להגשים חלום בחודש וחצי ו-70 אלף שקל: דירה משפחתית בנס ציונה

"אנחנו מדפוקי הדיור", אומרת מיכל וולפסון קלמן על היסטוריית הנדל"ן שלה ושל בן זוגה. "התחתנו ב-2003, מחירי הדירות קפצו למעלה וחיכינו על הגדר. עברנו שש דירות שכורות בחמש שנים. בכל פעם שחשבנו לקנות נכס, זה ירד מהפרק בגלל המחיר". הם הורים לשני בנים - רותם (שמונה וחצי) ויהלי (שש). הוא מתכנת באקו''ם, והיא עבדה במשך שנים כמעצבת גרפית, עד שבעקבות צמצומים פוטרה והחליטה להגשים חלום ישן וללמוד הום סטיילינג. במקביל החליטו בני הזוג לעשות את הצעד המיוחל, ולפני כשנה, לאחר חיפושים ארוכים, רכשו דירת ארבעה חדרים בנס ציונה. הדירה, 110 מ"ר בקומה השישית, נמצאת בתוך מקבץ של חמישה בניינים בני 35 שנה המוקפים בבתים פרטיים, ולכן מתאפשר לראות ממנה הרחק אל הנוף. קלמן שיפצה והלבישה את הדירה ב-70 אלף שקל ובתוך חודש וחצי, בלי לשבור קירות.

"מבחינתי, הבית הזה הוא לתמיד", היא אומרת. "מצאנו סביבה שמתאימה לגידול ילדים, נוף שהיה לי חשוב כל כך, וחלל שהפנים שלו מזכיר את בית ילדותי. הדירה נותנת ביטוי לאהבה שלי לטקסטיל ולרהיטים ישנים, שאותם אני נהנית לשפץ ולשדרג, ואני מרגישה שאחרי שנים של נדודים בדירות שכורות, הגשמנו חלום. אנחנו לא עוברים יותר".

דברים חלודים עם נשמה

כאשר קנו בני הזוג את הדירה, היו הקירות צבועים בצביעת ווש בגוון בננה, אריחי הריצוף המבריקים הונחו בצורה אלכסונית, והקירות עוטרו במדפי גבס ובנישות. בשלב ראשון של העבודה נצבעו הקירות בגוון אפרפר, והרצפה חופתה בפרקט עץ אלון. אחר כך התמקדה קלמן בסידור מחדש של החלל ושילבה בין פריטים שהיא אוספת כבר שנים ומשפצת, פריטים חדשים וחפצים שעוברים בירושה במשפחה - "דברים חלודים עם נשמה", כפי שהיא מתארת.

הכניסה לדירה "לפני". הסלון מימין, המטבח משמאל, והמסדרון מוביל לחדרי השינה (צילום: שירן כרמל)

את דלת הכניסה הסטנדרטית צבעה בלבן והדביקה עליה פרופילים דקורטיביים מעץ. בקיר שמול הדלת הוצבה שידת עץ שנמצאה ברחוב ושופצה. הונחו עליה שלל פריטים, בהם משקל ישן למטבח שנצבע בזהב ומכונת כתיבה שנצבעה בוורוד. מעל השידה נתלתה מראה ("איקאה") ומעל מאירה נברשת זכוכית.

שלל פריטים מעטרים את השידה (צילום: שירן כרמל)

על הקיר משמאל לדלת נשען שולחן עץ שנצבע בלבן ובאדום והותאמו לו ידיות זהב. מעליו נתלה אורלוגין עץ של המעצב הצעיר בן ברוידא, ובנישה שלידו מוקמו תריס עץ ואוסף בקבוקי זכוכית. בין שתי הפינות מונח שטיח טלאים צהוב. מימין לדלת נמצא הסלון. הצעד הראשון בשדרוגו כלל את החלפת החלון הגדול, שהיה בעל מסגרת שחורה, באלומיניום דמוי בלגי בגוון בהיר. דרך החלון נראה מעקה אדום, שמייחד את חמשת הבניינים בשכונה ובגללו הוענק להם הכינוי "הבניינים האדומים". המעקה האדום משתלב עם הצבעוניות בבית ונדמה כאילו נצבע במיוחד על ידי דייריו. בין החלון לספה מוקם שולחן צד שיוצר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. מונחות עליו שלוש תמונות, שהגדולה בהן צוירה על ידי קלמן. השולחן עצמו היה שייך לסבתה.

הצבע האדום של המעקה מייחד את בנייני השכונה. השולחן הקטן שליד הספה הוא ירושה מהסבתא (צילום: שירן כרמל)

הספה האפורה נפתחת למיטה, והונחו עליה כריות, שאת אחת מהן תפרה קלמן משאריות בדים:

כרית תוצרת בית, משאריות בדים (צילום: שירן כרמל)

בסלון יש גם כורסה שרופדה בבד בצבעים ורוד ותכלת, כיסא לבן ששופץ, שולחן קפה על רגלי חמור נמוכות, שטיח קילים וספרייה שחורה ("איקאה"), שעוברת עם המשפחה מדירה לדירה. בצד עומד שרפרף צהוב עם רגליים שחלקן התחתון צבוע לבן, ועליו מנורה עם רגל ורודה. למעלה נתלו קיפולי נייר בסגנון אוריגמי שיצרה קלמן. חלק מחלל הסלון נוצל לטובת פינת אוכל קטנה שכוללת שולחן ושלושה כסאות - אדום, כחול ולבן. מול הספה הורכב ארון לבן מרחף שיועד על ידי היצרן למטבחים והוסב על ידי קלמן לשידת טלוויזיה.

