אנצ'לוטי נשאר לוזר

ההצלחה של ליברפול מתחילה ונגמרת במאמן רפא בניטס. אתמול זה הוכח שוב, בגמר הכי גדול שיכול להיות, בחוויה בלתי נשכחת, עם אווירה שהיא חלומו של כל חובב כדורגל בעולם. רפא בניטס הפתיע את כולם כשבחר לשחק אם קיואל במקום האמאן או ביסקאן. לליברפול היתה בעיה עם הכדורים הארוכים ועם אגף שמאל של המגן טראורה, שהשאיר חורים בשני שערים.

מילאן שיחקה כדורגל מדהים. בית-ספר להנעת כדור ברמה הגבוהה ביותר. שער הבזק שלה הכניס את ליברפול להלם. איש באצטדיון באיסטנבול לא האמין שליברפול מסוגלת לחזור מהמצב הזה. אבל דווקא הפציעה של קיואל והכנסתו של שמיצר החזירו את ליברפול למשחק, כאשר גם רפא בניטס שינה את המערך של קבוצתו. במחצית השניה הוא עבר לשחק עם שלושה בלמים, כאשר ג'רארד הפך לשחק כמגן בצד (כמו עמרי אפק אצלנו בנבחרת), והפתיע את אנצ'לוטי. המהלך הזה עצר את ההתקפה הדורסנית של מילאן מהמחצית הראשונה שמוטטתה את הגנת ליברפול.

מילאן ספגה שלושה שערים מהירים ולא אופיינים לקבוצה איטלקית. אבל היה לה כושר גופני עדיף ושחקני ליברפול נראו לקראת סוף המשחק כמי שמחפשים את ההכרעה בפנדלים. הם השיגו את מבוקשם, והמאמן קרלו אנצ'לוטי שוב לא עמד במבחן החשוב בקריירה שלו. הוא נשאר לוזר, שמסוגל לנצח רק כשהוא אנדרדוג. כאשר הוא מגיע כפייבוריט, כמו אמש, וקבוצתו נהנית מיתרון הכי טוב שיש, הוא שוב לא מצליח לגעת בתהילה. קבוצה שמחמיצה 3 פנדלים לא מגיע לה לקחת גביע. ולגבי ליברפול, מדהים איך שקבוצה במקום החמישי בליגה שלה זוכה בגביע האלופות.