האולם הגדול והמשוכלל בישראל לתערוכות וכנסים, "ביתן 2" במרכז הירידים בתל אביב, הושק בסוף השבוע במסיבה נוצצת שנועדה להוכיח את יכולותיו. חוץ מאיכות סאונד מרשימה, שהודגמה בהופעות של אסף אמדורסקי והבלקן ביט בוקס, התרשמו כ-4,000 המוזמנים מעוצמתו ההנדסית של האולם, כשהוצעה להם נסיעה מהירה ברכבת הרים שנבנתה בתוכו במיוחד לרגל האירוע. בנאומי הפתיחה, כתמיד, לא צוינו שמות האדריכלים או המהנדסים שאיפשרו את כל זה.

הבניין החדש מחולק לשלושה אגפים, שמסתכמים יחד ב-50 אלף מ"ר שטח בנוי: הכניסה הראשית היא באגף המזרחי, והיא מודגשת בגג פח משולש בשטח 700 מ"ר, שבולט היטב מקו החזית. באגף זה אולם מבואה מרווח עם קפיטריה בקומת הקרקע, אולמות דיונים בקומה העליונה, אולמות אירועים בקומת המרתף וגג לעריכת אירועים תחת כיפת השמיים. באגף מערבי חדרי תמך, חצרות פריקה וטעינה, מטבחים, מרכז אנרגיה ושירותים (עם 350 אסלות). בין השניים נמצא האגף העיקרי, המכיל את האולם הגדול. מתחת לבניין נחפר חניון בן שתי קומות, המקושר לשאר החניונים התת-קרקעיים במתחם.

המשולש חורג מקווי הבניין ומסמן את הכניסה (צילום: סיון פרג')
המשולש חורג מקווי הבניין ומסמן את הכניסה (צילום: סיון פרג')

מתחת לרצפת הבטון באולם הגדול יש תשתיות שונות המשרתות את התערוכות, שניים מקירותיו הם אקוסטיים ושניים מסכי זכוכית שאפשר להחשיך. התקרה מורכבת ממסבכים שנועדו לשאת מערכות שונות (תאורה, מתלים ועוד). אדריכלי הבניין עיצבו גם את הפנים, דבר המורגש באולם המבואה, שלו תקרת קורות עץ מרשימה, ובאגף השירותים, המורכב ממסדרון ארוך הפונה לנוף באמצעות מסך זכוכית, שלצידו שורת ספסלים דקורטיביים. חדרי השירותים עוצבו בהשקעה ראויה לציון. "אני מאמינה שאם אתה עושה משהו טוב, אנשים ירצו לשמור עליו", מסבירה האדריכלית דורית הוק, "ולכן שדרגנו את השירותים כדי שאנשים אפילו ירצו ללכת אליהם".

אמדורסקי בהופעה (צילום: סיון פרג')
אמדורסקי בהופעה (צילום: סיון פרג')

הכי הרבה הכי

354 מיליון שקלים הושקעו בהקמת ביתן 2 – השקעה שלפי ההערכות תחזיר את עצמה תוך 9-13 שנים. הוק אומרת שהבניין החדש זוכה להרבה ביטויי "הכי": האולם הכי גדול ללא עמודים בישראל (7,000 מ"ר, כשטחו של מגרש כדורגל למשחקים בינלאומיים). המפתח הכי גדול בין קירות (65 מטרים), וגובה של 26 מטרים, כגובה בניין בן שמונה קומות. המחיצות האקוסטיות הכי גבוהות בעולם. השיטה הכי מהירה להחשכת האולם, שלו מסכי זכוכית אלקטרוניים להחדרת אור טבעי – תוך 30 שניות בלבד (אחראית לו חברת ''Orshade'' הישראלית). מערכת התשתיות הכי מתקדמת, וגג שמסוגל לשאת אפילו משאית.

אפשר להוריד משאית מהגג, או לבנות רכבת הרים (צילום: סיון פרג')
אפשר להוריד משאית מהגג, או לבנות רכבת הרים (צילום: סיון פרג')

אך כשנוסעים על שדרות רוקח בצפון תל אביב ומשקיפים לרגע על הבניין, הוא דומה יותר למרכז לוגיסטי באזור תעשייה ופחות למבנה חדש ובולט בנוף האדריכלות התל אביבית, שהתאפיינה מראשית ימיה בנועזות ובחדשנות. ואכן, ''הוק אדריכלים'', בראשות דורית ודורון הוק, הוא משרד שמתמחה בתכנון מרכזים לוגיסטיים. "רצינו ליצור מבנה שלובש ופושט צורה לפי כל אירוע שמתקיים בו – אם זה חתונה, תערוכה או כנס", מסבירה הוק את העיקרון שהוביל אותם בתהליך התכנון. בין הפרויקטים הבולטים שתיכנן המשרד: אשכול בתי כלא בשרון, מרכז הפצה ארצי לחברת UPS בנתב"ג ומרכז לוגיסטיקה ומשרדים לחברת שטראוס.

