אני נהנית מכל רגע

קר מאוד בקייב, אבל אני לא מתלוננת. כשיוצאים החוצה צריך פשוט להתעטף בארבעה צעיפים כדי לשמור על הגרון. לא הספקתי להתרשם מהעיר. ביום ראשון נפגשתי עם הקהילה היהודית כאן. הופעתי מולם והדלקתי את אחת מ-12 המשואות לרגל יום העצמאות. הם, מתברר, חוגגים פה קצת יותר מאוחר. 

בהמשך נסענו לבאבי יאר, מקום שבו הוציאו להורג עשרות אלפי יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. עשינו שם טקס, שרנו את התקווה והנחנו זרים. זה היה מאוד מרגש. מול האולם של התחרות שבו אנחנו עורכים את החזרות יש בית כנסת וגם זה מאוד מרגש. אי אפשר לפספס את המגן דוד שמשקיף ממול.

האמת היא שגם אי אפשר לפספס אותנו, הישראלים. אנחנו המשלחת הכי גדולה שהגיעה לפה, וצוחקים עלינו קצת. אנחנו מאוד פרפקציוניסטים, כך שתמיד מעירים לנו שאנחנו מתערבים יותר מכולם. יש לנו הכי הרבה הערות, הכי הרבה בקשות, אבל כמובן שאנחנו לא עושים את זה בצורה חצופה, אלא בצורה מקצועית.

בסך הכל הם מקבלים אותנו מאוד יפה. אף אחד לא נכנס איתי לשיחות פוליטיקה על המצב בארץ. הדבר היחיד ששאלו אותי זה מה יש לי להגיד על הזמרת הלבנונית שביטלה את ההשתתפות שלה. עניתי שזה חבל, שזו יכלה להיות הזדמנות נהדרת בשבילם להראות דרך המוזיקה שלהם את התרבות ואת השפה, שלזמרת זו היתה הזדמנות נהדרת להופיע מול אירופה. אמרתי שאני חושבת שזו טעות מצידם שהם עירבו בזה פוליטיקה, אבל בסופו של דבר זו בעיה שלהם.

האולם בו תיערך התחרות ממש יפה. הוא גדול, אבל לא גדול מדי, כך שלא מאבדים את הקשר עם הקהל. כשהגענו לפה חשבנו, כידוע, לבצע את השיר בגירסה העברית המלאה, אבל אחרי החזרות הראשונות הבנו שיש לנו בעיה. כשעלינו לבמה אמרו לנו: 'השיר נשמע טוב' אבל אנחנו לא מבינים כלום'. השיר כל כך אמוציונלי וטוב שהוא בכל זאת הצליח לסחוף כמה אנשים, אבל אף אחד לא שר אותו, לא הבין את המילים, לא ידע על מה מדבר השיר. אז עשינו ניסיון ושרנו אותו חצי באנגלית וקיבלנו תגובות מדהימות. הבנו שכשאתה מבין את השיר ומצליח להתחבר לטקסט, אתה מתחבר לכל מה שקורה על הבמה. היה לנו ברור שזה מגדיל את הסיכויים שלנו בצורה משמעותית.

בשלב הזה קשה לי לגבש דעה על המתמודדים האחרים ולהמר למי יש את הסיכויים הכי גבוהים לנצח. עדיין לא ממש יוצא לנו לראות אחד את השני, כי לכל אחד יש שעת חזרה שונה. אני מתרועעת עם אנג'ליקה, הנציגה של בלרוס, כי כבר פגשתי אותה כשביקרה בישראל ואנחנו מיודדות. היא, אגב, גם ראתה את החזרה הגנרלית שלי ומאוד פירגנה. בינתיים אני יכולה להגיד שאהבתי את השיר של בלרוס, של יוון, של איסלנד ומאוד מאוד את השיר הבלגי. כשאמרתי את זה ליחצנית שלי היא אמרה לי 'וואו, בדיוק פגשתי את הזמר מבלגיה והוא אמר שהוא נורא אהב את השיר שלך'.

בסך הכל האווירה כאן ממש כיפית. אני משתדלת לא לחשוב יותר מדי על ניצחון. בינתיים אני מאוד רוצה רק לעבור את המכשול הראשון, שיתקיים היום, לראות אם בכלל יש לזה המשך. את כל האנרגיות שלי אני מרכזת לעניין הזה. ההתרגשות גוברת מיום ליום, אבל האמת? אני לא רוצה להיות כבר בלילה שאחרי. אני נהנית מכל רגע.