מעל דפי ההיסטוריה: הנרייטה סוון ליוויט

בואו נתחיל בתרגיל קטן: הניחו את ידיכם על אוזניכם והחזיקו חזק. כעת נסו לשמוע מה אומרת המורה, מה לוחש החבר שיושב לידכם ומתי כבר יישמע הצלצול הגואל... די קשה לכם לשמוע, נכון? ובכן, בדיוק כך מרגישים הַחֵרְשִׁים וְכִבְדֵי הַשְּׁמִיעָה. עכשיו נספר לכם דבר נוסף, שאולי יישמע לכם קצת מוזר. במאה ה-19 כמעט ולא היו נשים שעסקו בתחום הַמַּדָּעִים. רובן אף לא למדו בְּבֵית סֵפֶר תִּיכוֹן אוֹ בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, אלא הסתפקו בלימוד קריאה וכתיבה בלבד. רוב הנשים ישבו בבית, בישלו, סידרו, טיפלו בילדים. ותחום המדע? נשאר לגברים כמובן!

ולמה אנחנו בכלל מספרים את כל זה? כיוון שגיבורת הכתבה שלנו - הֶנְרִייטָה סְווֹן לִיוויט הייתה מדענית, שגם סבלה מבעיית חֵרְשׁוּת. שילוב ממש קשה לכל הדעות. אולם, למרות הקשיים לסיפור שלנו יש סוף טוב...

כל ההתחלות קשות

הֶנְרִייטָה לויט נולדה בעיר לְנַקַסְטֶּר, מֶסֶצ'וּסֶטְס שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית בשנת 1868. כבר בגיל צעיר התגלתה כילדה חכמה ונבונה, אך עובדת היותה חֵרֶשֶׁת גרמה לאנשים לְפַקְפֵּק ביכולותיה. אולם, הֶנְרִייטָה לא ויתרה, ולמרות מגבלת השמיעה שלה הצליחה להשיג ציונים טובים בבית הספר. היא האמינה כי בעזרת כוח הרצון תוכל לכבוש יעדים רבים ולהגיע להישגים.

ואכן, את היעד הראשון כבשה הֶנְרִייטָה כשהתקבלה לקּוֹלֶג' מבוקש שפתח את שעריו לראשונה לגברים ולנשים גם יחד. הלימודים לא היו קלים. תארו לעצמכם כמה קשה לשבת בשיעור מבלי לשמוע כלל את דברי ההסבר של המורה. אולם, הקשיים לא שברו את רוחה של הֶנְרִייטָה, והיא סיימה את לימודיה בהצלחה, להפתעת מוריה וחבריה.

בעקבות אור הכוכבים

לאחר סיום לימודיה, החליטה הֶנְרִייטָה להמשיך ללמוד לימודים גבוהים בְּאוּנִיבֶרְסִיטַת הַרְווַארְד. כל מי ששמע על החלטתה התקשה להאמין שבחורה חֵרֶשֶׁת תוכל להצליח וטען כי מדובר בבזבוז זמן וכסף. אך להֶנְרִייטָה זה כלל לא שינה. היא רצתה ללמוד ולהתקדם - וזהו זה!

את תחום הָאַסְטְרוֹנוֹמְיָה הכירה במהלך לימודיה, ומיד הבינה כי זה התחום בו היא רוצה לעסוק. ההזדמנות ניכרה בדרכה כְּשֶׁבְּמִצְפֵּה הַכּוֹכָבִים שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה חיפשו מתנדבים שיעזרו לחוקרים במחקרם. הֶנְרִייטָה קפצה על הרעיון ובשנת 1895 החלה לעבוד כמתנדבת בְּמִצְפֵּה הַכּוֹכָבִים.

באותו הזמן, התנהל במקום מחקר, שעסק בִּקְבִיעַת מִידַּת הַבְּהִירוֹת של הכוכבים. הֶנְרִייטָה, שלא בָּחֲלָה בשום משימה - קלה או קשה - לקחה על עצמה את העבודה וישבה שעות על גבי שעות כשהיא בוחנת ומשווה צילומים של כוכבים. ואם אתם חושבים שזו משימה קלה - טעות בידכם. בתחילה עסקה הֶנְרִייטָה בעבודות שִׁגְרָתִיּוֹת, שאולי היו משעממות רבים מכם, אך היא לא התלוננה וביצעה כל משימה בְּשַׁקְדָנוּת וּבְחָרִיצוּת.

ואולי בזכות תכונותיה אלו קיבלה בשנת 1902 תפקיד קבוע במצפה ועלתה לדרגת ראש המחלקה לְפִעְנוּחַ עוצְמוֹת אוֹר כּוֹכָבִים. באותה תקופה מדדו את עוצמות האור שֶׁנִּפְלְטוּ מהכוכבים באמצעות השוואת תצלומי כוכבים בזמנים שונים. תפקידה של הֶנְרִייטָה היה למדוד את מידת בהירותם של כוכבים משתנים (כוכבים משתנים הם כוכבים שמידת בהירותם אינה קבועה והם משתנים בזמן).

סבלנות, הרבה סבלנות

בשעה שאחרים יצאו להם למסעות וסיורים מחקריים בילתה הֶנְרִייטָה את רוב זמנה במשרדה שבמצפה הכוכבים כשהיא בוחנת את תצלומי הכוכבים בסבלנות בלתי רגילה. במהלך עבודתה הגיעה להישגים גדולים, שהשפיעו רבות על הָאַסְטְרוֹנוֹמִים שפעלו אחריה. הֶנְרִייטָה המציאה שיטות ייחודיות בעזרתן ניתן לפענח את תצלומי הכוכבים בדייקנות רבה, כמו כן, הצליחה לקבוע סולם בסיסי בעזרתו אפשר לחשב את עוצמות האור שפולטים כוכבים שונים. שיטה זו עזרה לה ולחבריה למקצוע לערוך השוואות בין כוכבים שונים בשמיים.

אבל זה עוד לא הכל... במהלך עבודתה הִתְמַקְּדָה הֶנְרִייטָה בקבוצת כוכבים מיוחדת שנקראת בשפת הָאַסְטְרוֹנוֹמְיָה - הַצְפַאִידִים. ומהם כוכבים אלה? ובכן... הַצְפַאִידִים הם כוכבים שֶׁהָאַטְמוֹסְפֶרָה סביבם אינה יציבה- היא מתרחבת ומתכווצת ממש כמו פעימות לב. ולכן, גם מִידַּת בְּהִירוּתָם, כפי שֶׁנִּצְפְּתָה בצילומים, נחלשת ומתחזקת לְסֵירוּגִין.

הֶנְרִייטָה, שחשבה כי נושא זה מסקרן מאוד, החליטה לחקור אותו ולמרבה ההפתעה מצאה כי קיימת מַחְזוֹרִיּוּת קְבוּעָה בֵּין פְּעִימָה לַפְּעִימָה וכך בכל הקשור לעוצמת האור הַנִּפְלֶטֶת מהכוכב. לרבים מכם זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל בזכות תגלית חשובה זו יָכְלוּ הָאַסְטְרוֹנוֹמִים להיעזר בעוצמת האור הבוקעת מהכוכב כדי למדוד את המרחקים בין הכוכבים וגם לדעת מה המרחק בין כדור הארץ לבין גלקסיות וכוכבים השוכנים הרחק מאיתנו בחלל.

לביוגרפיה של הנרייטה סוון ליוויט באתר מוזיאון המדע בירושלים - לחצו כאן.