בנק ישראל: סכנה ליציבות במהלך ישום הרפורמות

בשנת 2004 גברה היציבות של המערכת הפיננסית בישראל, בהמשך לתפנית החיובית שחלה ב-2003. כך מציין בנק ישראל בדו"ח היציבות הפיננסית. עם זאת, על רקע הרפורמות בתשתיות הפיננסיות שבוצעו בשנים האחרונות, לרבות אישור רפורמת בכר בשוק ההון, השינויים המהפכניים בעקבותן מגבירים את הסיכונים ליציבות המערכת בתקופת המעבר.

בבנק ישראל מציינים כי שורת הרפורמות שבוצעו כבר במשק הביאו להגברת העמידות של המערכת הפיננסית השנה, וכי השפעתן המצטברת כבר החלה לקרום עור וגידים בצורת תמורות בולטות בפעילות הפיננסית במשק. כך, למשל, בהמשך למגמה של השנים האחרונות, נרשמה השנה עלייה חדה באשראי החוץ-בנקאי למגזר העסקי על חשבון האשראי הבנקאי.

"שתי הרפורמות הנוספות - מכירת קרנות הפנסיה החדשות לחברות הביטוח ואישור רפורמת בכר בשוק ההון, מחוללות שינוי מהפכני במערכת הפיננסית, בהאיצן מגמות המתפתחות בה: הולך ומתהווה שוק תחרותי ומשוכלל של אשראי למגזר הפרטי, ונוצר גם ענף של חיסכון לטווח ארוך - ביטוח, פנסיה וגמל- פרטי ונפרד מענף הבנקאות", מצוין בדו"ח.

אולם, "אף שהרפורמות מועילות מאוד למשק, השינויים המהפכניים במערכת מגבירים את הסיכונים ליציבותה בתקופת המעבר. הניסיון בעולם ובישראל מלמד, שכדי למנוע שיבושים במערכת הפיננסית בתקופות שלאחר ליברליזציה ורפורמות במערכת יש צורך בשינויים מצד הרשויות. התמודדות מוצלחת עם תקופת המעבר מחייבת את הרשויות להקדים ולנקוט צעדים בתחום ההסדרה והפיקוח, וחשובה במיוחד אכיפת הניהול התקין והזהיר של סיכוני האשראי במוסדות החיסכון לטווח ארוך, שצפויים לגדול. חלק מהצעדים הנדרשים כבר נמצא בתהליך ביצוע".

עוד מציינים בבנק ישראל כי המשך הצמיחה במשק השתקף אשתקד בהתגברות האיתנות הפיננסית של המגזר הפרטי, כאשר כל המדדים לאיתנות הפיננסית של המגזר העסקי, ובראשם נטל החוב והתשואה להון, רשמו השנה שיפור נוסף. השיפור ניכר במיוחד בענף התעשייה, ופחות בענפי המסחר והשירותים וכלל לא בענף הנדל"ן. שיפור מסוים חל השנה גם באיתנות הפיננסית של משקי הבית.