בתל אביב-יפו דאגו לכסות ולהסתיר (עם חניונים או בגן הפסגה ופארק צ'רלס קלור) את חורבות הבתים הפלסטינים שנעזבו ב-1948, כשאת הבתים שנותרו שלמים דאגו לאכלס. בחיפה, החורבות והבתים נותרו פצע פתוח לאורכה ולרוחבה של העיר התחתית עד היום. קרן בן הלל ועינבר דרור לקס, שאוצרות את התערוכה "אדריכלות ערבית: חיפה, 1930-1869" הנפתחת בימים אלה במוזיאון העיר חיפה, מבקשות לחשוף בפני הציבור את ערכי האדריכלות הערבית בעיר.

למרות היותה עיר מעורבת, נתקלו אוצרות התערוכה בהתנגדויות מצד שמרנים אדריכלים ואדריכלי נוף, יהודים וערבים, שאיתם ביקשו לשתף פעולה. "הנושא בעייתי גם בחברה הערבית", מסבירה דרור לקס. היא נזהרת מלחשוף את שמותיהם של אותם מתכננים, אך מציינת כי מדובר באדריכלים ובאדריכלי נוף הפעילים בפרויקטים בעיר התחתית. "הם התחמקו עם כל מיני תירוצים, כמו שהם עסוקים או לא מוצאים כרגע את התוכנית", היא מספרת לערוץ האדריכלות של Xnet. "אפילו עם אחד האדריכלים שבסוף משתתף בתערוכה, התהליך התחיל ב'לא' ולקח לו הרבה זמן להגיד 'כן' להשתתפותו, למרות שהוא מאמין בשימור המבנים האלו".

"המוזיאון נמצא בצומת דרכים, שדרכן ניתן להיחשף לשכבות הבנייה השונות מאז 1860 כשהחלה הבנייה מחוץ לחומות", מסבירה דרור לקס את הקשר ההדוק בין מיקומו של המוזיאון לבין תוכן התערוכה החדשה. הבחירה לסיים את קו הזמן של התערוכה ב-1930 נובעת מכניסת הבטון והסגנון הבינלאומי לנוף הבנייה המקומי, תהליך שבמקביל לו החלה שקיעתה של אדריכלות וטכנולוגיית הבנייה המקומית והמסורתית.

כניסה לבית ערבי בעיר. רוזינה קמבוס במחזה "השיבה לחיפה" מאת בעז גאון, ע''פ ג'אסן כנאפני, בתיאטרון הקאמרי 2008 (צילום: יוסי צבקר, באדיבות התיאטרון הקאמרי של תל אביב)
כניסה לבית ערבי בעיר. רוזינה קמבוס במחזה "השיבה לחיפה" מאת בעז גאון, ע''פ ג'אסן כנאפני, בתיאטרון הקאמרי 2008 (צילום: יוסי צבקר, באדיבות התיאטרון הקאמרי של תל אביב)

התערוכה משלבת חומרים תיעודיים והיסטוריים שהושאלו מעיריית חיפה באמצעות מינהל ההנדסה, היחידה לשימור והארכיון העירוני. סוחרים ואספנים השאילו פרטי בניין מקוריים, שנעקרו מאותם בתים שאליהם מתייחסים כאן. כל אלה משולבים לצד עבודות אמנות עכשוויות, שנוצרו בידי פסיפס של אמנים כמו מנאל מחמיד (ילידת אום אל פחם ותושבת חיפה; אמיר בלאן המתגורר סמוך למוזיאון; האדריכל וליד כרכבי, ראש צוות שימור בעירייה, המציג בתערוכה את הפרק שבו השתתף בסדרה האדריכלית של הבמאי עמוס גיתאי בטלוויזיה החינוכית; בועז רפאלי, המתעד זה שנים את שרידי העיר התחתית ומציג כאן תצלומי מרצפות; וד"ר רון פוקס, המתמחה בתולדות הבנייה העירונית בתקופה העותמאנית, וחושף ביצירתו את הדפוס הקבוע לבניית בית המגורים בשנים הללו.

בית ח'ור ברחוב ח'ורי, פינת רחוב הנביאים. שנות ה-40 (אוסף ד"ר ירמיהו רימון, חיפה)
בית ח'ור ברחוב ח'ורי, פינת רחוב הנביאים. שנות ה-40 (אוסף ד"ר ירמיהו רימון, חיפה)

למי מיועדת התערוכה? "שאלה קשה", מתלבטת דרור לקס. אחרי הרהור, היא משיבה כי התערוכה "מיועדת קודם כל לקהל שמעוניין בהיסטוריה ואדריכלות, אך הודות לסדנאות ופעילויות לילדים שיתמקדו בבעלי המלאכה כמו סתתים, נגרים ומפרזלים, היא תהיה מיועדת לכל המשפחה".

זו התערוכה הרביעית המתמקדת באדריכלות העירונית, שנערכת במוזיאון החיפאי בשלוש השנים האחרונות. בכולן השתתפה עינבר דרור לקס כאוצרת. קדמו לה התערוכות "בדרך אל הים" על החזית הבנויה של חיפה הפונה לים; "הדר הנהדר" שעסקה באדריכלות המודרנית בשכונת הדר; ו"העיר ואני" שהציגה שישה מבנים שונים בעיר. בשנה הבאה תוצג כאן תערוכה נוספת בסדרה, שתוקדש לבוסתן כ'יאט, מהאתרים המרהיבים והמוזנחים בחיפה.

"אדריכלות ערבית: חיפה, 1930-1869" במוזיאון העיר

פתיחה: 7.11, נעילה: 14.5.16

שדרות בן גוריון 11, חיפה