"מלחמת הכוכבים": האימפריה הדיגיטלית של לוקאס

הוא משאיר מאחוריו שעות רבות של הנאה צרופה, גיבורים טובים ורעים, עולמות פנטזיה עשירים וגדודי מעריצים על פני כל הגלובוס. אבל התרומה הגדולה ביותר שלו היא כנראה הפיתוחים הטכנולוגיים שיצר עבור סידרת הסרטים, שנולדה לפני 28 שנים, ושינתה את עולם הקולנוע והבידור האלקטרוני.

"אני יכול לצבוע את המציאות", אומר לוקאס עצמו בראיון למגזין "טיים". ואת זה אומר אדם שלא משתמש בדואר האלקטרוני ולא גולש באינטרנט.

במהלך השנים פיתח לוקאס כלים דיגיטליים רבים עבור הסרטים שלו. בשביל לשמור על איכות צליל כפי שדמיין הוא המציא את מערכת הסראונד THX, שהותקנה באולמות קולנוע בכל רחבי העולם, והגיעה בסופו של דבר גם לקולנוע הביתי.

עולם המחר

על-מנת לערוך את סרטיו בצורה נוחה ויעילה יותר, פיתח הצוות של לוקאס מערכת וידאו ששינתה את עולם עריכת הווידאו לתמיד. היום Avid היא הסטנדרט בעריכת וידאו בטלוויזיה ובקולנוע.

למרות שבסרט הקרוב, "נקמת הסית'", יסגור לוקאס את הטרילוגיה הכפולה של "מלחמת הכוכבים", הפיתוחים הטכנולוגיים ששימשו אותו בסדרת הסרטים הזו לא מתכוונים להיעלם.

מגזין Wired סיפק בגיליונו האחרון הצצה נדירה לקומפלקס החלומות של לוקאס, שהולך ומוקם בימים אלו בסן-פרנסיסקו בהשקעה של כ-350 מיליון דולר. הקומפלקס החדש ייקרא המרכז לאומנויות דיגיטליות ע"ש לטרמן, ובנייתו תסתיים בחודש יולי. הוא ישתרע על-פני 78 אלף מטרים רבועים, וירוכזו בו כל החטיבות של אימפרית הסרטים של לוקאס. 1,500

 עובדים יעברו לעבוד שם משלוש החברות שלו: חטיבת האפקטים הדיגיטליים, חטיבת המשחקים LucasArts, ו-LucasFilm, שאחראית על שיווק הסרטים ומוצרים נלווים.

כוח מחשוב אדיר

עד היום פעלו החטיבות של לוקאס ממקומות שונים, אבל כאשר כולן ירוכזו במקום אחד ויאחדו את כוח המיחשוב – התוצאה צפויה להיות חסרת תקדים ובעלת עוצמה אדירה. על-פני שטח השווה בגודלו לשלושה אולמות כדורסל ירוכזו אלפי מחשבים, שיעבדו 24 שעות ביממה על יצירת וידאו ועיבוד של אנימציה ממוחשבת.

המרכז מתוכנן לתמוך ב-14 מעבדים במקביל, ולהעביר כמות מידע עצומה של 1,000 טרה-בייט (יותר ממיליון ג'יגה-בייט) של מידע מדי יום בעזרת רשת אופטית פנימית, הפועלת במהירות של 10 ג'יגה-בייט לשנייה.

המעצבים יוכלו מעתה לקבל תצוגה מיידית של הפרויקט שלהם בזמן אמת, במקום לחכות לעיבוד לילי ממושך של הסצינות ולצפות בהן רק למחרת בבוקר. אבל לא רק שיפורים טכנולוגיים ייצאו מהמרכז החדש. הרעיון לשלב את חטיבת המשחקים עם חטיבת הקולנוע יביא לכך, ששתיהן ישאבו תוכן מאותם מקורות. סצינה דיגיטלית שתיוצר עבור סרט תופיע לאחר מכן באופן טבעי במשחק המחשב, ולא בתור "סרטון תוספת" המופיע באחד השלבים של המשחק.

