פליטה מוקדמת: הרבה פעמים זה יתרון
פליטה מוקדמת לא חייבת להיות מקור לבושה ולתסכול • לדברי גילה ברונר, מנהלת השירות הסקסולוגי בבית החולים שיבא, יש מקרים רבים שבהם זה אפילו יתרון • תשאלו את הנשים שאין להן כוח ל'קידוחים' של בן הזוג
דמיינו את התרחיש: גבר שמודע לבעיית הפליטה המהירה שלו עסוק בבלימת התהליך כדי לדחות את הקץ. הוא משתדל למנוע מעצמו הנאה, נמנע מלחשוב על המשגל, נושך את שפתיו ומנסה לכווץ את השרירים הטבעתיים במטרה להסיח את דעתו מהמתרחש.
מנגד, התנהגותו המתוחה מונעת מהאישה להתנהג באופן טבעי. לפעמים הוא בולם את נסיונותיה לגעת באיבר המין שלו או לנשק אותו. האישה מבינה עד מהרה שתנועות האגן שלה במשך המשגל עלולות להביא את בן זוגה לאורגזמה מיידית. היא מתחילה לעצור את חושניותה ואת תשוקתה והופכת להיות פסיבית, התנהגות שמנוגדת לעצם מעשה האהבה. היא נעה באיטיות, הוא נושך שפתיים ומנסה לחשוב על המשרד – אבל הטכניקה נכשלת והפליטה תמהר להגיע.
פליטת זרע מוקדמת היא ללא ספק אחת הבעיות השכיחות אצל גברים, נשואים ורווקים כאחד. 40 אחוז מהגברים סובלים ממנה ועסוקים בחיפוש אחרי טכניקות שיאפשרו להם להתפרק בקצב איטי יותר. בינתיים הם אוכלים לעצמם את הלב, צוברים תחושות כישלון ומרגישים אשמים מול בת הזוג.
האומנם תמיד?! לגילה ברונר, מנהלת השירות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית בבית החולים שיבא, יש בשורה. לדבריה, על פי הניסיון שהצטבר בקליניקה, פליטה מוקדמת יכולה להיות גם יתרון.
"זוגות צריכים להשתחרר מלחץ חברתי ולמדוד את הפעילות המינית שלהם על פי קנה מידה אחד בלבד: שביעות רצון", היא קובעת. "כלומר, אם טוב לכם, אל תחפשו מדדי זמן של זוגות אחרים או מדדי הנאה שכתובים במדריכי מין. מי שמתאים לו – ולבת זוגו – לגמור מהר, שייהנה מזה ולא ייתלה בנורמות שמוכתבות על ידי החבר'ה. בכלל רצוי שכל גבר יידע שגמירה איטית, או ניסיון לפצות על פעם ראשונה מהירה בפעם שנייה איטית, יכולים להיות מקור לכאבים ולירידה בחשק המיני של בת הזוג, שה'קידוחים' האינסופיים מייגעים אותה".
ברונר מדגימה מהזואולוגיה: "מהבחינה האבולוציונית, בעולם החי נודעת חשיבות גדולה מאוד לפליטה מהירה של הזכר. כשהאריה עולה על הלביאה כדי להזדווג איתה, הוא נמצא במצב מסוכן: החלקים הרכים שלו – הישבן, איברי המין, הגב – חשופים לאויב, לצייד או לחיית טרף אחרת, ואילו החלקים החזקים שלו, בעלי יכולת התקיפה – הטלפיים והפה – תפוסים באחיזת הלביאה לשם הזדווגות איתה. במקרה הזה מי שפולט מהר – שורד.
פליטה מהירה בעולם החי היא צורך קיומי להישרדות ובנוסף היא גם משרתת את הדור הבא. האריה שפלט מצליח להביא את זרעו לרחם הנקבה, וכשיגיע האריה השני להזדווג איתה, ה'משלוח' הראשון כבר יהיה קרוב למטרה, ויש סיכוי שצאצאי האריה הראשון הם אלה שייקלטו במערכת הרבייה".
