטרנט, האנטי-וירוס ה-Firewall, ותוכנת המסרים המיידים, יכולים להיות מנוהלים בנפרד על-ידי הליבה השנייה בלי לפגוע בביצועי המשחק.

AMD, שנזהרת ממצב ש-X2 יפגע במכירות Athlon 64FX, דוחפת בכיוון ההפוך: היא ממליצה לגיימרים לא לעבור למעבד כפול הליבה שלה. לשיטתה, מחשב שמריץ בעיקר משחקים לא ירוויח הרבה מהליבה הנוספת של מעבד X2 והביצועים הסופיים יהיו קרובים יותר לאלו של Athlon 64. גירסת FX מריצה משחקים טוב יותר, לכן היא כמובן עדיפה.

השאלה המעניינת היא, כמובן, לאן יתפתחו הגירסאות הבאות של המשחקים הפופולריים ועד כמה הן ינצלו את כפל הליבות.

מה יקרה הלאה?

בשבוע שעבר אמר בכיר ב-AMD, שכנראה לא הצליח להתאפק, שהם מרוצים מזה שאינטל נאלצת להשתמש בשתי ליבות כדי להתחרות במעבד בעל ליבה אחת של AMD. אחרים טרחו להדגיש שהשדרוג של מחשבים קיימים מ-Athlon 64 (בגירסאות 939) ל-X2, ידרוש עדכון BIOS בלבד (ואולי גם החלפת מאוורר).

הרחבה

כמה מילים על ריבוי נימים

אחת השיטות לשפר את ביצועי הריצה של יישומים, היא לחלק את הקוד התכנותי שלהם ל"נימים" (Threads) שרצים בנפרד. במקור, שימשה השיטה לשיפור ביצועים באמצעות עיבוד מקבילי שמבוסס על ריבוי מעבדים. טכנולוגיית HyperThreading שאינטל יישמה בחלק ממעבדיה, עושה זאת באמצעות מעבד אחד, עם מספר צינורות ביצוע. היום זה נעשה במעבדים כפולי ליבה, מסוגלים לנצל יישומים שפותחו במיוחד כשהם מרובי נימים (multi thread). יישומים כאלה נפוצים בסביבות שרתים, וקצת פחות ביישומי עריכת המדיה למיניהם. רוב היישומים השולחניים, כולל משחקים, הם "חד-נימיים" (single thread) ולכן לא מנצלים את ריבוי הליבות.

עושים חשבון לשפעת

אפשרות דומה בשדרוג ל-Pentium D מובטחת רק בלוחות שמבוססים על ערכות השבבים האחרונות של אינטל, ובלוחות אחרים עלולות להיות בעיות תאימות.

Athlon 64 X2 הוא אולי מעבד יקר קצת, אבל כזה שמציע תמורה יפה לכל סנט. כמה יצרני מחשבים גדולים, ביניהם HP,Acer ו-Lenovo, כבר הזדרזו להודיע שישלבו אותו במחשבים מתוצרתם.

אבל העובדה שאינטל מצליחה לשווק את Pentium D במחיר זול עד כדי מחצית, מעלה את השאלה אם ייתכן שמה שיעצב את השוק - "גם הפעם", יהיה מי שיוסיף - הם לא החדשנות ואיכות הטכנולוגיה אלא כוח השיווק ועלויות הייצור.

חברת המחקר גרטנר טוענת שכפולי הליבה של אינטל יאיצו את מכירות ה-PC השנה, למרות שיקנו אותם בעיקר המקצוענים.

התחזית המעודכנת מדברת על גידול של 10.2 אחוז במכירות ה-PC ב-2005 (לעומת 9.9 בתחזית הקודמת) לכ-202 מיליון מחשבים. רוב כפולי הליבה שיימכרו השנה, על-פי התחזית הזו, יהיו של אינטל.

כפולי ליבה בשרתים

לעת עתה, מעבדי ה-Dual Core המבטיחים יותר של AMD, הם לא דגמי X2 אלא הדגמים כפולי הליבה של Opteron, שהם גם חזקים להפליא, גם מתומחרים אגרסיבית וגם פונים לשוק שמוכן להם יותר: שרתים ארגוניים מרובי מעבדים.

בקטגוריה הזו AMD פועלת כיום לבד: מעבדי ה-Xeon כפולי הליבה של אינטל לא צפויים להגיע לשוק לפני תחילת 2006. אינטל, מכל מקום, ניצלה את קומפיוטקס כדי להוכיח שיש למה לחכות. היא מציגה בתערוכה מערכות שמבוססות על Paxville ו-Dempsey, הגירסאות כפולות ליבה של Xeon ב-90 וב-65 ננומטר.

