"אם שואלים אותי אם אני מעדיפה לתכנן בית לבן או שחור, אז ברור שאני מעדיפה שחור. זה נועז ומעניין יותר", אומרת הנדסאית האדריכלות ומעצבת המוצר ורד בלטמן-כהן בכניסה לבית שתיכננה ביישוב קהילתי בקצה עמק חפר, קרוב לים. מסביב יש בעיקר בתים חד-קומתיים צנועים עם גגות רעפים, אבל בשנים האחרונות הוקמו בו גם בתי פאר, שמתנשאים לגובה של שתי קומות. כזה הוא הבית שבו אנחנו מבקרים הפעם, ושבו מתגוררים בני זוג, בעלי עסק רשתי מצליח, ושלושת ילדיהם.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
שטחו 450 מ"ר, והוא בנוי על מגרש של 1,200 מ"ר. הקומה העליונה מחופה אבנים קטנות ומוארכות של צפחה שחורה( אור השמש משנה את גונן לאפור כהה); והן מסודרות על הקירות בצפיפות ומשוות לבית מראה של קופסה בעלת עוצמה, המרחפת מעל קומה שקופה - מוטיב שמופיע גם בפרויקטים אחרים של בלטמן-כהן. הבית כמעט לא נראה מהרחוב - רק הקופסה האפורה מציצה - שכן הוא נמצא בקצה המגרש ומוסתר בגדר ובצמחייה.
לדברי בלטמן-כהן, זו הייתה העדפתם של בני הבית: "הם רצו לבנות בריכה בחלק הדרומי של החצר, ולכן הבית הוקם בקצה הצפוני", היא מסבירה. "הם גם רצו להרגיש קרובים לים. הקצה הצפוני של המגרש קרוב יותר לחוף, ואפשר לראות אותו מהחדרים בקומה העליונה".
שביל ארוך של אבני בזלת מוביל לכניסה לבית, הממוקמת בחזית הצד של המגרש (ראו תוכנית בסוף הכתבה).
דלת הכניסה שקופה וגבוהה - כמעט שלושה מטרים. "מי שמגיע עד לכאן, הוא כנראה מכאן", אומרת האדריכלית בחיוך על הבחירה האמיצה שלה ושל בני הבית בדלת זכוכית:
מימין לדלת יש שירותי אורחים, ובהם חלון גדול הצופה לצמחייה:
שירותי האורחים ממוקמים בתוך קובייה שמרכזת את מערכות התשתית, וכוללת גם מקרר, מזווה וחדר שירות עם יציאה החוצה. הקובייה, שמחופה עץ ארז, שמבדיל אותה משאר חלקי הקומה, בולטת מכיוון המטבח:
הרצפה בקומת הכניסה מחופה אבן דארמה (כל אריח בגודל מטר על מטר) ותחומה על ידי קירות שקופים, שמשחררים את החלל מהמראה הכבד שיוצרת הקופסה האפורה. התקרה מחופה עץ, והחיפוי זולג החוצה לאזור אירוח, שמעליו יש פרגולה מחומר דומה:
הקיר החיצוני בבית, שעשוי בטון חשוף, חודר את ויטרינת הזכוכית ומגדיר את אזור האירוח בחצר הקדמית. קיר הבטון משמש כרקע לפינת הישיבה, והקצה שלו תומך בפרגולה. הפרגולה נתמכת גם על ידי קורת פלדה ארוכה במיוחד – כ-17 מטרים – וזו נתמכת על ידי עמוד פלדה עדין. לדעת בלטמן-כהן, השימוש בעץ ובפשטות צורנית מייצר חמימות שמנוגדת לדרמטיות של החומרים האחרים, כמו הצפחה והבזלת.
הקומה העליונה של הבית בחזית הפונה לרחוב ולגינה הקדמית היא אטומה, ללא חלונות. "זה יוצר ניגוד לפתיחות המלאה שביקשנו ליצור בקומת הקרקע", מסבירה בלטמן-כהן. היעדר החלונות גם נועד למנוע "אפקט חממה" בחלל חדר המדרגות.
הבית מפריד בין שתי חצרות: הקדמית משמשת לאירוח, ובה מטבחון מאובזר ובריכה מלבנית, מחופה אבן בזלת ומוקפת עצי פרי ונוי; והאחורית מחופה דשא סינתטי, משמשת כאזור משחקים של ילדים, ובה ניצבת טרמפולינה:
החלונות, שמוסגרו בפרופילים בלגיים מפלדה שחורה, מאפשרים קשר עין בין שתי החצרות:
בחזית הצפונית יש חלונות גדולים גם בקומה העליונה. הם מכניסים אור מכיוון צפון, ומשקיפים לכיוון הים.
"מפל אור" בחדר המדרגות
מקומת הקרקע יש ירידה למרתף, שמשמש כמרחב בילוי משפחתי, ובו בין היתר קולנוע ביתי. מדרגות ברזל מובילות לקומה העליונה ולחדרי השינה:
הקומה חופתה בפרקט עץ אגוז, ובחדרי הילדים יש ארונות מעץ אלון:
העמודים התומכים בבית נבנו רק במעטפת: הפנים נקי מעמודים, והקומה העליונה נתמכת על ידי קורות בגג. מעל גרם המדרגות נפער בתקרה חלון סקיי-לייט. הקיר האטום לצדו מרכך את האור החודר מלמעלה, ויוצר, לדברי בלטמן-כהן, "מפל אור":
>> עוד תכנון ועיצוב פנים מעניינים
- תכנון נוף: איתמר עיצוב בנוף
- מהנדס קונסטרוקציה: שמואל פנט
- פיקוח: יהודה זימבריס
- חיפוי עץ: מיכאל רינג
- חלונות בלגיים: עוז גלעדי
- תריסים נאספים ודלתות פנים: סקסון
- נגרות: נגריית שייז
- אבן: יוסי זימבריס
- מסגרות: מסגריית גרינברג
- שירותים: מודי
- מטבח: נגריית שיזף
- ספות: יבוא אישי
- שולחן אוכל, כיסאות, כורסה ומנורה בסלון: הביטאט
