הניצול האחרון של טרבלינקה מתכנן מבנה חדש באתר ההנצחה בפולין

ב-1943 הצליח שמואל וילנברג להימלט מהמחנה. עכשיו, בגיל 92, הוא עובד עם בתו האדריכלית ושותפתה על אולם התכנסות שאמור להיבנות שם, לא הרחק מהאנדרטה הידועה. פרסום ראשון

נעמה ריבה

|

14.04.15 09:06

טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג (הדמיה של הבניין החדש שמתוכנן לקום בטרבלינקה. האדריכליות החליטו על מבנה מינימליסטי וסמלי, שיורכב משני אלמנטים - בור וקשת)
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג (שמואל וילנברג בטקס הנחת אבן הפינה לבניין החדש, אוגוסט 2013)
טרבלינקה אנדרטה
טרבלינקה אנדרטה (אתר ההנצחה טרבלינקה, כיום. כ-900 אלף בני אדם מצאו כאן את מותם, רובם יהודים. ממחנה ההשמדה לא נותר זכר)
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג (כך אמורה להיראות הכניסה למבנה החדש: מהשביל אפשר יהיה להיכנס גם לאולם ההתכנסות וגם לבור, שמסמל את מקום קבורתם של הנספים)
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג (אולם ההתכנסות. יש גם כוונה להנציח כאן את שמותיהם של מאות האלפים)
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג (המבנה אמור להתפרש על שטח של כ-800 מ"ר, סמוך לאזור החניה. התוכניות נמצאות בהליכי אישור ראשוניים מול רשויות התכנון הפולניות)
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג (היציאה מהאולם. מימון עדיין לא נמצא, אבל עיריית ורשה התחייבה לתחזק את הבניין אחרי שיוקם)
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג (המבנה החדש יהיה המקום המקורה היחיד באתר, וניתן יהיה לקיים בו הרצאות וטקסים)
טרבלינקה אנדרטה
טרבלינקה אנדרטה (בניגוד למחנות ההשמדה אושוויץ ומיידנק, בטרבלינקה לא נותרו שרידים, והמבנה המרכזי הוא אנדרטה שמכילה 17 אלף אבנים, כמספר הקהילות היהודיות שמהן באו הקורבנות)
 

בסרט התיעודי "העד האחרון של טרבלינקה" מספר שמואל וילנברג (92), הניצול האחרון ממחנה ההשמדה שנותר בחיים, על מפגש עם האסירה רות דורפמן רגע לפני הירצחה. אחד מתפקידיו של וילנברג במחנה היה לגזוז את שיערן של הנשים לפני שהן הוכנסו לתא הגזים, ודורפמן נחרתה בזיכרונו במיוחד. הוא גם הנציח את דמותה באחד מפסליו. "האישה הזו שאלה אותי כמה זמן יימשך תהליך ההמתה, ולכן זכרתי אותה", הוא מספר. "בוורשה, שממנה היא באה, שמעו מה קורה בטרבלינקה, כך שהיא ידעה בדיוק מה מחכה לה. עניתי לה שזה לוקח רק כמה דקות".

 

שמואל ווילנברג – פסלים ותרשימים מוזיאון בית לוחמי הגטאות
לשימוש הכתבה בלבד טרבלינקה (שמואל ווילנברג – פסלים ותרשימים מוזיאון בית לוחמי הגטאות)

 

את הפיסול גילה וילנברג אחרי פרישתו לגמלאות ממשרד הבינוי והשיכון, שם עבד כמודד במשך 40 שנה. הפסלים שלו, שהוצגו במספר מוזיאונים וכן בבית לוחמי הגטאות, נועדו לספר את זוועות השואה לדורות הבאים. "אף אחד לא חי לנצח", הוא אומר. "הפסלים שלי ימשיכו לדבר במקומי".

 

בסרט התיעודי עליו, שאותו ביים אלן טומלינסון, מופיעה גם הבת היחידה שלו ושל אשתו עדה -האדריכלית אורית וילנברג-גלעדי, שתכננה בין היתר את בניין בית משפט השלום בקריית שמונה ואת בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב. הבת מספרת בסרט על התלבטות שהייתה לה לפני כ-15 שנה, האם לקבל את תכנון הבניין של שגרירות ישראל בברלין. הפרויקט היה עבורה טעון במיוחד לנוכח הרקע המשפחתי שלה, אבל בסופו של דבר היא החליטה לקחת אותו.

