זה כן החרם
איך התחיל החרם האקדמי, מי להוט לקיימו ומה הקשר ל"כיבוש"? תשובה לד"ר אורי רם
הייתי מצפה ממרצים באוניברסיטאות שיבינו על מה הם מדברים, גם אם אמרו "טמבל" ונשארו בחיים. בדומה לנושא הדיון האלמותי "הפיל והבעיה היהודית", נראה שיש כאלה שעבורם כל דבר – מזריחת השמש בבוקר ועד רדת הגשם בחורף – מתחיל ונגמר ב"כיבוש". כך גם בעניין החרם
שמציעים כמה מרצים בריטים, בעידודם של ישראלים תואמי ד"ר אורי רם, להטיל על ישראל.
ראשית, לעובדות: הטריגר האמיתי והמרכזי להצעת החרם, שהיוזמה לה יצאה ככל הנראה מישראל ולא מבריטניה, הוא עבודת המוסמך המפורסמת של טדי כץ מאוניברסיטת חיפה, שהוקיעה רצח שלא היה ולא נברא, שביצעו לכאורה אנשי חטיבת אלכסנדרוני בתושבי הכפר טנטורה ב-1948. בית המשפט קבע, וטדי כץ אף התנצל בשל כך, כי העבודה הייתה מבוססת על עדויות מפוברקות או על כאלה שעברו מניפולציה. כעת, מבקש המנחה האקדמי של טדי כץ להציל את כבודו בטענה שמדובר ב"סתימת פיות אקדמית", ולכן הוא מבקש להחרים את אוניברסיטת חיפה, מקור פרנסתו. אוניברסיטת בר-אילן היא רק תירוץ, שכן לכל אדם נורמלי קשה להבין למה דווקא אוניברסיטת חיפה מוחרמת מסיבות פוליטיות.
שנית, שווה לבדוק מי הם אותם מרצים בריטים שכל-כך להוטים להחרים את ישראל: יורשיהם הישירים של האווילים שהוקיעו את צ'רצ'יל כ"מחרחר מלחמה" לפני 70 שנה, כאשר הצביע על היטלר כמקור הרע באירופה. אלה שהריעו לראש ממשלתם צ'מברליין, קשיש חביב שהבנתו בענייני העולם שקולה להבנתם בענייני החופש האקדמי, כאשר נכנע והתרפס לפני היטלר בוועידת מינכן ב-1938, הפקיר בידיו את צ'כוסלובקיה הדמוקרטית והחופשית, וסלל בכך את הדרך למלחמה איומה. אם צאצאיהם הרוחניים של אותם טיפשים מחלקים כיום את העולם מחדש – אני מעדיף להישאר בצד של צ'רצ'יל.
שלישית, דווקא בנושא האקדמי, האחרונים שאפשר להתלונן עליהם הם הישראלים. מי שיבדוק את מספרן ורמתן של האוניברסיטאות הערביות ביהודה, שומרון ועזה בהשוואה למדינות ערב ובמיוחד בהשוואה למצבן לפני מלחמת ששת הימים, ימצא שאין אח ורע בעולם הערבי להתקדמות שהשיגו הפלסטינים תחת שלטון ישראל.
אבל בשביל אנשי "הכיבוש" זה בכלל לא משנה. מה שהם מציגים כעובדות הוא לא יותר מאשר פרי דמיונם הפורה: אין כל קביעה בחוק הבינלאומי שה"כיבוש" לא חוקי – ההחלטות בעניין זה הן פוליטיות לחלוטין והתקבלו באו"ם, אחד הגופים הפוליטיים הכי אנטי-ישראליים בעולם.
לא, ד"ר רם, האוניברסיטה אינה רכושו הפרטי של נשיא אוניברסיטת חיפה. היא רכוש כולנו, מתקיימת מכספנו וכך גם אתה וגם אני, מקבלים משכורת מהמדינה שאתה כל-כך נהנה לחרף ולגדף, בלי להכיר לה תודה על הלחם שאתה מביא הביתה. ואותה ישראל, תודה לאל, דווקא בתחום המדעי והמחקרי, היא אחת המדינות המבוקשות בעולם, כולל בבריטניה.
אנחנו מקבלים עשרות פניות ממדינות בכל רחבי העולם, כולל מדינות מערביות, מפותחות ומתקדמות, בבקשה לשתף פעולה עם אנשי אקדמיה ומחקר ישראלים, בלי כל קשר ל"כיבוש", אך ורק עקב הרמה העולמית שבה נמצאים המדע והמחקר הישראליים. איש אקדמיה אמיתי, כך מקובל כנראה בעולם, אינו מתעסק בפוליטיקה שאיננה מעניינו, אלא מתרכז בעבודה האקדמית, שם הוא יכול להביא תועלת ולא נזק. ואם אתה אישית כל-כך מזדעזע מה"כיבוש" וממה שהוא מעולל – למה שלא תנסה לערוך סקר בפלחים שונים באוכלוסייה הפלסטינית, כדי להיווכח תחת איזה שלטון הם מעוניינים לחיות, הישראלי או הפלסטיני. אני משוכנע שהתוצאות ירגיעו את המצפון האקדמי שלך.
התמודדנו ועוד נתמודד עם ניסיונות חרם, ונראה שננצח גם בחזית זו. לפני כשבועיים התקיים במשרד המדע יום לדיפלומטים זרים, שהוחרם על-ידי האיחוד האירופי, שאינו מכיר בירושלים כבירת ישראל. למרות החרם התקיים הכנס – קרוב ל-40 דיפלומטים זרים השתתפו בו, ולאחריו קיבלנו פניות נוספות רבות לשיתוף פעולה בנושא המדע והמחקר. היעדרותם של האירופים רק סייעה לנו להתעלם מהפוליטיקה ולהתרכז בנושא שלמענו באנו – שיתוף הפעולה המדעי.
לכן, אין מה לדאוג. את מה שאולי ילך לאיבוד בבריטניה, ניתן למצוא במקומות רבים אחרים בעולם. בנושאי המדע והמחקר ישראל אינה מרכינה ראש בפני אף אחד.
רן ישי, ראש אגף קשרי חוץ מדעיים במשרד המדע
לפנייה לכתב/ת 
"בנושאי מדע ומחקר, ישראל אינה מרכינה ראש"
מומלצים