למעשה, כבר במשחק המבוסס על הסרט הקרוב, "נקמתו של סית'", צפויים השחקנים לטעום קצת משיתוף הפעולה הזה. אגב, בקומפלקס החדש דאג לוקאס לפנק את העובדים וגם את עצמו. הוא הקים בו אולם קולנוע שנחשב אחד האיכותיים בארה"ב. האולם נבנה כולו על בטון מזויין כדי למנוע תזוזות של המקרן בזמן ההקרנה. מערכת הצליל באולם מבוססת על פיתוחים של החברה שלו, ומערכת ההקרנה מספקת רזולוציה של 2,048 פיקסלים (שתוכפל בעתיד), ומתאימה להקרנת וידאו באיכות גבוהה במיוחד.

משרלוק ועד המחסל

כמו שפרוייקט החלל של נאס"א הוליד עשרות המצאות, פיתוחים ומכשירים שהפכו לחלק מחיי היום-יום שלנו, כך סידרת "מלחמת הכוכבים". הזרוע העיקרית להגשמת חזונו של לוקאס היא ללא ספק חטיבת האפקטים הדיגיטליים, שאחראית לציוני-דרך רבים בעולם הקולנוע. החטיבה הוקמה בשנת 75' כדי ליצור את הסרט הראשון של "מלחמת הכוכבים".

בשנת 85' פיתחו ב-ILM את היצור הדיגיטלי הראשון, שהופיע בסרט "שרלוק הולמס הצעיר". שלוש שנים לאחר מכן הם היו הראשונים ליצור את אפקט ה"מורפינג" – שינוי הדרגתי של שעוברת דמות לדמות אחרת. בסרט "ווילו והנסיכה", המשיכו עם סצינות תת-מימיות בסרט "המצולות". לאחד האפקטים המרהיבים ביותר שנראו בקולנוע הגיעו אמניו של לוקאס בסרט "שליחות קטלנית 2 – יום הדין". שם, המחסל מן העתיד, העשוי כולו ממתכת נוזלית, הוא הדמות הדיגיטלית הראשונה שהופיעה בתפקיד ראשי בסרט.

לוקאס לא עצר. בעקבות ההצלחה של "פארק היורה" והיכולות הטכנולוגיות המדהימות שהציגו שם האולפנים שלו, הוא החליט כי הזמן הגיע ליצור את הסרט הבא בסידרת "מלחמת הכוכבים". בשנת 99' הופיע "אימת הפנטום", שכלל את השימוש הנרחב ביותר באנימציה ממוחשבת עד לאותו רגע, וכלל גם לראשונה דמות ראשית דיגיטלית לחלוטין: ג'אר ג'אר בינקס. ב-2002 הוא הציג לעולם את "מתקפת המשובטים", הסרט הראשון שצולם כולו דיגיטלית, ללא פילם, ואף שודר בחלק מאולמות הקולנוע ללא שימוש בפילם כלל. גם הסרט השלישי יציג חידוש עולמי: עשן ואש דיגיטליים לחלוטין על המסך.

קולנוע תוצרת בית

ההתעקשות של לוקאס על פיתוח טכנולוגיות חדשות כדי להגשים את חזונו בדיוק כפי שראה אותו בעיני רוחו וללא פשרות, הובילה לפיתוחים שהתגלגלו בסופו של דבר גם למחשב הביתי, והפכו את כולנו לבמאים קטנים.

שנים ספורות לאחר הקמתה של ILM הופיע בשוק פיתוח חדשני: הלייזר-דיסק. לוקאס, שצפה את המעבר של עולם הסרטים מפילם למדיה דיגיטלית, הורה למהנדסים שלו לנצל את הלייזר-דיסקים כדי לפתח אפשרויות עריכה חדשות. התוצאה היתה מערכת עריכת וידאו, שסללה את הדרך לעריכת הווידאו המקובלת כיום. בעבר, כדי לערוך סרט צריך היה לשמור את כל עשרות גלגלי הפילמים שצולמו, ואיחזורו של כל קטע דרש עבודה ידנית. המהנדסים של לוקאס רתמו את הלייזר-דיסק למשימה.

הם השתמשו בסורקי פילמים כדי לשמור את המידע מהפילמים, וצרבו אותו על לייזר-דיסקים. כך, לראשונה, יכלו הבמאי והעורך לשלב קטעים ממקומות שונים בסרט בתוך שניות, ובאמצעות מימשק פשוט של גרור והשלך, מבלי להזדקק לחיפוש המייגע אחר קילומטרים של פילם.

המערכת הזו, שזכתה לכינוי EditDroid – מעין מחווה לסרטי מלחמת הכוכבים – יצרה למעשה את היסודות לעריכת הווידאו המודרנית, שמאפשרת לעורך להעביר קטעים מאיפה שבא לו לאיפה שבא לו, ובמהירות מסחררת. גם תוכנת עריכת הסרטים הביתית שלנו, שמגיעה עם חלונות XP, מבוססת למעשה על העיקרון של לוקאס.

אין סרט טוב ללא סאונד טוב

הצלחתה של המערכת הובילה למכירתה לחברת Avid, שברבות הימים הפכה לאחת החברות המובילות בעולם בתחום עריכת הווידאו המקצועית. פטנט אחד מבית מדרשו של לוקאס, שזכה להגיע אלינו לסלון, הוא דווקא רעיון מתחום הסאונד. כאשר יצא הפרק הראשון בסאגת "מלחמת הכוכבים" לאקרנים, צפה בו לוקאס באחד מאולמות הקולנוע. הוא יצא מהסרט מאוכזב לחלוטין, לאחר שאיכות הסאונד באולם היתה גרועה. המפיק התאכזב מכך, שהחוויה, שאותה ניסה להעניק לצופים בשלבי הצילום והעריכה של הסרט, התפוגגה לחלוטין כשהגיע בסופו של דבר אל האקרן. "סאונד טוב אחראי ל-50 אחוז מהנאת הצפייה", אמר לאחר מכן.

לוקאס הנחה את מי שהיה המהנדס הראשי של ILM באותה התקופה, תומלינסון הולמן, לפתח סט של תקנים שיקבעו לאולמות איכות צליל ראויה. בשנת 83' יצר לוקאס את חברת THX, שיצרה כללים ברורים למערכות סאונד לאולמות, ואף העניקה הסמכה לאולמות קולנוע שעמדו בסטנדרטים הללו. לא מדובר בעניין של מה בכך. האולם החדש בקומפלקס של לוקאס מצוייד ב-29 רמקולים, ובעוד 10 סאב-וופרים, שכל אחד מהם בקוטר 45 ס"מ, וכולם ביחד שואבים 31 אלף וואט של חשמל. שמה של החברה, אגב, נגזר מסרט הסטודנטים הראשון של לוקאס, 1138 THX.

עם צאתו של הסרט "שובו של הג'דיי" כבר היו שני אולמות שהקרינו בעזרת השיטה החדשה, וכיום יש כבר אלפים ברחבי העולם. אבל THX חדרה אלינו גם לבתים. עם כניסתם של מכשירי הווידאו לבתים, יצרה THX סט תקנים שמתאים גם לצפייה ביתית, ומאפשר לשחזר את חוויית אולם הקולנוע גם אצלנו בסלון.

לסיכום: גם פשוט זה טוב

קצת פחות מ-30 שנה לאחר יציאת הסרט הראשון לאקרנים מרגיש לוקאס, שהוא סוגר מעגל. "אני רוצה לחזור לסרטים מופשטים", הוא אומר ל"טיים", ומזכיר בכך את עברו כסטודנט תפרן לקולנוע. לוקאס הוא זה שפתח בפני הסטודנטים הללו עולם חדש.

לא צריך ללכת לסרטי הענק של האולפנים, כמו "שליחות קטלנית 3" או הארי פוטר החדש, כדי להיווכח בהשפעתם של האמצעים הדיגיטליים. מספיק להתבונן בסרט פשוט, כמו "פרוייקט המכשפה מבלייר", שהופק בתקציב של 50,000 דולר, והצליח לגרוף 200 מיליון, כדי לדעת שכל במאי יכול היום ליצור בקלות יחסית סרט שישפיע על המונים וישלשל סכומי עתק לכיסו – וכל זאת בזכות החזון של לוקאס.