זה היה אחרי מלחמת יום הכיפורים, כשרות ורפאל בגה נסעו לטייל בארצות הברית והחליטו לא לשוב. התל אביבים החילונים מצאו עצמם משתקעים בסן פרנסיסקו, ובמרוצת השנים התקרבו לדת. לפני כארבע שנים, אחרי כמה עשורים טובים בחוף המערבי, החליטו שהגיעה השעה לחזור. הוא קבלן ויזם נדל"ן, היא מורה לקבלה, שניהם בעשור השביעי לחייהם ויש להם שלושה ילדים.

רות לובשת מכנסיים ושערה פזור, רפאל חובש כיפה, והם מסבירים כי לא עברו תהליך של "חזרה בתשובה כמו של דתיים, אלא מסע רוחני. בחרנו בצפת, עיר המקובלים, עיר רוחנית שחיו בה גדולי הרבנים במאה ה-16", מסבירה בגה את הבחירה בבירת הגליל שידועה בתקופת הזוהר שלה, תרתי משמע.

רות ורפאל בגה: ''לא חזרה בתשובה, אלא מסע רוחני''. מעליהם עבודת אמנות שבה כתוב ''מזל טוב'' בכתב עברי קדום (צילום: טל ניסים)
רות ורפאל בגה: ''לא חזרה בתשובה, אלא מסע רוחני''. מעליהם עבודת אמנות שבה כתוב ''מזל טוב'' בכתב עברי קדום (צילום: טל ניסים)

בעזרת מעצבי הפנים עירית הנקין וזהר שביט, הם איתרו מבנה מהמאה ה-19, שנמצא ברובע האמנים בעיר. אנשי מקצוע ברשות העתיקות ובמועצה לשימור אתרים סבורים שאמנם המבנה מתוארך למאה ה-19, אך יסודותיו נטועים בתקופה הממלוכית, בסביבות המאה ה-14. עדויות לתאריך הקדום נמצאו בחפירות שנערכו בקרבת הבית, שנבנה ככל הנראה מחדש אחרי רעש האדמה שהחריב את צפת ב-1837.

מחורבה לפנינה

מחירי הקרקע הנמוכים בצפת מאפשרים לרכוש בתים היסטוריים בסכומים מצחיקים, מה שהפך את השימור והשיפוץ - תהליך שנמשך כאן כשנה וחצי - לעיקר ההוצאה הכספית. המבנה גדל מ-90 מטרים רבועים לכ-150 מ"ר ועוד כ-60 מ"ר מרפסות, והתהליך התחיל בתיעוד הבניין על מרכיביו החומריים והצורניים.

תמונת הבית לפני השיפוץ (צילום: הנקין שביט)
תמונת הבית לפני השיפוץ (צילום: הנקין שביט)

ואחרי (צילום: אסף פינצ'וק)
ואחרי (צילום: אסף פינצ'וק)

בתצורתו המקורית, זהו בית אבן בצורת האות ח', שחובקת חצר פנימית. כשקילפו הנקין ושביט את השכבות שכיסו את הבית, נחשפו קירות אבן, קשתות, נישות ובור מים. לאחר מכן נבנתה מחדש מעטפת לחלקים העליונים שנהרסו, ונוספו חלקים בקומות האחרות.

רפאל בגה במפלס העליון, שחלקיו החסרים הושלמו בתהליך השיפוץ והשימור (צילום: הנקין שביט)
רפאל בגה במפלס העליון, שחלקיו החסרים הושלמו בתהליך השיפוץ והשימור (צילום: הנקין שביט)

בסופו של דבר התקבלו חמישה מפלסים: מעין מרתף יינות, ובו גם פינת ישיבה; מפלס כניסה שבו מטבח, סלון, חדר שינה וחדר רחצה; שני מפלסי-ביניים קטנים שבהם חדר עבודה/אורחים, שירותים ומקלחת; ומפלס עליון שבו מחבר גשר בין שתי מרפסות המשקיפות על הר מירון. המדרגות המקוריות חופו בפח מרוג ("פח דמעות" עם דוגמה בתבליט) ומעקה זכוכית מלווה אותן, כמו את הגשר למעלה. חלון סקיי-לייט שופך מלמעלה אור דרך המפלסים השונים.

מבט מפינת האוכל אל המפלס הנמוך ביותר, שבו פינת ישיבה נוספת (צילום: טל ניסים)
מבט מפינת האוכל אל המפלס הנמוך ביותר, שבו פינת ישיבה נוספת (צילום: טל ניסים)

וממנו החוצה למפלס הכניסה (צילום: טל ניסים)
וממנו החוצה למפלס הכניסה (צילום: טל ניסים)

"אבנים מתפוררות הוחלפו באבנים מפירוקים מהאזור, וגם הקירות החדשים נבנו מפירוקים", מספר שביט. בגה, שמתקשה לזכור אם עבר 20 בתים במהלך חייו או יותר, היה מעורב לדבריו בכל התהליך: "היינו מגיעים לכאן פעמיים בשבוע מהמרכז ועוקבים אחר העבודה של הפועלים, שכולם מצפת", הוא גאה בהעסקת תושבי העיר. מערכות הבית הורכבו מחדש, האבנים פורקו והחשמל וצינורות המים הורכבו מחדש.

