גם ההולנדים צפויים להגיד "לא" לחוקה האירופית

אחרי שספגה מכה אנושה במשאל העם הצרפתי מובאת היום (ד') חוקת האיחוד האירופי למבחן נוסף - מבחן שכנראה יחרוץ את גורלה באופן סופי. הולנד תערוך משאל עם מייעץ על חוקת האיחוד אך הסקרים, בלשון המעטה, אינם מחמיאים.

סקרים שהתפרסמו בימים האחרונים חוזים כי בין 54 ל-60 אחוזים מההולנדים צפויים לומר "לא" לחוקה. "זה יהיה נס אם רוב האוכלוסייה ההולנדית תאמר 'כן'", אמר סוקר דעת הקהל, מוריס דה-הונד.

סקר שהתפרסם בעיתון ההולנדי "וולקסקרנט" מנבא שכ-60 אחוזים יתנגדו לאיחוד. מדובר בפער משמעותי וכמעט בלתי ניתן לגישור של כ-20%. בעיתון אחר עם זאת, ה"טלחרף" ההולנדי, הסקר מחמיא יותר לתומכי החוקה ומנבא למתנגדים רק 54 אחוזי תמיכה. אם יתאמתו התחזיות הדבר רק יחמיר את משבר האמון שחוללה ההצבעה על החוקה בגוש האירופי.

רוב מפלגות הזרם המרכזי בהולנד, הן מהימין והן מהשמאל, הביעו תמיכה בחוקת האיחוד וקראו לאזרחים להצביע בעדה. אבל כוחם של המתנגדים רק גבר ככל שהתקרב מועד ההצבעה. ההערכה היא שה"לא" הצרפתי רק חיזק את המתנגדים וסייע למתלבטים להכריע בסוגיה. רבים מהם אומרים שאחרי שהחוקה נפלה בצרפת, מה הטעם להצביע בעדה כעת.

ראש ממשלת הולנד ניסה לעודד את בני עמו ואמר להם שהצרפתים "לא קובעים עבורנו" ושהם צריכים להביע את דעתם, אבל שר החוץ ההולנדי ברנרד בוט נשמע אמש עגום למדי כשאמר: "קיווינו לקרב צמוד, אך נראה שתוצאת ההצבעה תהיה 'לא'".

התפכחות מהחלום האירופי

הולנד, כמו צרפת, היא אחת משש המדינות המייסדות של האיחוד האירופי. בעבר היתה התמיכה באיחוד בקרב ההולנדים חזקה אולם בשנים האחרונות נחלשה בשל מתחים פוליטיים וחברתיים פנימיים.

משאל העם הנערך בהולנד הוא הראשון מזה 200 שנה. הקלפיות נפתחו ב-7:30 בבוקר (שעון הולנד) ויינעלו בשעה 21:00 בערב, אז גם יתפרסמו מדגמי רשתות הטלוויזיה. תוצאות ביניים צפויות להתפרסם לאחר ספירת מחצית מהקולות, סמוך לשעה 22:00 ותוצאה סופית צפויה להתפרסם סמוך לשתיים בלילה.

המשאל ההולנדי, בניגוד לזה הצרפתי, הינו משאל עם מייעץ בלבד והוא אינו מחייב את הממשלה. עם זאת, ההערכה היא כי ראשי המדינה לא יעזו לאשרר את החוקה האירופית אם העם יביע התנגדות במשאל. ראשי מפלגות פוליטיות ושרי ממשלה כבר הודיעו כי ייענו לדבר הבוחר כל עוד במשאל יקחו חלק למעלה מ-30 אחוזים מבעלי זכות הבחירה.

אז מה יעלה בגורלה של החוקה? אחרי הצבעת הנגד הצרפתית פסלו מרבית מנהיגי האיחוד האירופי את האפשרות שהחוקה תידון מחדש. עמדתם הרשמית היתה כי יש להמשיך בתהליך אשרורה בשאר מדינות האיחוד. אחת הסיבות לכך היא העובדה הפשוטה שתשע מדינות, המייצגות קרוב ל-49 אחוזים מכלל 454 מיליון אזרחי האיחוד, כבר אישררו אותה.

אך "לא" הולנדי צפוי להוביל את מנהיגי האיחוד לשקול מחדש את המצב. הזדמנות ל'חושבים מחדש' עשוייה לספק וועידת הפסגה של ראשי האיחוד שתכונס ב-16 ו-17 ביוני. בריטניה, שהתכוננה לקיים גם היא משאל בשאלת החוקה טרם החליטה אם לבטל אותו. על-פי ההערכות היא תמתין להסכמות מנהיגי האיחוד האחרים בעניין, אך תוצאת המשאל בהולנד תהיה מרכיב רב משמעות בהחלטה.

החוקה, שנועדה להקל על תהליך קבלת ההחלטות לאחר הרחבת הגוש מ-15 מדינות ל-25 בשנה שעברה, זקוקה לאשרור של כל אחת ממדינות האיחוד על מנת שתיכנס לתוקפה. במקרה שלא תאושרר, ייאלץ האיחוד האירופי להמשיך לפעול לפי כללים שנועדו לארגון קטן והדבר עלול לסרבל את פעילותו.

סירוב הולנדי לחוקה יהיה רק הפרק האחרון בעלילות הפוליטיקה הסוערת של הולנד מאז נרצח שם איש הימים פים פורטאון בשנת 2002. פורטאון, שהתנגד בתוקף להגירה, עורר כעס רב וחשש בקרב מהגרים בהולנד, במיוחד מהגרים ממוצא מוסלמי. התחושות התחזקו עם הירצחו של הקולנוען תיאו ואן-גוך על-ידי מוסלמי לפני כחצי שנה.

האבטלה הגואה והקיצוצים בתקציב, גם הם לא מגבירים את התמיכה הציבורית בראש ממשלת הולנד, יאן פטר בלקננדה. התמיכה בו מצויה כעת בשפל העמוק ביותר מאז נבחר, ב-2002.

ה"לא" הצרפתי הוביל להתפטרותו של ראש הממשלה ראפרן. אולם בלקננדה פוסל תסריט דומה בארצו וכבר הודיע כי לא יתפטר. הוא הדגיש את עובד היות המשאל ההולנדי משאל מייעץ ואמר כי הפרלמנט הוא שיכריע בסופו של דבר בשאלת החוקה. בחירות כלליות בהולנד לא צפויות לפני שנת 2007.