מעניין לי ת'פופיק
אפשר אולי לקבל כאן משהו שיזכיר כי בשואוביז עסקינן? (פרקים 56-60)
חבר'ה, אתם אמרתם שזו טלנובלה שתעסוק בתעשייה. אז איפה התעשייה בדיוק? בתוך כל הדרמות - השוות, יש לציין - שמעסיקות אותנו לאחרונה, נדמה ש"פירות אסורים" עצמה נזנחה מעט.
בשלב זה היא בעיקר ברקע. בני מודאג מהרייטינג, נפתלי מוטרד מצילומי חוץ, ורננה טוחנת עבודה, אבל כלום עוד לא שכנע אותי שהאנשים הללו חיים, אוכלים ונושמים טלוויזיה. מה קרה ל"בוא תראה אותי רצה אחרי התהילה בדרך לתגלית"? לסכינים בגב? להדלפות למדורי רכילות? לתככים בין שחקנים רעבים וקנאים? אפילו בבדיחות פנימיות של ההפקה על שרה ועבדול הייתי מסתפקת בשלב זה. משהו שיזכיר לנו כי אנחנו בשואוביז, משהו חוץ מאדם שייכנס בסוף כל סצינה ויגיד למישהו "צריך אותך בקונטרול".
בעצם, היחידות שבאמת מתעניינות ב"פירות אסורים", הן בטי ושרית, ה"סטנטיסטיות" בהקמה, שמדגימות לרגע את הקומדיה העצובה בתופעת הוואנבי. חוץ מזה, כולם פנויים לדרמות האישיות שלהן כאילו הברנז'ה מדגדגת להם את הבוהן. דנה בלום כבר לא משכנעת כמישהי שמונעת מרצונה בפרסום ותהילה. היא מתגלה כסתם עוד כוסית משועממת. רננה מתנהגת כאילו קטנה עליה הטלנובלה הזו, והאמביציה היא ממנה והלאה. ואפרת ושון מנהלים חיים די רגילים, לא מסונוורים ממעמד הכוכבות שאמור היה לנחות עליהם בשלב זה. כל זה מאוד בוגר ומעורר הערכה, אבל טיפה מאכזב. האמת, לא מאוחר מדי להכניס קצת סודות מהתעשייה. תארו לכם קו עלילה שבו יחסי הציבור של ערוץ "שוס" תופרים לשון רומן מפוברק עם אחת מהשחקניות שלצידו, כדי להיאבק בשמועות על נטיותיו המיניות. מה אתם אומרים, יהיה להם אומץ?
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
