שתף קטע נבחר

המנהיג שרנסקי

מי שמתפלל לנס שימנע את ההידרדרות למלחמת אזרחים, צריך לקוות שנתן שרנסקי יהיה ראש ממשלת ישראל

התפטרותו של נתן שרנסקי מהממשלה מאירה פוליטיקאי אחר. לאדם כמותו אין סיכוי להתמודד בפופוליטיקה מול דליה איציק, צחי הנגבי וזהבה גלאון. לשונו אינה חדה ומושחזת כשל יוסי שריד. עלבונות אישיים ממנו והלאה. התקשורת הישראלית, החנן קריסטלית, המתעניינת ב"מי נגד מי" ומתוך איזה אינטרס, משכיחה את שרנסקי. מישהו יכול לצטט ביטוי פרובוקטיבי אחד שהשמיע, הלבנת פני יריב פוליטי? דעותיו אינן משתנות חדשות לבקרים, אינן חד-משמעיות, ואינן מבטיחות פתרונות מיידיים. בכלל, הוא איננו קוסם. את מי הוא מעניין?

 

לפני שנים אחדות מונתה ידידה שלי ליועצת התקשורת של השר שרנסקי. כעבור כחצי שנה פגשתיה, והיא בישרה לי כי הפסיקה את עבודתה. "מסתבר שהוא איש קשה", הפטרתי, אך היא הסבירה לי כי ההפך הוא הנכון. שרנסקי ענייני ונטול גינוני כבוד. אווירת העבודה בצוות שלו יעילה וחברית. אלא שהאיש סולד מתקשורת ופרסום. "מצאתי את עצמי מייח"צנת אדם שאינו מחפש יחסי ציבור", סיכמה חברתי.

 

הניגוד בין שרנסקי לכותרות וסנסציות איננו מתבטא רק בסגנון מנהיגותו. עיון בתוכן עמדותיו יבהיר מדוע איננו מעורר התלהבות בחברה המבקשת משיח ושלום עכשיו, או לפחות ניצחון מיידי של צה"ל. שרנסקי לא הבטיח שלום ולא ביטחון. גם החולמים על ארץ-ישראל השלמה לא ימצאום במצעו. מאז התמודד בבחירות 96', התמקדה דרכו במטרות אחרות לגמרי, ארוכות טווח. דמוקרטיזציה היא תנאי הכרחי ומוקדם לכל סיכוי לשלום באזורנו, טען. באותם ימים הבטיח אפילו נתניהו להמשיך בתהליך אוסלו, ובארה"ב הניח הנשיא קלינטון לבן-לאדן לפעול באין מפריע. כמו קאטו הזקן המשיך שרנסקי להמליץ על דמוקרטיה כמזור ליחסים הבינלאומיים. במקום הסדרים טריטוריאליים עמדו זכויות האדם במוקד התעניינותו.

 

אלא שבעולם הגדול שרנסקי הוא ישראלי מקובל ומוערך ביותר. העיתון "טיים" רואה בו את איש הרוח הישראלי החשוב ביותר, מעשרת המשפיעים בעולם. בארה"ב ובקרב יהדות העולם נתן שרנסקי הוא הסמל למאבק ברודנות, לאומץ לב ונחישות, למה שפעם סימלה מדינת ישראל. סגן הנשיא צ'ייני מתייעץ אתו בנושא עיצוב המלחמה העולמית בטרור (על הפגישות הרבות הללו דיווחה לי בתסכול יועצת התקשורת המתפטרת שלו, כשהיא מצביעה על השרים המתחננים לתמונה עם ראשי הממשל), ובנאום הכתרתו בחר הנשיא בוש לצטט מספרו של שרנסקי, כמוטו אשר יוביל את מדיניות העולם החופשי במאבקו בטרור.

 

כמי שרואה בזכויות האדם את תכליתה של הדמוקרטיה, התקומם שרנסקי נגד תוכנית ההתנתקות. כמי שדורש הכרעת רוב מוצקה, דרש שרנסקי תמיד הסכמה רחבה. מנתניהו תבע לצרף את העבודה לממשלתו, משרון הוא תובע, אם אינו דבק במצעו ובהחלטת חברי מפלגתו, לקבל אשרור למדיניותו במשאל עם.

 

דמוקרטיה איננה רק מזור ליחסים הבינלאומיים, היא הבסיס גם לפוליטיקה הפנימית בישראל. דמוקרטיה של פשרה והידברות. מול הגנרלים ויוצאי הסיירות, האמונים על הכרעה וכיבוש היעד, מציג שרנסקי סדר יום אזרחי, דבקות בערכים ואורך רוח.

 

המחנה הלאומי, ממרכז הליכוד ועד מועצת יש"ע, נאבק באריאל שרון ללא מנהיג חלופי ברור. כשהמחנה מפורר - פורחים בשוליו הקיצונים. שרנסקי איננו יכול להבטיח הצלחה מיידית במאבק הדחוף לזכויות אדם, ציונות ודמוקרטיה. אך הוא הוכיח דבקות בערכים אלה. באומץ לב, בתבונה ובנחישות הוביל מאבקים שנראו חסרי סיכוי. מי שמתפלל לנס שימנע את הידרדרות הדמוקרטיה הישראלית למלחמת אזרחים עקובה מדם, צריך לקוות שהמנהיג האזרחי שרנסקי יהיה ראש ממשלת ישראל. האם אנו ראויים לכך?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים