שתף קטע נבחר

הקורבן הוא הגבר

המערכת מתייחסת ל"גברים" כמיעוט בעייתי של רוצחים ואנסים - כמו לא היינו מחצית העם, מובילי החברה, מפרנסיה ומגיניה

על פי נתוני שב"ס, בעשר השנים האחרונות זינק מספר הכלואים בגין פשעי מין מ-300 לכ-1,000. מספר הכלואים בגין אלימות במשפחה עלה באותה תקופה מ-400 לכ-2,000. שיעור הגידול הזה גבוה משמעותית מהגידול במספרם של כלל הכלואים, וכיום מהווים האסירים שנכלאו בגין עבירות נגד נשים כרבע מכלל אוכלוסיית האסירים הפליליים. מה גרם לגידול כה חריף - יותר מפי ארבעה - דווקא באוכלוסיית האסירים הזאת? האם מספר האנסים בישראל גדל פי שלושה, שיעור הבעלים מכי הנשים - פי חמישה? משהו פה לא מסתדר.

 

רמז עבה לגבי מה שבאמת מתרחש כאן סיפקה כבר לפני שנה הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענבל רובינשטיין: "הרבה מאוד חפים מפשע מוסרים הודאות שווא ונכלאים. בדרך כלל, רוב התיקים הם עדות מול עדות, ללא שום ראיה שמחזקת את עדות המתלוננת. ב-99 אחוז מהמקרים, בית-המשפט מאמין לה".

 

לפני עשר שנים, מערכות הצדק במדינה עוד ניסו, בדרך כלל, לעשות צדק, גם במקרים של תלונת אשה נגד גבר. היה תהליך של סינון, שהתחיל עם הגשת התלונה במשטרה, המשיך בשלב גיבוש או אי-גיבוש כתב האישום והסתיים בבית-המשפט. כיום, בתחום העבירות נגד נשים, כל תהליך הסינון הזה - שבלעדיו אין צדק ואין משפט - פשוט לא קיים.

 

"באווירה הנוכחית", מסבירים לנו, "בגלל רציחות הנשים" ו"בשביל לא לקחת צ'אנס", המערכת מחמירה מאוד עם "הגברים" - כאילו לא היינו מחצית מהעם, מובילי החברה, מפרנסיה ומגיניה, אלא איזה מיעוט בעייתי ומושפל, שניתן ליטול ממנו את זכויותיו הבסיסיות ביותר בשם טובת הכלל. כך מתנהל ציד המכשפים המודרני.

 

מה קרה להליך הבסיסי כל כך של בדיקת אמינות התלונה? איך ייתכן שבני-אדם נשלחים לבית-הסוהר, חייהם ובריאותם ושמם הטוב נהרסים, עתיד ילדיהם נהרס - וכל זאת רק על סמך מילה של מתלוננת שאין לה כל אימות ממקור אחר, וגם כאשר ברור - כמו במלחמות הגירושין רוויות הבצע, העלבון והנקם - שיש למתלוננת הרבה מה להרוויח מפגיעה בחשוד? כיצד זה שולחים מאות ואלפים לכלא, לאכול לחם צר ומים לחץ במשך עשרות שנים, לחטוף מכות רצח, להיאנס ולהידקר על-ידי עבריינים? זה בלתי נתפס.

 

הגיע הזמן לדיון ציבורי מעמיק סביב יחסן של מערכות החוק והרווחה בישראל לזכויות האשה והגבר. הדיון הזה חייב להתקיים בצורה פתוחה והוגנת בעיתונות ובכנסת, וצריך לאפשר לשני הצדדים לומר את דבריהם. ההסתה חייבת להיפסק, ועמה גם הנסיונות לסתום את הפה לכל מי שמנסה לחשוף את האמת באמצעות התקפות אישיות ולחצים מאחורי הקלעים.

 

כן, אני יודע, הציבור משוכנע כיום שהגבר הישראלי הממוצע הוא רוצח ואנס פוטנציאלי. נדמה לו שרק גברים רוצחים נשים ולא להיפך, שאין מדובר במעשי טירוף רנדומליים אלא במלחמת דיכוי אלימה שמנהל המין הגברי, ושניתן למנוע את הרציחות אם רק נחמיר עוד יותר עם "הגברים". הציבור מאמין לתעמולת השנאה, כי זה כל מה שנותנים לו לשמוע. אידיאולוגיית המלחמה המיגדרית שייכת לדור ההורים שלנו, וזמנה חלף. בארצות-הברית, תודה לאל, היא כבר נמצאת בדרכה החוצה. הגיע הזמן שתהליך ההתבגרות, ההשלמה וההתפייסות הזה ינחת גם בחופינו. לא טוב היות המגדר לבדו.

 

גיל רונן, יו"ר תנועת "הקול הגברי" 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
תעמולת השנאה (צילום אילוסטרציה)
צילום: שאול גולן
מומלצים