המפלס העליון. ספריית ספרי קודש לכל גובהו של הבית (צילום: טל ניסים)
המפלס העליון. ספריית ספרי קודש לכל גובהו של הבית (צילום: טל ניסים)

על התאורה הטבעית אחראית החצר הפנימית שנסגרה מלמעלה בחלון, אך שאר הבית אטום יחסית, עם קירות מאסיביים ששומרים על טמפרטורה מאוזנת בפנים. גם בתוך הבית יש משחק בין החלקים השקופים והגלויים: דלתות השירותים במפלס הביניים ובחדר הנוסף עשויות זכוכית חלבית שמחדירה אור החוצה ופנימה. "בבית יש נסתר וגלוי", אומרת רות, שמוצאת בכך משמעות נוספת.

דלתות זכוכית חלבית מאפשרות לאור לעבור (צילום: אסף פינצ'וק)
דלתות זכוכית חלבית מאפשרות לאור לעבור (צילום: אסף פינצ'וק)

מספרים עם משמעות

העיצוב והשיפוץ משלבים ישן וחדש, תוך שימור מעטפת האבן עם מניפת חומרים עכשווית. אם זה הבטון המוחלק במפלס הכניסה על רקע קירות האבן, או שילוב של שולחן נגרים ארונות לבנים וחדשים במטבח – בני הזוג ביקשו מהמעצבים חומרים נושמים וחיים, כמו ברזל ובטון. "פלסטיק לא תראו כאן", הם מבהירים.

ספת הסלון הצבעונית מורכבת מ-10 חלקים, ולא במקרה. "יש למספר משמעות בקבלה", מסבירה בגה. ולמה כל כך צבעוני? "שיהיו אנרגיות חיוביות בתוך הבית". גם הספרייה הורכבה מעשרה מדפים, שולחן הקפה הוא שילוב של שלושה משטחים מעוגלים, ולצד שולחן האוכל ששה כיסאות בצורת משושים. "לכל דבר יש סיבה", מבהירה רות. גוף התאורה המרכזי בבית מורכב משבע מנורות פחם, תלויות מחוטים שנמתחים מהתקרה, בהשראת מנורת שבעת הקנים.

על הקירות שתי יצירות אמנות של דרור ניב, בן זוגו של שביט מ"סטודיו 2181". בכניסה העבודה "מזל טוב", מלים שנכתבו בכתב עברי קדום; למעלה תלויה העבודה "חצי אמיתי", שמסמלת בעיניה של רות את החיבור בין חומר ורוח, "כמו פסנתר, קווים שחורים ולבנים שמחברים בין הדברים".

שילוב של ישן וחדש, למשל במטבח מודרני ולבן (צילום: טל ניסים)
שילוב של ישן וחדש, למשל במטבח מודרני ולבן (צילום: טל ניסים)

קירות אבן סביב אחד מחדרי הרחצה שבמפלסי הביניים (צילום: אסף פינצ'וק)
קירות אבן סביב אחד מחדרי הרחצה שבמפלסי הביניים (צילום: אסף פינצ'וק)

לדבריה, "הבית הזה שונה אנרגטית וכל מי שנכנס אליו מרגיש טוב. מאז שעברנו לכאן הוא הפך לבית הכי פופולרי בצפת. הוא גם נקי, גם מלא בחומרים, וגם אין בו פיצ'פקעס". חפצים ישנים לא נכנסו לבית, אומרת רות, כי "הכל חדש. אני לא מעבירה אנרגיות ממקום למקום. האנרגיות הן בתוך האבנים, והן לא נעלמות", היא קובעת בביטחון.

הכניסה לחדר העבודה/אורחים במפלס הביניים (צילום: אסף פינצ'וק)
הכניסה לחדר העבודה/אורחים במפלס הביניים (צילום: אסף פינצ'וק)

מאז שעברו לכאן רות ורפאל, כבר ביקרו אותם שתי בנותיהם שמתגוררות בארץ עם שבעת הנכדים; בן נוסף עם ילד נשאר בסן דייגו.

ומתי תעברו שוב לבית חדש?

"זה בית לדורות. שונה לגמרי מכל הבתים שגרנו בהם".

והחדר בפנים, בטרם רוהט (צילום: אסף פינצ'וק)
והחדר בפנים, בטרם רוהט (צילום: אסף פינצ'וק)

>> עוד תכנון ועיצוב של בתים מעניינים

  • קבלן מבצע: חסן עבאס
  • חשמל ומיזוג אוויר: ר.נ מערכות חשמל ומיזוג אוויר
  • תאורה: יאיר דורם, טריגון תאורה
  • מקלחונים ומעקות זכוכית: בית הזכוכית
  • נגרות: פרי העץ, א.ת. החדש צפת
  • גינון: משתלת רגב, בית אלעזרי
  • אגרטלי בד: נעם דובר ומיכל צדרבאום
  • שרפרפי משושים: אדריכל גולן אלבז
  • בדי ריפוד לספה: שכטר
  • פמוטי זהב: אביאל אבודרהם
  • כסא פח ורוד: מג'נטה
  • מנורת פלורוסנט: נעמה הופמן
  • שטיחים: שטיחי כרמל
  • פריטים דקורטיביים: ביתילי