לכישרון אין שפה

הפצתו של הסרט "אזור חופשי" בישראל תוקדם משמעותית בעקבות זכייתה של חנה לסלאו בפרס השחקנית מטעם פסטיבל הסרטים הבינלאומי בקאן. את הדברים אמרה ל-ynet לימור אדרי מחברת "יונייטד קינג" השותפה

להפקת סרטו של עמוס גיתאי ואחראית על הפצתו בישראל במסיבת עיתונאים שכינסה לסלאו עם נחיתתה בישראל. "הסרט יופץ בסינמה סיטי ובבתי הקולנוע ברחבי הארץ בקרוב", אמרה אדרי והוסיפה, "הרעיון הוא כמובן לתפוס את המומנטום".

מסיבת העיתונאים שהתקיימה במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב נפתחה בשיחת טלפון שקיבלה לסלאו משרת התרבות, לימור לבנת (ראו קטע וידאו): "בקאן הייתי חייל בשטח ושמרתי על עצמי קול, אבל מהרגע שנחתתי בישראל אני לא מפסיקה להתרגש. או שאני בדיליי או שזה פשוט הבית, האנשים שלי, המקום שהכי חשוב לי שגורם לכך", אמרה לסלאו ללבנת והציעה, "אני חושבת שצריך לחשוב על זה שאני אעשה את ההסברה הישראלית בעולם. אין דרך נפלאה יותר לעשות את זה מאשר באמצעות תרבות וזו בדיוק ההסברה שחסרה לנו". לבנת מצדה הסכימה עם לסלאו והבטיחה להמליץ עליה לתפקיד שרת החוץ. לבנת אמרה שעצם הקדשת הפרס לאמה של לסלאו, ניצולת אושוויץ, שנכחה אף היא במסיבת העיתונאים, ריגשה אותה עד מאוד. לסלאו בתשובה החזירה: "אנחנו חזרנו מזמן מאושוויץ, אבל לא שכחנו".

לא תחרות יופי

במהלך מסיבת העיתונאים סיפרה לסלאו בין היתר על העבודה עם עמוס גיתאי: "עשיתי עם עמוס את 'עלילה' שהוקרן בפסטיבל ונציה, אבל הפעם זו היתה עבודה שונה. אני חושבת שזה סרט הרבה יותר בוגר של עמוס ושקרה לו משהו בתהליך העבודה עליו. זו הפעם הראשונה שבה הוא מנסה להראות את כל הצדדים של הסכסוך – הישראלי, הפלסטיני והאמריקני. עמוס הוא במאי בלתי צפוי. יש אנשים שזה מפחיד אותם, אני מוצאת את זה יפה. התסריט אצלו הוא ברמת

המלצה והכל עלול להשתנות תוך כדי תנועה. יש תסריט, אבל ממנו יוצאים למסע אל הלא נודע. מתוך הדמות הבסיסית אתה צומח. הקולנוע שלו קרוב לריאליסטי על גבול הדוקומנטרי. בסרט אני משחקת אישה קשת יום ממפוני ימית שהבעל שלה מוכר מכוניות משוריינות ומסתבך. זה סרט שמדבר על מלחמת ההישרדות שלנו, על האחיזה בקיים וזו הסיבה שהזכרתי את אושוויץ על הבמה בקאן. במידה רבה הרגשתי שדרך הסרט ודרך הסיפור של הדמות שלי, אני מסבירה קצת את הצד שלנו. או כמו שאני אומרת כשהשחקנית היאם עבאס שואלת אותי בסרט מאיפה אני ואני עונה לה – מאושוויץ. בעצם מה שאני אומרת הוא שזה המקום שלי ואני נלחמת עליו".

על השאלה איך ההרגשה להתמודד על הפרס הגדול בפסטיבל קאן מול שחקניות בעלות שם עולמי, בהן שרון סטון וג'סיקה לאנג, אמרה לסלאו: "אני אולי לא יפה כמוהן, אבל מסתבר שזה בסדר, מסתבר שכישרון זה דבר שמזהים אותו בכל העולם והוא לא קשור לשפה או ליופי".

לסלאו ביטלה את הטענות שהועלו הבוקר בעיתונות הגרמנית לפיהן הפרס הוענק לשחקנית הסרט "אזור חופשי" מסיבות פוליטיות ואמרה: "יכול להיות שלא נעים לגרמנים שהקדשתי את הפרס לניצולי אושוויץ. נכון לומר שהסרט של עמוס הוא פוליטי, אבל הפרס שהוענק הוא פרס לשחקנית על דמות ובזה אין שום דבר פוליטי. עמוס הוא יוצר מכובד ואהוב שרק באמצעותו אדם כמוני יכול היה לזכות להכרה בינלאומית. הבחירה היתה נטו על התפקיד במסגרת פסטיבל שנותן מקום לאנשים מוכשרים מכל העולם, גם מישראל".

"פה יש קנאה ויצרים"

בין המברכים את לסלאו במסיבת העיתונאים היו מיכאל תפוח, ממפיקי הסרט, ואילן מוסקוביץ', יועץ אמנותי והמלהק של

ההפקה. מוסקוביץ' פתח ואמר: "תהליך של קאסטינג הוא מורכב, ולצד הכישרון, שבמקרה של חנה ידענו שהוא אדיר, מחייב חשיבה גם על שיקולים אחרים כמו דיאלוג בין שלושת השחקניות. המנוע של חנה הוא אדיר, כזה שנטען ישר, היא אדם חזק, שורד ולעשות את מה שהיא עשתה בהפקה הזה, שכלל בין היתר נהיגה של רכב כבד 5000 קילומטר בחודש אחד תוך כדי משחק ולחצים, זה פשוט מדהים. לכישרון אין שפה והזכייה שלה הוכיחה שגם אנחנו יכולים להיות בטופ".

מיכאל תפוח מצדו ניצל את הבמה להודות למשה וליאון אדרי שממנו את חלקו הארי של ההפקה בשיתוף עם משקיעים זרים, בהם חברת Agathe הצרפתית וחברות הטלוויזיה CANAL+ וארטה, ולציין מנגד את חלקם המזערי של הקרנות הישראליות: "משה וליאון אדרי השקיעו מאות אלפי דולרים בסרט ועזרו לנו מאוד להרים אותו. בפועל הם נכנסו לנעלי הממסד, שלצערי הרב החליט משום מה למעט לתמוך בסרטים של עמוס גיתאי בשנים האחרונות. קרן הקולנוע הישראלי העניקה לסרט תמיכה של 100 אלף דולר, ומתוך תקציב של 2.8 מיליון דולר זהו סכום זניח ולא מספק. מוזר בעיני שאדם כמו עמוס גיתאי שהביא את הקולנוע הישראלי להישגים אדירים כמו זה ופתח את הדלת לכל כך הרבה יוצרים ישראלים אחריו, לא זוכה לתמיכה הולמת בסרטיו. גם הגופים הזרים שהשתתפו בהפקה התקוממו על התמיכה המזערית של הממסד הישראלי. בארצות מתוקנות מבינים שיוצר כמו גיתאי מסייע ודוחף קדימה את כל התעשייה, אבל פה יש קנאה ויצרים. צריך לזכור שבלעדיו ובלי ההשקעות הפרטיות לא היינו זוכים בפרס".