"המאבק העקרוני מתנהל על גב הילדים"

שתי תלמידות כיתה י', העצורות מזה כשבועיים בשל חסימות כבישים, לא יוכלו לגשת היום (ה') לבחינת הבגרות במתמטיקה בין כתלי כלא מעשיהו – כך קבע אמש בג"ץ, שדחה את עתירתן של השתיים שדרשו ממשרד החינוך לאפשר להן להיבחן בבוקר.

יעל, אמה של אחת מהבנות שעתרו, הגיעה לדיון ואמרה לאחר ההחלטה: "זה הפסד של עם ישראל, ולא שלה. היא את הבחינות תעשה במועד ב' או באקסטרני. את הבגרות האמיתית שלה היא תראה במעצר. גדול עליי להבין איך ילדה בת 16, נפגעת טרור, שהמדינה השקיעה בה שיעורי עזר לשקם אותה וסוף סוף היא עומדת על הרגליים עם מגן של 100 – עכשיו לא נותנים לה

להיבחן. דוגרי – המבחן הוא לא בראש מעיינינו. אנחנו למדנים, אנחנו רוצים בגרות – אבל יש גבול. המאבק על ארץ ישראל הוא עקרוני. אנחנו נעודד אותה, ניאבק ונסחוט את כל הזכויות שמגיעות לנו. כל הממוצע של מדינת ישראל ירד בגלל זה".

עורך הדין נפתלי ורצברגר, שייצג את השתיים, טען כי סירובה של המדינה לאפשר להן להיבחן נובע מרצון לשבור אותן ולהכריח אותן להסכים לשחרורן בתנאים מגבילים: "הבנות מצויות במעצר, ואם מדינת ישראל יכולה לאפשר להן להיבחן – חובתה לעשות כן", אמר ורצברגר בדיון מיוחד שנערך הערב בשעה מאוחרת, ונמשך עד 11 בלילה כמעט, בפני המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, השופטת אילה פרוקצ'יה והשופט אשר גרוניס.

"הנימוק הוא 'אנחנו נראה להן', מין הורדת ידיים", טען ורצברגר. הוא הוסיף כי בין משרד החינוך לבין הבנות היתה הסכמה עקרונית שהן יכולות לגשת לבחינה מחר, וזאת מאחר שאת מבחן הבגרות באנגלית התאפשר להן לעשות בכלא.

הבוקר שלח מנהל האולפנה שבה לומדות הבנות מכתב למשרד החינוך, ואולם במכתב התשובה שקיבל, ובו שורות ספורות בלבד, נכתב כי "בשל הנחיות שניתנו" – לא יוכלו הבנות לגשת לבחינה. ורצברגר טוען כי מדובר בהנחיות "מלמעלה", וכי אין כל הנחיה רשמית בנושא שיכולה למנוע מהבנות להיבחן.

השופטת פרוקצ'יה תקפה את המועד המאוחר שבו הוגשה העתירה – היום בצהריים, ושאלה את ורצברגר: "איך אתה מסביר את זה שרק היום הן פנו? זה עניין שתוך שעה משרד החינוך צריך להתארגן אליו? למה אנחנו יושבים בעשר בלילה ודנים פה?".

השופט מישאל חשין אמר כי העובדה שבפעם הקודמת ניתנה לבנות האפשרות להיבחן אינה מחייבת את המדינה לאפשר להן להיבחן גם הפעם: "זה מקומם. מביאים שני תלמידים ואומרים: 'תנו להן לעשות בגרות'. זה כאילו אוטומטי, כאילו מובן מאליו. יש כאן הרגשה לא נוחה. זה בית סוהר, זו מניעה במקרה שלנו, ויש הגבלות והם הופכים את זה למשחק ילדים, אבל זה עניין רציני. זו הרגשה כבדה, זה לא נעים", אמר חשין.

ורצברגר טען כי לא מדובר בקושי של משרד החינוך לאפשר לבנות להיבחן: "יש פה שימוש חינוכי בניסיון ללמד אותן לקח. זה שוט לא נכון, לא חינוכי ולא משפטי".

השופט חשין הוסיף: "על עקרונות משלמים. אם הילדה והוריה מוכנים לקחת סיכון – הם לוקחים סיכון ושידעו זאת. במקרה הזה, הר ייפגש בהר. זה עניין עקרוני, הם אומרים, אני יושב במעצר ויש לי זכויות. אנחנו נחליט פה לפי התשובה המעשית, אם זה ניתן לביצוע או לא".

השופטת פרוקצ'יה שאלה: "אולי שיסכימו לוותר על העקרונות במקרה הזה לטובת ילדיהם? העקרונות פה הם על גב הילדים".

עו"ד שירמן, שייצג את המדינה, אמר בדיון כי היועץ המשפטי לממשלה בוחן את הסוגיה העקרונית בשאלה אם הנערות שבמעצר זכאיות לגשת לבחינות

הבגרות בין כותלי בית הסוהר. מדבריו של עורך הדין שירמן בדיון נלמד כי המדינה עדיין לא גיבשה את עמדתה הסופית בנושא, והערב טענה בעיקר כי אין לאפשר לבנות להיבחן בשל השיהוי שבו הגישו את העתירה. "השאלה פה היא על מי מוטל הנטל", אמר שירמן בדיון, "האם הוא מוטל על המדינה, יום לפני בחינה להביא מפקחים במוניות מיוחדות לכלא מעשיהו? יש קושי לוגיסטי בעניין. יכול להיות שזה אפשרי לאפשר להן להיבחן במאמצים כבירים, אבל יש קושי ואנחנו חושבים שלא ראוי לבוא הערב עם בקשה כזאת", אמר שירמן.

לאחר התייעצות קצרה החליטו השופטים לדחות את העתירה, בלי נימוקים בשל השעה המאוחרת שבה הסתיים הדיון.