חידה: האם יש בכלל מרגרינה בריאה?

מלחמת המרגרינות "הבריאות" מחריפה: באחרונה יצאה מזולה עם מרגרינה חדשה, נשענת על טרנד הבריאות ומוגדרת על ידי היבואנית כ"מסייעת בשמירה על בריאות הלב". מודעות הפרסומת זועקות: "הלב דורש מזולה – מרגרינה שפותחה במיוחד לשיפור בריאות הלב". האמנם?

מסר ברוח זו מופיע בצורה בולטת גם על כל אריזה ("מסייעת בשמירה על בריאות הלב"), אולם מי שיהפוך את הקופסה יוכל למצוא בתחתית משפט נוסף: "המסר לא נבדק על ידי משרד הבריאות".

פניית "ידיעות אחרונות" למשרד הבריאות מעלה כי המשרד מסתייג חד משמעית מכיתובים אלה, ואף דורש להסירם מהאריזה. "משרד הבריאות דורש לכתוב הסתייגות מסוג זה כאשר מדובר במסר תפקודי, המתאר קשר בין צריכת מזון מסויים או רכיב שיש בו, לבין התפקוד התקין של הגוף", אומר דובר משרד הבריאות. "במקרה זה, המסר שנרשם על האריזה הוא בריאותי, כלומר מחייב את המוצר בבדיקה. מכיוון שבדיקה כזו לא נעשתה על ידינו נפנה לחברה ונדרוש לשנות את הכיתובים בהקדם".

תקנות בריאות הציבור אוסרות לייחס סגולת ריפוי למצרך מזון כלשהו. כך גם חוק הגנת הצרכן והוראות מכון התקנים. מדוע, אם כן, הרשויות לא אוכפות את התקנות וממתינות לפנייה של העיתונות?

בפרסומת למרגרינה של מזולה, המלווה באיור של לב, מציינת ענקית המזון יוניליוור שהיא פועלת בשיתוף איגוד הלב העולמי ( WHF ) "במאמץ משותף לשיפור בריאות הלב". מבדיקת "ידיעות אחרונות" עולה, כי ארגון הלב העולמי מקבל תמיכה כספית מהחברה לצורך מחקריו, דבר המקובל בתחומי תעשיה ורפואה. בתמורה, מאשר הארגון ליוני - לוור להשתמש בלוגו שלו בפרסומים ועל האריזות. אך מכאן ועד "ארגון הלב העולמי ממליץ על מזולה כחלק מהתפריט היומי לבריאות הלב", כפי שנאמר בהודעות החברה לעיתונות – עדיין רחוקה הדרך.

מה בריא במרגרינה?

"בשנים האחרונות סר חינה של המרגרינה", מסביר ד"ר יעקב הנקין, קרדיולוג בכיר בסורוקה ובשירותי בריאות כללית. "זאת לאחר שגילו שבתהליכים הכימיים שהופכים שמן נוזלי למרגרינה מוצקת נוצרות חומצות מסוג טראנס, המזיקות לבריאות. חומצת אלה גרועות יותר מחומצות השומן הרוויות, ושתיהן מעלות את רמת הכולסטרול הרע. מסיבה זו נעשה מאמץ רב מצד התעשיות ליצור מרגרינות שאין בהן חומצות טראנס ולהוריד ככל האפשר את רמת השומן הרווי".

ואכן, יצרניות המרגרינה מנסות לצמצם את רמת חומצות השומן הרוויות להפחית למינימום את חומצות הטראנס המזיקות ולהוסיף למוצר ויטמינים. במ - זולה החדשה אף הוכנסו שומנים "חיוביים" מסוג אומגה 3 ו-6.

לא רק מזולה, אלא כל יצרניות המרגרינה כבר נקטו בצעדים אלה, או שהן בדרך להשלים אותם. כך לגבי הנוסחה החדשה של אוליביה-ויקול, וכך גם המרגרינה החדשה של עץ הזית: שתיהן יצאו במוצרים חדשים שבהם הופחתה כמות שומני הטראנס והשומן הרווי.

רק לפני כחצי שנה הכריזה עץ הזית על המרגרינה החדשה שלה כעל "המרגרינה הבריאה הראשונה", לאחר שהוציאה ממנה את שומני הטראנס. מכתבה של שושנה חן, שהעלתה על הפרק את נושא הטראנס עולה כי אפילו פרופ' נסים גרטי, יועץ עץ הזית, הסתייג מהסיסמה הגורפת הזו.

עכשיו המלחמה עלתה כיתה, והסיסמה "מסייעת בבריאות הלב" כבר לא משמשת רק לפרסומת – אלא גם ככיתוב על המוצר עצמו, והכל כדי למשוך את הצרכן שניצב נבוך מול מקרר המרגרינות.

התזונאים מסתייגים

השיפורים שנעשו במרגרינה עדיין אינם הופכים אותה לבריאה או למומלצת, ובוודאי שלא כנשק במלחמה בבעיות לב. "הפחתת שומן בכלל והפחתת שומן רווי בפרט הן במוצרים והן בתפריט היא מבורכת", אומרת התזונאית ד"ר ניבה שפירא. "אבל יש בה סיכון, שכן אכילת יתר של מזונות 'משופרים' עלולה לגרום דווקא להשמנה ולפגיעה בבריאות הלב. לכן השאלה החשובה היא באיזו מידה השינוי במוצר תורם לאיזון הכללי של התפריט האישי, ועד כמה הצרכן בודק את מה שנכנס לפיו. בכל מקרה, על הצרכן להבין שעליו לקחת אחריות אישית ולחשב את הצריכה המתאימה לו".

