ראיתי את הכתבה ב-Xnet
ושמחתי לקבל את הביקורת. זוהי הזדמנות בשבילי להסביר מה המשמעות של כיכר. כיכר הינה שטח ציבורי פתוח המיועד לצרכים שונים כגון התכנסות, מפגש ובילוי. אחד המאפיינים של כיכר הוא שהיא אינה מחופה או מקורה - כך למשל בכיכרות שטופות השמש באיטליה החמה בחודשי הקיץ, כמו ברומא (פיאצה נאבונה, פיאצה דל פופולו, קאמפו די פיורי), בנאפולי (פיאצה דל פבליסיטו, פיאצה דנטה), בוונציה (פיאצה סן מרקו) ובשאר ערי איטליה. כך גם בארצות נוספות במזרח התיכון החם והלח. אגב, גם בכיכרות בצפון אירופה אין חיפוי בחודשי החורף הקפואים.
כאשר קיבלתי את ההזמנה מעיריית תל אביב לביצוע כיכר התרבות, לא היתה דרישה להצללה של הכיכר. שילבתי עצים בכמה נקודות, ואחת המטרות לכך הייתה הצללה של השטח. בנוסף, בחודשי הקיץ נתלות יריעות הצללה מעל מקומות הישיבה שמתחת לשערים (שבמזרח הכיכר). בניין "הבימה" אכן מטיל את צלו על גבי הכיכר בשעות אחר הצהריים, ואם הדבר משמש את האזרחים, מה טוב, אך דעתי לא השתנתה ואני חושב שממדיו גדולים מדי ואינם מתייחסים לסביבתו בהרמוניה. בריכת השיקוף בכיכר נותנת את הכבוד הראוי למבנה של היכל התרבות, שהוא מבנה לשימור, ושנאבקתי יחד עם קבוצה גדולה של אזרחים על מנת לשמר אותו ולא לשנותו.
כל הכיכר מתייחסת לתל אביב הקטנה ולהיסטוריה של העיר. לכן, צבע המרצפות מהדהד את החולות וצבען כמו החול שעל שפת הים. השימוש במרצפות נעשה מכיוון שלא התאפשר לי להביא חול ממשי במקומן.
סיפור הצלחה
בעיניי ובעיני רבים, הכיכר נחשבת לסיפור הצלחה בגלל כמות האנשים שמגיעים לבלות בה. הכיכר מלאת אנשים, בעיקר בשעות אחר הצהריים, כאשר אנשים מגיעים לאחד ממוסדות התרבות וכשהורים וילדים יכולים לבלות יחד אחרי יום עבודה או לימודים. חודשי הקיץ חמים בכל מקום שאינו ממוזג, אך אם תבדקו בסתיו, חורף או אביב, תיווכחו לדעת שאנשים פוקדים את הכיכר בכל שעות היום.
אני שמח מאוד על הפיכת האזור לאחד ממוקדי הבילוי וההתכנסות המרכזיים בעיר, ולאחד מסמליה. אני מקווה שהדבר ברור כעת, ומאחל לכם הצלחה בהעלאת המודעות לשטחי צל ברחבי העיר.
- ערוץ האדריכלות של Xnet
מקדיש סדרת כתבות לבעיית הצל במרחב הציבורי,
לקראת התערוכה ''צל ערים'' שתיפתח במוזיאון העיצוב חולון
בתחילת יולי . הכתבה הבאה: מדוע הבתים בישראל רותחים כשאין מזגן?