 

אביה שמואל חוזר לעיתים תכופות למחנה שממנו ניצל, ושבו מצאו את מותם כ-900 אלף איש, רובם יהודים. הוא מגיע לאתר ההנצחה הפולני כמלווה של קבוצות ויודע שהמבקרים חשים בדרך כלל בלבול: בניגוד למחנות ההשמדה אושוויץ ומיידנק, בטרבלינקה לא נותרו שרידים, והמבנה המרכזי הוא אנדרטה שמכילה 17 אלף אבנים, כמספר הקהילות היהודיות שמהן באו הקורבנות. בטרבלינקה גם אין מקום מקורה שבו אפשר להתכנס לצורך הרצאות או טקסים. את הבעיה הזו מנסה וילנברג לפתור עכשיו יחד עם בתו אורית ושותפתה האדריכלית קרן ידווב: השלושה עובדים בשנתיים האחרונות על מבנה חדש שייבנה בטרבלינקה וישמש כמקום התכנסות. שטחו אמור להיות כ-800 מ"ר, סמוך לאזור החניה, והתוכניות כבר נמצאות בהליך אישור ראשוני מול רשויות התכנון הפולניות.

 

אלון גולדמן, יו"ר ארגון יוצאי צ'נסטוחוב (העיר שבה נולד וילנברג), אומר כי יש גם כוונה להנציח במבנה החדש את שמותיהם של מאות האלפים שנרצחו במחנה. העלות המשוערת של הפרויקט היא 7-10 מיליון דולר. את התהליך מנהלת עמותה לשימור מורשת טרבלינקה, שהוקמה במיוחד. גם איש העסקים האמריקאי זיגמונד רולט, ששרד את השואה, גויס לפרויקט. מימון עדיין לא נמצא, אבל אבן הפינה כבר הונחה באוגוסט 2013, ועיריית ורשה התחייבה לתחזק את הבניין אחרי שיוקם.

 

באדיבות אוקא אדריכלים-אורית וילנברג גלעדי וקרן ידווב
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג (באדיבות אוקא אדריכלים-אורית וילנברג גלעדי וקרן ידווב)

 

באדיבות אוקא אדריכלים-אורית וילנברג גלעדי וקרן ידווב
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג (באדיבות אוקא אדריכלים-אורית וילנברג גלעדי וקרן ידווב)

 

הקשת שמעל הבור

 

האדריכליות החליטו לתכנן מבנה מינימליסטי וסמלי. הוא יורכב משני אלמנטים: בור, שיסמל את מקום קבורתם של הנספים, ומרחב התכנסות בצורת קשת הפוכה. בספר בראשית מסמלת הקשת את סופו של המבול ואת התקווה שהוא לא יחזור, ובטרבלינקה, כך הן מסבירות, היא תסמל את התקווה שלעולם לא יחזרו זוועות כמו אלה שהתרחשו במקום הזה.

 

לאתר יוביל שביל בנוי קצר, וממנו ניתן יהיה להיכנס לאולם ההתכנסות. מהשביל אפשר יהיה גם להיכנס לבור ולצאת ממנו, והאדריכליות מגדירות את הכניסות והיציאות הללו כ"מעגל חיים". קיר שקוף באולם יאפשר מבט אל הבור.

 

באדיבות אוקא אדריכלים-אורית וילנברג גלעדי וקרן ידווב
טרבלינקה קרן ידווב אורית וילנברג (באדיבות אוקא אדריכלים-אורית וילנברג גלעדי וקרן ידווב)

 

וילנברג הוא אחד מ-67 יהודים שנמלטו מטרבלינקה בעקבות המרד שפרץ במחנה באוגוסט 1943, ושהוביל לחיסולו לאחר 13 חודשי פעילות. גם את המרד הנציח באחד מפסליו (ראו מימין). "ירו עליי, אבל המשכתי לברוח", הוא מספר. "חלק מהאנשים שברחו איתי הלכו שמאלה, אחרים הלכו ימינה, ואני המשכתי ישר. לבד".

 

 

>> הסרט על וילנברג יוקרן הערב (רביעי) בסינמטק תל אביב, בנוכחותו

 

>> לא תמיד טלאי, לא תמיד צהוב: גלגוליו של סמל השואה

>> מאחורי הקלעים של משפט הראווה: כך תוכנן ועוצב האולם שבו נשפט אייכמן 

 

 

הרשמה ניוזלטר

 

 

 

 

אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד