פולקסווגן קאדי - המיניוואן של המסחריות

הקאדי החדש של פולקסווגן מבטיח להצע שני עולמות יחודיים. מחד איכויות מסחריות במרכב קומפקטי, מאידך יכולות של מיניוואן. רב-שימושי או נופל בין הכסאות?

אלי שאולי

|

01.06.05 11:18

 

לכאורה נראה כי פולקסווגן קאדי החדש, זה בו נהגנו לפני שנה וחצי -  נוחת בישראל בדיוק כאשר המסיבה נגמרה זה מכבר, האורות כבים והמנקים אוספים את שיירי ההילולה. ככה זה רגע אחרי שבוטלה ההכרה במע"מ ממנה נהנו מסחריות קטנות, והתעשייה כולה מבינה כי ירידה במכירות הקטגוריה היא בלתי נמנעת.

 

אלא שנראה כי היבואן אינו מוטרד מעיכוב בן שנה תמימה ביחס לתכניות ההשקה המקוריות של הקאדי בישראל. הסיבה - הוא מעולם לא תוכנן, וממילא לא יכול היה, להתחרות בלהיטי המכירות בין המסחריות הקטנות, בוודאי שלא בציי הרכב בהם תג-מחיר זול במיוחד הוא לב העניין. הקאדי לא יכול היה, בכל מקרה, להשתלב בקבוצה 2 לחישוב שווי ערך.

 

כאשר הוברר כי כך הדבר, בחרו צ'מפיון בצדק להמתין מעט, עד הצגת גרסת "לייף" (Life) מהודרת, שמראש מכוונת לקהל קצת-אחר, יותר נוסעים ממטען, ואפילו עם שבעה מקומות ישיבה מהודרים יחסית. כך מתכנן היבואן לנטרל את חיסרון תג המחיר הגבוה יחסית, בעזרת יתרון הרב-שימושיות. במילים אחרות, הוא מציע למוכנים לשלם מחיר גבוה יותר, גם מסחרית קטנה וגם מיניוואן קומפקטי. נותר רק לגלות אם הוא אכן מצליח בכך.

 

שושלת נכונה

 

המפרט מבטיח טובות. הקאדי הרי מבוסס על הטוראן, המיניוואן הקומפקטי של פולקסווגן, זה הנשען על פלטפורמת גולף. למעשה, החלק הקדמי בשניהם זהה, ורק מאחור מתגלה הבדל משמעותי: לקאדי מתלה סרן חי מיושן עם קפיצי עלים, בהתאם לייעודו המסחרי, במקום הרב-חיבורי המתוחכם והמעודן יותר של הטוראן. מה שמסביר כנראה את ההבדל הזעיר בבסיס הגלגלים בין השניים - הקאדי ארוך בשבעה מ"מ. קצת במפתיע, שאר המידות דומות, למעט ממד הגובה הנדיב ב-18 ס"מ בקאדי, המציע גרסאות חמישה או שבעה מושבים זהות כמעט לחלוטין.

 

מראה? לקאדי מראה "נקי" אמנם, מעט יותר חלק ומוצק מהמתחרים, אך הוא חסר את השובבות של רנו קנגו והייחוד של פורד קונקט, ומבטא זאת בפגושים אפורים ולא נאים. מאידך, הוא כמובן אינו יכול להתחרות בצללית המאד-מושקעת של מיניוואנים קומפקטיים, מולם הוא אמור להציע אלטרנטיבה. 

 

שלוש שורות

 

כמו בצבא, גם את הקאדי ניתן לחלק לשלושה. קדימה, אמצע ואחור. מלפנים אתם עשויים להניח כי הושיבו אתכם בגרסה מסוימת ומעט פשוטה של הגולף. האיכות גבוהה במופגן, הסביבה ברורה וקריאה, המתגים והמערכות מוכרים וכך גם תאורת המחוונים הסגלגלה. בפירוש עדיף משמעותית על המקובל בקטגוריה המסחרית, בין היתר תודות לבקרת אקלים, צג טמפרטורה ובקרת אחיזה מאד לא מקובלים. המושבים נוחים ומציעים כיוון גובה איכותי, וכך גם ההגה. חבל רק שהדוושות אינן ממוקמות היטב, ושתא הכפפות הוחלף באזור אחסון בתקרה.

 

חלקו האמצעי של הקאדי "מסחרי" הרבה יותר, כולל מתכת חשופה, דיפון פשוט וחלונות הזזה קשים לתפעול. זה בולט בעיקר בתקרה, שם מחליף לוח פלסטי את הלבד הנאה שמעל הנהג. המרחב כאן נאה ויש פיצול אחורי חשוב למזגן, יש מנשא ספל חביב, תאי אחסון בדלתות ותאורת פנים, אבל המושבים כאן בפירוש פחות נוחים.