ביתן 2. האדריכלים נבחרו לאחר סיור ב''אירפורט סיטי'' (צילום: אביעד בר נס)
ביתן 2. האדריכלים נבחרו לאחר סיור ב''אירפורט סיטי'' (צילום: אביעד בר נס)

כיצד נבחרו האדריכלים? "עשינו סיור באירפורט סיטי וראינו כמה מבנים", אומרת מירית בכר, מנכ"ל מרכז הירידים, שהובילה את הפרויקט. "שאלנו מי תיכנן אותם וכך הגענו לדורית הוק. היו עוד כמה מתמודדים, אך אליהם התחברנו הכי הרבה". ה"אירפורט סיטי" שהתפתח בעשור הקודם סמוך לנתב"ג הוא אחד מסמליה של האדריכלות האנונימית השלטת בישראל מאז שנות ה-80, שמסתכמת בלוחות פח, מסכי זכוכית וחיפוי באבן ירושלמית, ואינה מנסה לאתגר את השפה העיצובית.

גודלו העצום של ביתן 2 רק מדגיש את האדריכלות המסחרית ה"היי-טקית", הצפויה והמנותקת מסביבתה. "למרכזי תערוכות וכנסים יש שפה עיצובית בינלאומית", טוענת הוק, שלקראת תכנון הפרויקט סיירה במרכזי הכנסים החשובים בעולם. היא מצביעה על המסבכים שלרוב קבועים בתקרות האולמות בתערוכות, וכאן מופיעים כמרכיב בעל אופי בינלאומי גם בחזיתות. האבן הירושלמית, היא מוסיפה, משתלבת בחזית כמרכיב מקומי.

אך ההיבט העיצובי בביתן 2 הוא משני לעומת העוצמה וההשקעה ההנדסית והטכנולוגית, שהופכים אותו לאחד ההישגים המרשימים בענף הבנייה הישראלי. הוא מצטרף לביתן 1 שנחנך בסמוך לו בשנת 2003 (בתכנון אדריכל משה עצמון), ויחד הם מהווים את שני הנדבכים הראשונים במימוש תכניות האב והמתאר למרכז הירידים (בתכנון לרמן אדריכלים), שאושרו בסוף העשור הקודם. לשני הביתנים הקיימים, המתאפיינים בעיצוב קופסתי ובגודל עצום, יצטרפו עד אמצע העשור הבא ארבעה מבני תערוכות נוספים, שישלימו את התחדשותו של מרכז הירידים, המתפרס על שטח של 350 דונם. גם הבניינים העתידיים במתחם צפויים להיות קופסתיים ואפרוריים.

גלגוליו של מרכז הירידים

מאז הונחה ב-1933 אבן הפינה למרכז הירידים, שנקרא אז "יריד המזרח", עבר המתחם כמה גלגולים: בגלגול הראשון, שהיה סמוך לנמל תל אביב, תכננו אדריכלים כמו ריכרד קאופמן, אריה אל-חנני וג'ניה אוורבוך מתחם שהזכיר שכונת וילות שעוצבו בסגנון בינלאומי.

''יריד המזרח'', גלגולו הראשון של מרכז הירידים, הוא היום מתחם הבילוי נמל תל אביב
''יריד המזרח'', גלגולו הראשון של מרכז הירידים, הוא היום מתחם הבילוי נמל תל אביב

לאחר קום המדינה הועתק מרכז הירידים מזרחה, למיקומו הנוכחי, שטח שהיה עד מלחמת העצמאות שטח חקלאי של תושבי הכפר שיח' מואניס (היום אוניברסיטת תל אביב). האדריכל אריה אל-חנני תיכנן מתחם שקיבל תחת ידיו אופי מודרני, שבו הודגש פיתוח הנוף. המבנים, שפוזרו כמו ביתנים בפארק, התאפיינו בפלסטיות פיסולית, כשהבטון היה החומר השליט. "הביתן העגול", למשל, או בשמו הרשמי "ביתן תל אביב", שהורכב מכיפת בטון דקיק, היה לאחד מסמלי האדריכלות הישראלית באמצע המאה הקודמת. ב-2010 הוא נהרס ועל שטחו הוקם ביתן 2. מבנה הקופות בכניסה למרכז הירידים בשדרות רוקח הוא שריד אחרון לאותם מבנים פיסוליים, וספק אם ישרוד את השינוי שעובר המקום.

''הביתן העגול'', שנהרס ב-2010 ועל שטחו נבנה הביתן החדש (צילום: David Shay, cc)
''הביתן העגול'', שנהרס ב-2010 ועל שטחו נבנה הביתן החדש (צילום: David Shay, cc)

אירוע הפתיחה נועד בעיקרו להציג מופע ראווה בפני הלקוחות האפשריים, ולאפשר להנהלת המרכז ללמוד את הבניין החדש. כעת נסגר הבניין לתקופה של שלושה חודשים, וייפתח מחדש ב-9 למרץ עם תערוכת צעצועים. בקיץ מתוכננת בו תערוכות דינוזאורים וכרישים, וגם הופעות של אמנים בינלאומיים.

עוד אדריכלות ישראלית:

>> תוכנית השימור החדשה של ראשון לציון

>> קווי הדמיון בין טנטור, העיר הערבית המוקמת בגליל, לבין מודיעין