דרזדן דולס: אלבום אלטרנטיבי משובח
האלבום של הצמד שמופץ כעת בישראל מציג רוק מיוחד, זועם ונהדר
האלבום של ה"דרזדן דולס" הנושא את שם ההרכב יצא אמנם בסוף 2004, אבל רק לאחרונה הגיע להפצה רחבה גם בארצנו ומומלץ מאוד לשים עליו יד, שכן מדובר באחד מהאלבומים האלטרנטיביים הטובים של העת האחרונה.
הצמד אמנדה פאלמר (וירטואוזית שירה ופסנתר) ובראיין ויג'ליאון (גיטרה ותופים) מבוסטון נפגשו לראשונה במסיבת Halloween ב-2000 והחיבור בינהם היה מיידי. את המוזיקה שלהם הם מתעקשים לסווג כ"בראכט Pאנק קאברט" (‘Brechtian punk cabaret’) ומבלי להיכנס איתם לעימותים, נסכים שהם משלבים שירה קברטית עם פסנתר דרמטי מוביל, בליווי תופים וגיטרה שמתפרצת לסירוגין.
כבר משם הלהקה, Dresden Dolls, מרגישים את השפעת גרמניה על הצמד (שם הלהקה לקוח משיר של להקת the fall) ומעיצוב עטיפת האלבום אפשר להבין שמדובר בגרמניה של ברכט, קורט וייל ומרלן דיטריך משנות ה-20 וה-30.
המוזיקה של הדולז היא לא רוק בסטנדרט של באס-גיטרה-תופים. האווירה המחתרתית והכועסת, שבולטת לכל אורך האלבום, משדרת חדשנות רוקיסטית מיוחדת. הם שמלבים את נגינת הפסנתר שלוותה את סרטי הראינוע הישנים, עם תופים וגיטרה חצופה ועוצמתית. יכולת הביטוי הווקאלי של אמנדה מדהימה וקל מאוד להזדהות עם רגשותיה המשתוללים שמתפזרים לכל כיוון. בכל שיר היא מטעינה את החלל בדרמה תיאטרלית חדשה. כשהיא צועקת ונוזפת ב-Girl Anachronism זו חוויה של ממש לצעוק יחד איתה. כאשר היא לוחשת ונשברת ב-Missed Me, זה גורם לך לרוץ ולחפש את החיבוק האוהב הכי קרוב שיש. Coin - Operated Day נשמע כמו שיר ילדים דרמתי ומשעשע המספר על הרפתקאותיו של מרקו בחיפושיו אחרי אימו האבודה.
הסאונד החם, העיבודים ההרפתקניים וסערת הרגשות שמלווים כל שיר ושיר יצרו את האלבום הכי חדשני והכי דרמטי של החודשים האחרונים, אלבום חובה לכל מתעבי המיינסטרים המשעמם וחובה להרפתקנים מוזיקליים אניני טעם.
לפנייה לכתב/ת 
דרזדן דולס
עטיפת האלבום
מומלצים
