בני זוג באמצע שנות ה-30, הורים לשתי בנות קטנות, עברו לפני שבע שנים לקרית אונו, רכשו דירה בפרויקט חדש ועיצבו אותה
בעזרת מעצבת הפנים שירה לביא.
בהמשך החליטו לעבור לבית צמוד-קרקע, וכשבאו לסיור בשכונה שצמודה ל"רימון" הוותיקה, החליטו שזהו המקום בשבילם. הרחוב מתאפיין בבתים דו-קומתיים, שנבנו בשנות ה-70 באופן אחיד: לכולם גינה קדמית וגינה אחורית (לא גדולות) וכולם נבנו מבטון יצוק, כשמבחוץ ומבפנים נחרצו הקירות בדוגמה של לבני סיליקט.
שטח הבית הוא 140 מ''ר, על מגרש בגודל 160 מ"ר. מיד אחרי קנייתו חזרו בני הזוג ללביא וביקשו ממנה לתכנן את ביתם החדש, ומאחר שהם אוהבים שינויים, ביקשו לשלב יחידות ניידות, כך שאפשר יהיה להזיז את הרהיטים וליהנות מתכנון גמיש יותר. הם גם העדיפו חומרי גמר מעשיים, שמתיישנים היטב. לכל זה הוקצבו 800 אלף שקל. לאחר שהושלם התכנון נקראו בעלי מקצוע לתת הצעות מחיר. "כל קבלן שנכנס לכאן נזף בבני הזוג על הקנייה", נזכרת לביא. "הבית היה קופסה קטנה וחשוכה". אחרי השיפוץ, שנמשך חצי שנה, הוא כבר נראה אחרת.
ראשית נחפרה קומת הכניסה עד ליציקות, כך שהיא הרוויחה 20 ס"מ - מגובה תקרה של 240 ס"מ ל-260 ס"מ. לאחר מכן חופו הקירות מבפנים בלוחות גבס, כדי להעלים את תבנית הלבנים שנחרצה בהם. פרופילי החלונות הוחלפו לאלומיניום בגוון טבעי, והרצפה כולה כוסתה בפרקט עץ אלון.
לפני השיפוץ היה המטבח משמאל לדלת הכניסה, בחדר נפרד. בשיפוץ נהרס הקיר שהפריד אותו מפינת האוכל (ראו תוכניות בתחתית הכתבה), המטבח הועבר לכיוון היציאה לגינה, ובמקומו תוכננה פינת קריאה עם ספרייה. מחסן שהיה לידו נשאר, אבל חלק ממנו משמש עכשיו כחדר שירות.
המטבח כולל ארונות נמוכים שנצבעו בגוון לבן שבור, עם משטח עבודה אפור שמעליו יחידת מדפים מעץ אלון. הקיר חופה באריחים מדוקקים בעובי 3 מ"מ, בצבע בטון. כך סיפקו בעלי הבית את חיבתם לבטון: הם רצו לצקת בטון גם על הרצפה, אבל לביא התעקשה על פרקט, בנימוק שהוא מייצר אווירה ביתית ומזדקן יפה יותר.
עמוד תומך מחלק את חלל המטבח לשניים ומפריד בינו לבין הסלון. מצד המטבח נשענת עליו יחידת מגירות ניידת, שנודדת החוצה בשעת אירוח. מעליה נתלו שני מדפים ומנורת טולומאו שחורה מבית "ארטמידה" (בתמונה הגדולה למעלה). בהמשך לעמוד הוצב דלפק מעץ עם כסאות גבוהים, שמשמש כפינת אוכל משפחתית:
הסלון נשאר במקומו המקורי, אבל היציאה ממנו לחצר האחורית הוכפלה והוגבהה. יש בו ספה שהגיעה מהדירה הקודמת של בני הזוג, שתי כורסאות אפורות שנקנו במכירת חיסול, ושולחן קפה מזכוכית ורגל שנצבעה בשחור. על הקיר תלוי ציור של הראל יוספסון. מסך הטלוויזיה נתלה על מסגרת פלדה שהוצמדה לגרם המדרגות.
משמאל לדלת הכניסה, במקומו של המטבח הישן, יש עכשיו פינת קריאה. היא מוארת באמצעות חלון שפונה לחזית הבית ומופרדת ממבואת הכניסה באמצעות ספרייה:
מול הספרייה יש קיר ארונות שנמשך אל המטבח, ובו הוסוותה הדלת שמובילה לחדר השירות, שבו מכונת כביסה ומייבש. בהמשך, במקביל למטבח, נמצא המחסן.
מימין לדלת הכניסה יצרה לביא מבואה, ובה שידה מעץ עם משטח פורמייקה בצבע תכלת וספסל שמולו נתלו בתפזורת מתלים שונים משוק הפשפשים.
פינת הכביסה שהייתה בבית המקורי בוטלה, ובמקומה נבנו שירותי אורחים, שרוצפו באריחי קרמיקה בגוונים שונים:
גרם המדרגות שופץ אף הוא: קונסטרוקציית הפלדה המקורית נצבעה בלבן, ונוספו לה מדרכי עץ חדשים, שמתאימים לפרקט האלון:
בקומה העליונה יש שלושה חדרים: חדר שינה לבנות, חדר משחקים וחדר שינה גדול להורים, שנוצר מחיבור של שני חדרים. המבואה שבמרכז הקומה מוארת באמצעות חלון בתקרה. בנישה שנוצרה כתוצאה מסגירת הדלת לחדר הרביעי, שבוטל, הוטמעו מדפים:
מול המדרגות נמצא חדר הרחצה של הבנות. האמבטיה שהייתה בו פעם בוטלה לטובת מקלחון עם ספסל בנוי, הקירות חופו באריחי קרמיקה לבנים עד התקרה, וארון הכיור נצבע בצהוב:
משמאל למדרגות שני חדרים שמשרתים את הבנות. באחד מהם, המיועד למשחקים, יש פינות עבודה וספרייה שהובאה מהבית הקודם:
במרכז חדר ההורים הגדול המיטה, מצידה האחד נבנה ארון קיר ומצדה השני חדר רחצה, מוגבה על במה. הוא רוצף באריחים אפורים, והופרד מהחדר באמצעות קיר זכוכית שקוף. במרכזו יש כיור שוקת עם שני ברזים, בקצה אחד מקלחון עם ספסל מרחף, ובקצה האחר אסלה שמחוברת לקיר שחופה באריחים בגוון טורקיז.
בעלי הבית ביקשו לשמור בחזית שפונה לרחוב על האופי המקורי. הצמחים לא נעקרו, חלקה התחתון של החזית טויח, אך בקומה העליונה הושארה דוגמת הלבנים. הגדר החיה הוחלפה בגדר בנויה, והשער הוסט כך שכעת הוא נמצא מול דלת הכניסה. רחבת הכניסה והחצר האחורית רוצפו באריחים מדגם "מילאנו גריי", במידות משתנות.
>> ואיך הפך בית קטן ברמת חן לווילה תלת מפלסית?
- נגרות: אלון גרבר
- קבלן: ארז אלמוג
- תאורה: קמחי
- חיפויים ואינסטלציה: נגב, HeziBank
- רהיטים: מדה, One Piece