פרופ' חיים לוטן, מנהל מערך הלב בביה"ח הדסה, טוען גם הוא כי לא כל מה שפחות מסוכן הוא יותר טוב: "נכון שאם כבר צורכים מרגרינה עדיף שהיא תהיה עם פחות שומנים מוצקים, פחות חומצות שומן רוויות ופחות כולסטרול, כפי שעדיף לעשן סיגריה אחת ולא 10 סיגריות ביום. אבל זה לא הופך את המרגרינה או את הסיגריה לבריאה. עם זאת, צריך לברך על כל שיפור של ג'אנק פוד לכיוון הבריאותי".

ד"ר הנקין מוסיף, כי "כל עוד לא נעשו מחקרים מדעיים ארוכי טווח על השפעת המוצרים האלה על בריאות הלב לכל ההצהרות הפרסומיות האלה אין משמעות".

תזונאים רבים ממליצים, אם ניתן, להשתמש במקום מרגרינה בשמנים נוזליים (כמו שמן זית או קנולה) במיונז מופחת שומן (למריחה), ואפילו בחמאה (כאשר מדובר בטיגון).

בספר החדש "שומנים טובים, שומנים רעים" (הוצאת "פוקוס"), הסוקר את המחקרים בנושא, נטען כי צריכה גבוהה של שומנים (מעל 30% מכמות הקלוריות היומית) וצריכת שומנים כמו מרגרינה מעלה את הסיכון ללקות במחלות לב, סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם ואבני מרה. לכן כדאי לקחת את הפרסומת של מזולה בערבון מוגבל, למרות האיצטלה האקדמית שלה.

מחברת יוניליוור נמסר בתגובה, כי המסר שעל האריזה הינו מסר תפקודי ולכן נרשמה ההסתייגות הנדרשת ממשרד הבריאות. עוד נאמר כי "סדרת מזולה החדשה נבדקה פעמים רבות באמצעות מיטב החוקרים בנושא שומנים ובריאות הלב של מכון המחקר של יוניליוור העולמית, הממוקמת בהולנד. החברה פועלת בשיתוף פעולה עם איגוד הלב העולמי, שבדק את הרכב השומנים של מזולה החדשה ואישר את השימוש בלוגו של איגוד הלב על גבי אריזות המוצר ובפרסומים".

יוניליוור ישראל שלחה אלינו מכתב מטעם האיגוד, המאשר את השימוש בלוגו בפרסומים, אך לא מצאנו בו המלצה לצרכנים להשתמש במזולה. ביוניליוור מתעקשים, כי "היתר השימוש בלוגו הינו בגדר המלצה לשימוש במוצר כחלק מהתפריט היומי".

מי יותר בריאה?

השווינו את הערכים התזונתיים של המרגרינות מהדור החדש. לקטגוריה זו נכנסות מרגרינות למריחה בלבד. מהפכת הבריאות, מתברר, מדלגת בשלב זה על המרגרינות לאפייה ולטיגון. נראה, שקשה מאוד להפוך מרגרינות עתירות שומן אלה ל"בריאות".

ההשוואה מעלה, כי מרגרינה ויקול "בריאה" יותר מהאחרות: אחוז השומן בה הוא הנמוך ביותר, וכך גם אחוז השומן הרווי. אשר לתוספים – כולם מוסיפים ויטמינים, חלקם מוסיפים חומצות אומגה וחלקם סיבים תזונתיים. מובן שאין רע בתוספות האלה, אבל צריך לקחת בחשבון שאין הרבה משמעות, אם בכלל, לכמות של 60 מ"ג ויטמין E ב-100 גרם מרגרינה, כאשר מדובר בכמות של כ-10 גרם שנוהגים למרוח על פרוסה.

נקודה נוספת: חשוב לדעת מאיזה סוג של שומן צמחי עשויה המרגרינה. יש הבדלים גדולים בסוגי השומנים: שמן זית או קנולה עדיפים על שמן סויה, תירס או חמניות. בתחתית הסולם נמצאים שמן דקלים ושמן פישתן, כאשר האחרון אף עלול לגרום לאלרגיה לאנשים מסוימים. חבל מאוד, שהיצרניות אינן טורחות לרשום את סוג השומן והכמות היחסית שלו בין המרכיבים, ומסתפקות ב"שומן צמחי". לתשומת לב משרד הבריאות.

תופעה דומה של שימוש במסר תפקודי מצאנו ביוגורט החדש של שטראוס הנושא את השם "אקטיביה". יוגורט זה מתבסס לדברי החברה על חיידק חדש, הנותן מענה להפרעות במערכת העיכול. עד כדי כך מהפכני, שעל כל גביע ירוק כזה נרשם ליד שם המוצר "מסייע לפעילות העיכול". פיתוי לצרכנים המחפשים תשובה בסופרמרקט לעיכול.

הפכנו והפכנו, ועל אריזת הקרטון, המחברת ארבעה גביעים, מצאנו את המשפט: "מוצר זה אינו תרופה ולא נועד למנוע ולרפא מחלות כלשהן".

מחברת שטראוס נמסר כי "שטראוס פועלת ותמשיך לפעול על פי הנחיות משרד הבריאות". ואילו ממשרד הבריאות נמסר, כי בקרוב תיכנס לתוקף התקנה, לפיה במקרים כאלה צריכה להיות ההסתייגות: "משרד הבריאות לא בדק מסר זה". עוד נמסר כי שירות המזון יבדוק את סימון המוצר החדש "ואם יהיה צורך תידרש החברה לתקן אותו".