אבל אדם הוא לא אריה – ופליטה מהירה היא בעוכריו. "לא תמיד. העניין הוא בעל הקשר תרבותי חברתי. בתרבות שלנו נוצר מקום הרבה יותר פומבי ומשוחרר לסקס, וחיי המין הפכו לחגיגה שחשובה פי כמה מהצורך להתרבות. בדיוק כשם שהאכילה הפכה לגורם הנאה ולא רק כדי להשביע את הרעב, נתפסה גם הפליטה המהירה, באופן גורף וכוללני, כמגרעת וחיסרון. כולם רוצים לחגוג יותר זמן, להתענג, למשוך את החוויה המינית למרתון מתמשך רצוף אורגזמות בשרשרת. להחזיק מעמד. לשלוט.
"והנה, לאור הניסיון הקליני במרפאה שלנו, גילינו שלא תמיד מדובר בחיסרון. הזוגות שהגיעו אלינו לטיפול, מסיבות רבות שקשורות לתפקוד, הודו שלפליטה המהירה יש לא פעם יתרונות שלא רצוי להתעלם מהם".
רוצים רק 'קוויקי'
הנה כמה דוגמאות: א' (30) יוצאת בקביעות עם ג' (33) ומקיימת איתו זה שנתיים יחסי מין. לדבריה, היא מתעצבנת שלוקח לו יותר מדי זמן לגמור. הם אוהבים, וחושבים על נישואים. הם מרבים להתחבק, להתנשק, לגעת. היא מתעוררת מינית מהר מאוד. אחרי נגיעה לא ממושכת מדי בדגדגן (שלוש דקות) היא גומרת. מרגע זה והלאה מספיק לה עם ההתעלסות והמשגל. היא לא זקוקה לכלום, רק להתחבק עם בן זוגה ולהירדם. היא לא מבינה למה הוא משתדל ומשתדל להאריך את זמן הזיקפה שלו, במקום להתפרק ולגמור. עבורה, לגמור מהר זה כיף. חבל להתאמץ מעבר לזה.
יש לה עוד חברות כמוה, שסף הגירוי שלהן נמוך מאוד. הן מתגרות מחיכוך קצר של הדגדגן, גומרות ופשוט סובלות מהגברים שלהן שפועלים בקצב איטי במיטה.
סיפורה של מ', בת 40, מבטא את סגנון המשגל של זוגות שמחלקים את הפעילות המינית לשני פרקי זמן. בתחילה דואגים לגירוי שלה, בדרך כלל באמצעות גירוי חיצוני, ידני או אוראלי, של הדגדגן, ואז, כשהיא מתגרה ומגיעה לאורגזמה, הוא חודר אל תוך הנרתיק הרטוב וממשיך להתנועע בתוכה עד לאורגזמה שלו. מ', גרושה שמקיימת מערכת יחסים אינטימית עם גבר בן גילה, הגיעה למרפאה עם תלונות על צריבה במתן שתן, צריבה בעת יחסי מין בחדירה לנרתיק ותחושה של סדקים וחתכים במבוא העריה. אובחנה אצלה דיספרוניה – כאבים ביחסי מין.
"בהתחלה חיפשנו ראיות לפחד מקיום יחסי מין", מספרת ברונר. "אך היא היתה אישה מנוסה למדי וויתרנו על כך. פנינו לכיוון חקירה של פחד מכניסה להריון לא רצוי, בעיות רגשיות בקשר, חוסר משיכה מינית כלפי הבחור או מצב של מאבקי כוח ביניהם. ואז גילינו שכל הצריבות נגרמו לה עקב כך שהוא כל כך משתדל לענג אותה מינית.
"לדברי מ', אחרי שהיא גומרת בגירוי חיצוני של הנרתיק, שאותו מבצע החבר בידענות, בסבלנות ובאהבה רבה, הוא חודר לתוך הנרתיק, וכיוון שהוא מאוד להוט – הוא גומר די מהר. עבורה זו תחושה נפלאה. אבל הוא חש ש'לא מילא את חובתו' כלפיה בכך שלא האריך בחדירה, ומכיוון ששמע שלגמור מהר זו מגרעת שלא מעידה על גבריות, הוא ממשיך ללטף ולגרות אותה, עד שחוזרת לו הזיקפה, ואז הוא חודר לתוכה בפעם השנייה – והפעם הוא קודח וקודח בתוכה עד שכולה צרובה ושרוטה. הנרתיק שלה כבר נמצא בשלבי הרפיה, והחיכוך בתוכו ממש לא נעים לה. התופעה נמשכה עד שהתחילו להופיע תחושות של גירוד ואי נוחות, שהתפתחו לזיהומים פטרייתיים".