כיום ידוע שאינטל הולכת ליישם את גישת הפלטפורמות של סנטרינו גם בשרתים. מעבדי Xeon כפולי הליבה ישמשו בסיס ל-Truland, Bensley ו-Glidewell, פלטפורמות שרת בנות 4 ו-2 מעבדים, ופלטפורמה כפולת מעבדים לתחנות עבודה. Mulkiteo, פלטפורמת שרת שלישית, תתבסס על הגירסאות העתידיות

של Pentium D ו-Extreme Edition כפול הליבה.

האם היא תחכה עם המוצרים הללו לשנה הבאה בגלל מגבלות טכנולוגיות או שיקולים שקשורים לייצור ולשיווק? קשה לענות על כך, אבל אינטל היא חברה שידועה בכך שהיא יודעת לתרגם עיתוי נכון לרווח מקסימלי.

נערכים לשינוי הגדול

בתחילת מאי הודיעה אינטל כי בכוונתה להעביר את הייצור של רוב מעבדיה לתהליך 65 ננומטר בקצב מואץ, החל מסוף השנה. ברבעון השלישי של 2006, הוא טוענת, יעבור מספר הרכיבים שתייצר ב-65 ננומטר את מספר רכיבי ה-90 ננומטר.

רמז לתאריך הכרזה אפשרי של יונה (מעבד הפנטיום M כפול הליבה ב-65 ננומטר), אפשר היה למצוא החודש בהודעה של אינטל על הפסקת הייצור של מעבדי הפנטיום M בדגמי ה-FSB400 (המהירות מתייחסת לתקשורת בין המעבד לזיכרון) ב-25 לנובמבר השנה. קרוב לתאריך הזה נראה מן הסתם גם ירידה במחירי הניידים מבוססי סנטרינו.

אינטל פרסמה החודש נתון, לפיו עד סוף השנה יגיע נתח המעבדים הניידים שלה בין כלל המעבדים שהיא מספקת ל-36 אחוז (בהשוואה ל-31 היום). היא גם הודתה באופן רשמי במה שידוע כבר למי שעוקב אחרי התחום: הדור הבא של המעבדים כפולי הליבה שלה לא יתבסס על ארכיטקטורת NetBurst של פנטיום 4.

במילים אחרות: הארכיטקטורה של פנטיום M הולכת להגיע גם למחשוב השולחני, כנראה כבר בשנה הבאה, ואינטל כנראה שואפת שזו תהיה גם השנה בה כובד המשקל של הייצור יעבור למעבדים הניידים - מה

שבסך-הכל מתיישב עם תחזיות קיימות, לפיהן בשנת 2007 רוב המחשבים שיימכרו בעולם יהיו ניידים. המעבר ל-65 ננומטר עשוי לאפשר לה מתח רווחים גדול מספיק כדי להתחרות ב-AMD במחיר ועדיין להרוויח יותר.

חזקה בביצועים, חלשה בשיווק

את ההישגים הטכנולוגיים החשובים AMD כבר הציגה. עכשיו היא זקוקה להצלחות שיווקיות. ברבעון הראשון של השנה היא אמנם "גנבה" עוד 0.3 אחוז משוק המעבדים ויחד איתו יש לה 16.9% (בהשוואה ל-81.7% של אינטל). אינטל מצדה, איבדה שני אחוזים מהמכירות שלה בהשוואה לרבעון הקודם, אבל נשארה עם הכנסה רבעונית נקייה של 2.2 מיליארד דולר, זינוק של 25 אחוז בהשוואה לרבעון המקביל.

אם לשפוט על פי ניסיון העבר, אינטל תשקיע חלק גדול מהכסף הזה במו"פ ובשיווק. כבר היום, ההערכות מדברות על כך שכ-3 מכל 4 דולרים מתקציבי הפרסום של השותפות בתוכנית "Intel Inside"

ממומנים על-ידי אינטל.

הקטור רואיז, מנכ"ל AMD בשנים האחרונות, אמר יותר מפעם שהוא מעדיף רווחיות וחדשנות על-פני הגדלת נתח שוק. אבל אולי הגיע הזמן לשיפורים גם באסטרטגיה של AMD, גם אם מרוב הבחינות היא הוכיחה את עצמה בשנתיים האחרונות.

קישורים נוספים