בוש לאבו-מאזן: העולם כולו מריע לך

לראשונה זה חמש שנים, התארח אתמול (יום ה') ראש הרשות הפלסטינית בבית-הלבן. אבו-מאזן, שהגיע לוושינגטון לראשונה מאז בחירתו, קיווה לשכנע את הנשיא ללחוץ על ישראל כדי שתיישם את חלקה בהבנות שארם, וכן לקבל מהממשל כסף לשיקום התשתיות. ברוב הנקודות, סיפק ג'ורג' בוש את הסחורה לה ציפה.

במסיבת עיתונאים משותפת פירט הנשיא את דרישותיו מהצד הישראלי: "ישראל חייבת להסיר את המאחזים הלא חוקיים ולא להרחיב את ההתנחלויות. בהתאם למפת הדרכים, עליה לסגת לגבולות ספטמבר 2000. המכשול הביטחוני חייב להיות כזה - ביטחוני - ולא מדיני. הרציפות הטריטוריאלית חייבת להישמר בגדה, וחייב להיות מעבר בין עזה לגדה. זו עמדת ארה"ב היום, וזו תהיה גם עמדתה בהסדר הקבע". 

בוש חלק שבחים לראש הרשות, "איש של שלום, שמפגין מדי יום ביומו נחישות נגד הטרור ובעד הרגיעה". הוא אמר ש"העולם כולו מוחא לו כף", והבטיח לעמוד לצדו בדרך להשגת דמוקרטיה ושלום אמת. ואולי החשוב מכל מבחינת אורחו, הוא הבטיח לו גם מתנה מיידית: 50 מיליון דולר, כסיוע ישיר לשיקום הרשות.  

"מדינה פלסטינית היא אינטרס של הישראלים, וגם להם יש מחויבות לסיוע הומניטרי לרשות", אמר הנשיא האמריקני. "יש לנו הזדמנות נפלאה עכשיו, וכמו שאמרתי לנשיא עבאס (אבו-מאזן), אנחנו יכולים להצליח". בעניין הסדר הקבע, אמר בוש: "כל שינוי מקווי שביתת הנשק ב-49' צריך להיות מוסכם על שני הצדדים". 

בתשובה לשאלה בנושא החמאס והבחירות הקרובות ברשות, הבהיר בוש: "אין כל שינוי בעמדתנו, זהו ארגון טרור. אנחנו בעד שכולם ישתתפו בבחירות, זה בריא, אבל אינני מאמין שהם יזכו. בינתיים, מי שזכה זה אבו-מאזן, שאמר, 'הצביעו לי, אני בעד השלום'". 

את רוב הדרישות, כאמור, הפנה בוש לישראל. בניגוד להזדמנויות הקודמות, הפעם הוא הסתפק בלשון רפה ביחס לטרור, כשאמר ש"רק הכנעתו תוביל למדינה פלסטינית". בשורה התחתונה, לפחות עד לבחירות הכלליות, אין לנשיא כוונה ללחוץ על הפלסטינים לפרק את ארגוני הסירוב. מדיניות דומה מנהל הממשל מול לבנון: גם שם החליט שלא ללחוץ בשלב זה לפירוק חיזבאללה, לפני הבחירות לפרלמנט. 

בירושלים, עם זאת, לא מתרגשים מהחיבוק הנשיאותי לו זכה אבו-מאזן. "בוש נתן בסגנון ההתבטאות שלו עידוד לראש הרשות, אך לא שינה דבר בעמדותיו לגבי מפת הדרכים - למעט אולי פריסת ההתחייבויות למשך תקופת זמן ארוכה יותר", אמרו ל-ynet גורמים מדיניים.

"הזמן הוא האויב מספר 1"

ראש הרשות מצידו הציג טענות קשות כלפי ישראל. הוא תקף את "החומה הלא לגיטימית", את המשך מדיניות ההתנחלויות ועוד, ואמר שהשעה דוחקת: "הזמן הפך לאויב העיקרי שלנו". הסדר הקבע, לדבריו, חייב להיות בקווי 67'. אבו-מאזן הרים את הכפפה שזרק לעברו בוש בנושא הדמוקרטיזציה, ואמר: "זו הייתה בחירה אסטרטגית, אין לנו דרך אחרת. אבל הצד השני של המטבע חייב להיות חופש".       

במאמר שפרסם היום ב"וול סטריט ג'ורנל", שכותרתו: "מר שרון: שחרר את עמי", כותב אבו-מאזן: "באמצעות שכנוע, הצלחתי לעשות ב-4 חודשים מה שהישראלים לא הצליחו לעשות ב-4 שנים של פלישות צבאיות, שהובילו למוות והרס". הוא מזהיר כי "תקופת השקט תתערער במהירות, אם לא יתחילו מיד שיחות שלום. אם אנחנו רוצים להציל את חזון שתי המדינות, הפינוי מעזה חייב להיות צעד ראשון, שבעקבותיו צריכים לבוא צעדים מהירים בגדה המערבית ושיחות שלום - במטרה להגיע להסדר קבע".

ראש הרשות טוען כי אי אפשר לקיים "דמוקרטיה כבושה", וכי מדי יום פועלת ישראל לערער את חזון שתי המדינות של הנשיא בוש, על-ידי בניה בגדה ובמזרח ירושלים והקמת הגדר מעבר לקווי 1967, שחונקת ערים וכפרים פלסטינים.

"בחודשים הקרובים, תשומת הלב העולמית תתמד בנסיגה החד-צדדית המתוכננת מרצועת עזה", כותב אבו-מאזן ומוסיף: "לפלסטינים אין אשליות לגבי המהלך: זו לא מחווה לשלום, אלא הסחת תשומת הלב מהרחבת ההתנחלויות של ישראל בגדה המערבית. בעוד הרבה נאמר על פינוי 7,300 מתנחלים בבתיהם ברצועת עזה, בתים ל-30 אלף מתנחלים אחרים נבנים בגדה.

"גם אחרי הנסיגה מעזה, רוצה ישראל להמשיך ולשלוט בגבולות, בשמים ובחופים של עזה. 1.3 מיליון פלסטינים בעזה, שחיו תחת כיבוש מדכא, כמעט שלא יהיו חופשיים לאחר הפינוי הישראלי. הפלסטינים חוששים שעזה תהפוך לכלא גדול".

מרבית הישראלים והפלסטינים, לפי אבו-מאזן, רוצים שלום. "אך לא זה הכיוון אליו מובילה ממשלת ישראל."הזמן הוא האויב הגדול ביותר של השלום במזרח התיכון. הזמן של הסכמי ביניים והסדרים חלקיים נגמר".