 

החלק האחורי? זה כבר מדגיש כי הקאדי יותר מסחרי ממיניוואן. הוא פשוט מכולם, אינו מותיר מרחב רגליים נאות, ולמרות שמיועד כנראה בעיקר לקטני-מידות, השימוש בו מצמצם כמעט לאפס את נפח תא המטען. מחד הספסל ניתן לפירוק קל ומהיר, מאידך הוא כבד למדי. קל אמנם להכנס לאחור, אבל הספסל אינו מפוצל, הקיפול שלו חלקי בלבד ואינו מאפשר יצירת חלל הטענה גדול.

 

אז הוא יותר מסחרי? למרות המראה המגודל, תתפלאו לשמוע כי כושר ההעמסה הרשמי של הקאדי קטן מזה של הקונקט למשל, וגדול רק מעט מסיטרואן ברלינגו הוותיק. נתוני נפח תא המטען דומים לשאר המתחרים.

 

יחידה טובה

 

בחזית הקאדי מוצב מנוע ה-1.9 TDI המוכר והוותיק של פולקסווגן, עם הספק מרבי של 105 כ"ס. זה המנוע החזק בחבורת המסחריות (לפיאט דובלו הקליל והמהיר הספק דומה, אך מומנט נחות), שאינו מתקשה לעשות את העבודה. הביצועים טובים בהחלט לכלי מסוג , עם 13.3 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. המנוע גמיש דיו עם 25 קג"מ מרשימים, מציע שרירים נאים כבר מסל"ד נמוך יחסית, ואינו מהסס לחצות את הקו האדום בעת הצורך.

 

שיוט בכביש מהיר הוא בפירוש פעילות נינוחה עבורו, ואילו פעולת הבורר הידני חלקה ונעימה, גם אם אינה נדרשת תכופות. הבעיה היחידה כאן נוגעת לצליל דיזל החודר יותר מדי לתא הנוסעים מדי פעם. צריכת דלק ממוצעת של 10.8 ק"מ לליטר בהחלט מחמיאה.

 

הסוד החשוף

 

זוכרים את החלוקה לאזורים? גם בתחומים נוספים שונה הקאדי מלפנים ומאחור. ההתנהגות עצמה בטוחה וצפויה, ההגה הקל בעיר מקבל משקל נכון במהירות גבוהה יותר ומציג פעולה מדויקת יחסית למוצאו החשמלי. אבל פערי האיכות בין המתלה הקדמי לזה האחורי מורגשים מאד. זה שמלפנים מעודן, זה שמאחור מיועד לעבודה קשה.

 

לכן נוח הרבה יותר לשבת בשני המושבים הקדמיים למשל. גם ריסון תנודות הגוף מלפנים טוב בהרבה. החלק האחורי עשוי להקפיץ את נוסעיו גם על גלים קלים באספלט, לעיתים אפילו תוך קולות חבטה מאחור. שלא במפתיע לרכב כה גבוה, הרגישות לרוחות צד בולטת.

 

המינוואן של המסחריות

 

עולם הרכב ממציא מדי בוקר פלחי שוק, נישות וגומחות. עבור יבואני פולקסווגן, הסובלים באופן קבוע מתג-מחיר גבוה בקטגוריות השונות, גילוי משבצות יחודיות ללא מתחרים של ממש, היא משימה חשובה. הקאדי מבחינה זו, הוא דוגמא טובה.

 

אלא שאז הוא נדרש לעמוד במבחן הרב-שימושיות. למשל בתחום המסחרי. תג-מחיר של 151,000 שקל (149,000 שקל עם חמישה מושבים) בפירוש אינו זול עבור מסחרית קטנה, אם כי מחיר המתחרה היחיד שמציע ריבוי מושבים, פיאט דובלו, נמוך רק ב-10,000 שקלים. וכך גם הקונקט הארוך עם חמישה מושבים. כאן, לקאדי עם איכות סביבת הנהג העדיפה והתחושה המודרנית, יש יתרון המצדיק את תוספת השקלים.

 

מיניוואן? מצטערים, אבל הוא לא. למרות תחושה מהודרת מלפנים, הקאדי בפירוש אינו מעניק תחושת מיניוואן מודרני. קחו את מאזדה 5 החדשה והמיועדת בפירוש לשימוש שכזה, תמורת תוספת של 12,000 שקל בלבד. מאידך, יש לה גם תיבה אוטומטית וגם אבזור עשיר יותר.

 

אז מה הוא בכל זאת? רכב מסחרי שימושי ואיכותי מאד לנהג, עם מנוע דיזל מרשים ויכולת הסעה של עד שבעה נוסעים. זו אכן המסחרית הכי מיניוואנית, וכנראה גם מוביל הנוסעים הכי מסחרי. הוא בפירוש לא מנצח בשתי הקטגוריות, אבל כרגע לפחות, הוא השילוב המוצלח ביותר.

פולקסווגן קאדי TDI

 

אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד