רבנית ראשית לישראל

במסגרת הוויכוח היצרי האינסופי סביב מידת מוסריותם ונחיצותם של הרבנים הראשיים לישראל, נוהגים חסידי הליברליזם הרדיקלי להציע את פירוקה של הרבנות הראשית, כפתרון פלא לתחלואי הממסד הדתי הישראלי. כך הם עשו גם בתקופה האחרונה, לאחר שהתפוצצו בזו אחר זו הפרשות המביכות, שנקשרו בשמם של הרבנים עמאר ומצגר. ליברלים מתונים יותר, הסולדים פחות מהרבנות הראשית אך מודעים לאנכרוניזם שפשט בשורותיה, מציעים לבטל את כפל התפקידים - הראשי הספרדי והראשי האשכנזי, ודורשים למנות רב אחד ויחיד - אורתודוקסי כמובן.

אלא שבמציאות הקיימת, בה גדל והולך מספרם של היהודים הרפורמים, הקונסרבטיבים והחילונים המובהקים, המתרחקים או בורחים מהדת היהודית אל מחוזות רוחניים אחרים או בכלל - אף לא אחד משני הפתרונות הללו הוא זה הנחוץ באמת כדי להתמודד עם אתגרי העתיד, בפניהם ניצב העם היהודי עתה ובעשורים הקרובים.

יוסי ביילין קרא כאן לחסל את הרבנות הראשית. לאור הסיבות שצוינו, לא זו בלבד שקץ הרבנות אינו הפתרון הדרוש, המציאותי והאפשרי כיום, אלא שהוא משמש גם מפלט לחוששים להתעמת עם הבעיה האמיתית: העם היהודי בשנת 2005 לא יכול להרשות לעצמו לשים מעליו רק רבנים אורתודוקסים. הגיעה העת לקרב גם את הזרמים האחרים אל מרכז קבלת ההחלטות של העולם הדתי, ובראשו הרבנות הראשית לישראל.

רק החלטה חד-משמעית של המנהיגות הפוליטית והדתית בישראל תוכל להזרים אנרגיות חדשות אל שורות הדת היהודית והעם היהודי. רק הושטת יד לרפורמים ולקונסרבטיבים להשתלב בממסד הדתי הישראלי כחברים שווי זכויות, תאפשר להפוך את הרבנות הראשית לחשובה ולנחוצה. בשביל זה לא צריך לפרק את הרבנות הראשית, אלא להחליף רב אורתודוקסי אחד ברב רפורמי או קונסרבטיבי, ואולי, אפילו, להחליפו ברבנית ראשית ראשונה, שתייצג היטב את הפלורליזם היהודי בצורתו היפה ביותר. 

עוד בנושא:

• יוסי ביילין: קץ הרבנות הראשית
• אורי אורבך: הרב הראשי הבא
• אלון פנקס: עלייה לא ריאלית
• פרשת השבוע של אברהם בורג: המונופול על הדת