גם קיפולי הנייר שעל הקיר הם מעשה ידי בעלת הבית (צילום: שירן כרמל)

הכניסה למטבח מוקפת בנישות ובפתחים דקורטיביים שהיו בדירה המקורית:

נישה בכניסה למטבח (צילום: שירן כרמל)

הריצוף במטבח, שנמצא משמאל לדלת הכניסה, הושאר כשהיה, וכך גם הארונות, שעשויים עץ דובדבן. את השינוי יצרה קלמן באמצעות החלפת הדלתות: בארונות העליונים הורכבו דלתות בצבע לבן שבור, שמשתלב עם צבע הקיר, ובארונות התחתונים וביחידה הגבוהה הורכבו דלתות מחורצות בצבע תכלת. המבנה של המטבח, כמו גם משטח העבודה ואריחי הקיר, אמנם מסגירים את גילם, אבל הצבעוניות החדשה מעדנת ומעדכנת. הצלחות שמעל הכיריים הובאו מאנגליה, ומטרתן היא להסתיר חורים גדולים שיצר קולט אדים שהיה בדירה בעבר.

הארונות נשארו, הדלתות הוחלפו, הצבעים השתנו (צילום: שירן כרמל)

את הארוחות אוכלת המשפחה סביב שולחן עם פלטת פורמייקה בצבע פיסטוק משוק הפשפשים. רגליו נצבעו בלבן, והכסאות שסביבו נצבעו בתכלת ורופדו בכריות שבעלת הבית תפרה.

שולחן האוכל נרכש בשוק הפשפשים (צילום: שירן כרמל)

בית בובות על הקיר

מסדרון ישר מוביל אל שאר החדרים. חדר מרווח שהיה חדר ילדים, ושכולל שני חלונות, הפך לחדר השינה של ההורים. במרכזי מיטת ברזל לבנה, שעליה נפרש כיסוי בן 70 שנה, שהיה שייך לאחות סבתה של קלמן. לצידה הוצבו שידות וכורסה פרחונית שנמצאו ברחוב. על השידה שליד הכורסה מונחת מנורת צד עם רגל ירוקה ואהיל בד.

מיטת ברזל והרבה טקסטיל בחדר ההורים (צילום: שירן כרמל)

את הצד השני של המיטה מקשטים תמונות משפחתיות, בית בובות משוק בלונדון ומפה רקומה שנתלתה על קולב ישן של הסבתא:

גם הקולב ישן (צילום: שירן כרמל)

מה שהיה חדר הורים הפך לחדר ילדים. המרפסת הסגורה "הוכנסה" לחדר בידי הדיירים הקודמים. באזור שבו הייתה המרפסת מוקמו שתי פינות עבודה ומדפים שמסתתרים מאחורי המיטות. מתחת למיטה הגבוהה סודר חלל למשחקים. החלון הגדול מאיר את החדר באור טבעי ויוצר אשליה של מרחב גדול יותר.

"לפני": חדר הורים עם מיטת תינוק (צילום: שירן כרמל)

ו"אחרי": חדר ילדים מנוצל היטב (צילום: שירן כרמל)

החלון הגדול מכניס הרבה אור טבעי (צילום: שירן כרמל)

בחדר הרחצה חופתה הרצפה באריחי קרמיקה מעוטרים, בצבע בטון. הקירות חופו באריחים לבנים עם סיומת של קרניז, שמשדרגת את החומריות הפשוטה, וחלקם העליון נצבע בגוון ירוק חם. האמבטיה הוצאה ובמקומה נבנה מקלחון רחב ובו ספסל.

חדר הרחצה: מקלחון עם ספסל במקום אמבטיה, אריחים מעוטרים וצבע במקום קרמיקה בגוון בז' (צילום: שירן כרמל)

"אמי, היקרה לי מכל, נפטרה השנה, אבל הספיקה לראות את החלום שלי מתגשם ואפילו להתארח לסעודה חגיגית בחג הפסח הקודם", מוסיפה קלמן לסיום. "אני מקדישה לה את הפרויקט הזה. זו הייתה שנה מרגשת, ועם זאת עצובה מאוד".

• חידוש חזיתות מטבח: אלונים
• ספת סלון, שידת טלוויזיה, כיסאות פינת אוכל: איקאה
• מיטה זוגית, שולחן פינת אוכל, יחידת ארון למקלחת: מציאון איקאה
• שטיחים: שטיחי מתריב
• מנורות צד בסלון ובחדר שינה, כריות בסלון: וילה מרוק