מ' קיבלה טיפול תרופתי בקליניקה, ואחרי שהמקום החלים הם חזרו לקיים יחסי מין באותו אופן. ושוב חזרו השפשופים, כי לנרתיק שלה הספיקה פעם אחת קצרה, וההנאה המינית שלה היתה מושלמת בסיבוב הראשון. שוב זיהומים פטרייתיים, צריבה ושריטות. כעבור חודשיים אבד למ' כל החשק המיני. היא שוב הגיעה למרפאה המינית בתל השומר, כשהתלונה שבפיה מתמקדת בהיעדר חשק מיני. הפעם הוזמן גם בן זוגה לבירור הרפואי, ובאמצעות המטפלים הצליחה מ' להעביר לו מסר ברור: די לי בפעם אחת, ורצוי מהירה.
"בחיים המודרניים הסוערים והמהירים", אומרת ברונר, "זוגות רבים מעדיפים רק 'קוויקי' אחרי יום עבודה מתיש. שניהם רוצים מין חפוז, להתקרב, להתמזמז, להתחמם ולגמור. אין להם זמן לחגיגה ארוכה. הם אוהבים אחד את השני, אבל עייפים ומסתפקים בחטיף מיני. במקרים האלה היכולת לגמור מהר תהווה יתרון. נשים שיודעות שלגבר שלהן לוקח הרבה זמן להגיע לפורקנו מוותרות הרבה פעמים על סקס ומודות שיש להן כוח, חשק וסבלנות רק ל'משהו זריז'".
מפרגנת לו אורגזמה
סיפורם האישי של ר' (44) ובעלה ד' (53) מדגים מקרה נפוץ, כשלאחד מבני הזוג מתחשק מין, ולשני לא. בני הזוג מספרים שזה קורה להם די הרבה. לר' היה יום קשה במשרד והיא חולמת רק על חיבוק חמים ושינה. ד' דווקא מרגיש רענן. היתה לו איזו פנטזיה מינית במהלך היום, והוא רוצה לממש אותה דווקא עכשיו.
אומרת ר': "בהתחלה, כשהייתי עייפה מכדי להיכנס לאווירה מינית ולקיים יחסי מין, בעלי היה מבקש ממני שאני אגרה אותו חיצונית, על ידי חיכוך, עד שיגמור. ניסיתי את זה ולא אהבתי את הרעיון. התחלתי לסרב לעשות את זה, כי ידעתי שמדובר בסיפור ארוך שאין לי כוח אליו. בעלי היה נעלב וביקש שאשכב פסיבית ואאפשר לו לפחות ליהנות. לא רציתי לאכזב אותו, כיוון שהוא בן זוג מפרגן ומשתדל. אבל רק כשפנינו לייעוץ הצלחתי לומר לו, באמצעות המטפלת, שהעובדה שלוקח לו כל כך הרבה זמן לגמור היא שעוצרת בעדי. אמרתי לו שאם רק היה מצליח להגיע לפליטה יותר מהר – הייתי מפרגנת לו. הוא הופתע לחלוטין. 'לא אכפת לך שאני גומר מהר? את לא תיעלבי מזה? הרי אני מושך את הגמירה שלי רק למענך'.
"כשהבנתי שהוא מסוגל לקצר את התהליך, וכשהוא קלט שאין לי שום התנגדות לפרגן לו אורגזמה מהירה, גילינו שיש לנו עוד אופציה מינית, חד צדדית. איזו הקלה! לפעמים הוא אפילו מצליח לעורר אותי בלי שהתחשק לי מקודם. העיקר שהוא מצליח להביא את עצמו לאורגזמה בנוהל מקוצר".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
