מאת נעמה ריבה

מי הם משרדי האדריכלים שמקבלים פרויקטים מהמדינה, ובאיזה תקציב? עד היום המידע הזה היה סודי, אך בעקבות מאמציה של התנועה לחופש המידע, מתפרסמת כאן לראשונה רשימת הספקים שהעניקו שירותים למשרד הבינוי והשיכון בשנתיים האחרונות. המשרד הוציא בשנתיים האלה 4 מיליארד שקלים, שמרביתם הוזרמו לחברות ייעוץ, בנייה וניהול פרויקטים. ברשימה הארוכה שחושפת התנועה לחופש המידע נכללים אלפי ספקים, ובהם "מסתתרים" עשרות משרדי אדריכלות ואדריכלות נוף שמעניקים למשרד שירותי תכנון - בעיקר תכנון שכונות, תב"עות ותוכניות מתאר. Xnet בדק את המידע, ומגיש את הרשימה לראשונה.

המשרדים הוותיקים מתבלטים

ברשימה מתבלטים משרדים ותיקים, כגון קולקר-קולקר-אפשטיין (כ-1.5 מיליון שקלים שולמו למשרד בעבור פרויקטים שתכנן בשנתיים הללו); "אבירם אדריכלים" שקיבלו שכר של כ-1.6 מיליון שקלים על עבודתם; יסקי-מור-סיוון שקיבלו שכר של כמיליון שקלים; או ד.איתן ר.להב-ריג אדריכלים שקיבלו שכר דומה. מעניין למצוא ברשימה את יו"ר עמותת האדריכלים כיום, אלי פירשט, שקיבל שכר של כ-260 אלף שקלים בשנתיים הקודמות, או את ראש המחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה, אירית צרף נתניהו, ששכרה היה 751 אלף שקלים בעבור תוכנית מתאר להתחדשות נתניה; יו"ר האופוזיציה במועצת עיריית חיפה, עינת קליש רותם, הכינה אף היא עבודה למשרד השיכון וקיבלה בעבורה 418 אלף שקלים. לעומתה, האדריכל ארי אברהמי שהכין סקרי שימור לשתי תוכניות מתאר בנתיבות ובמצפה רמון קיבל כבר הרבה פחות: כ-111 אלף שקלים.

בנוסף למשרדי האדריכלים, יש לא מעט משרדי אדריכלות נוף שמספקים שירותים למשרד הבינוי והשיכון. המוביל בדירוג הוא צורנמל טורנר, שבעבור עבודותיו שולם שכר של כ-2.5 מיליון שקלים, מהם כ-1.5 מיליון שקלים על תכנון הנוף של כוכב יאיר מערב.

כדרכם של נתונים מעומעמים במדינת ישראל, הם אינם מפורטים ואינם מדויקים, ולא תמיד ברור בעבור מה שולם הסכום - לא רק לאדריכלים, אלא לכלל הספקים של משרד השיכון והבינוי. למשל, האדריכלית אלדור סופיה קיבלה שכר של כ-180 אלף שקלים על "ניהול תכנון וקידום תכנון לתוכנית מתאר להתחדשות עיר". איזו עיר? אין לדעת. האדריכל ערן מבל קיבל כ-190 אלף שקלים בעבור "תכנון מפורט מכוחו ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה". לא נכתב היכן התבצע התכנון המפורט. במקרים נוספים משרד הבינוי היה אף יותר מינימליסטי: בעבור שירותי "אדריכלות" שולמו לחיוטין אדריכלים 809,624 שקלים. היכן ובמה מדובר? לא מפורט.

יו"ר האגף הכלכלי של עמותת האדריכלים, האדריכל איתי בן חיים, אמר בתגובה לערוץ האדריכלות של xnet כי הוא אינו מופתע מהנתונים - אף כי לא ידע עליהם. לדבריו, במצב הנוכחי התחרות מתקיימת בעיקר סביב אחוזי ההנחה מתעריף התכנון - ולא סביב איכות התכנון. "הגם שבין המתכננים שעובדים כבר עם המשרד נמצאים מתכננים מצוינים, ללא שילוב של כוחות חדשים קשה להאמין שנזכה לראות את השינוי המיוחל", הוסיף.

היקף המשרדים המתכננים לא עומד להשתנות
עקב הקושי לזכות במכרזים, עתרה לאחרונה עמותת האדריכלים (באמצעות עו"ד גיא מדמוני לנדאו) נגד משרד הבינוי. זאת, לאחר שהמשרד פירסם בקיץ מכרז (213/2014) הנוגע לארבעה אשכולות תכנון: אשכול קצרין ועכו הכולל כ-5,800 יחידות דיור, אשכול יהוד, כפר יונה וצור הדסה הכולל כ-5,600 יח"ד; אשכול בית שמש, ירושלים וקריית מלאכי ובו כ-11 אלף יח"ד; ואשכול אילת ואשקלון הכולל כ-11,650 יחידות דיור. אחד התנאים להגשת מועמדות למכרז הוא ניסיון בהכנת שתי תוכניות בניין ערים, הכוללות נספחי בינוי ופיתוח בקנה מידה 1:500 ושאחת מהן (לפחות) מונה אלף יחידות דיור. תנאי נוסף הוא שיוכלו לגשת רק משרדים שהגישו תוכניות מהסוג הזה אחרי ינואר 2006.

בדיון שנערך ב-27 באוקטובר בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, טען עו"ד אמיצור איתם בשם משרד הבינוי והשיכון: "אנחנו יודעים עם מי המשרד עבד בשנים האחרונות, רק זה עשרות משרדים. אין לי מושג אם התנאי (...) באמת מגביל את המציעים (...) זה לא באמת מעניין אותי כל עוד יש לי מידע שיש מספיק אנשים שעומדים בתנאי ושיכולים להציע הצעות במכרז".

הוא תקף את עמותת האדריכלים, וטען כי עתירתה מעכבת את הליכי התכנון במדינה. "זו לא עתירה אחת ולא שתיים, זה גופים שתוקעים את התכנון, תוקעים את מדינת ישראל מלעשות את מה שהיא צריכה, לתכנן דיור, לשווק דיור, להוציא את המשק לתנופה חדשה בנושא הדיור", אמר והדגיש כי אינו מחפש דם חדש: "אני רוצה פה רק את הגופים הכי גדולים, הכי חזקים והכי יציבים במשק". עוד נטען בדיון, כי המשרד מזמין משרדי אדריכלים חדשים כשמדובר בתוכניות קטנות יותר.

השופטת שירלי רנר דחתה החודש את עתירת העמותה, ונימקה ש"אין מחלוקת כי בעל מכרז רשאי לדרוש ניסיון כתנאי סף". היא שללה את הטענה כי יש פגם בכך שרק מי שעבד עם משרד הבינוי רשאי לגשת למכרז, ונימקה: "מדובר בדרישה מקצועית שמשקפת לדעתם של הגורמים המקצועיים במשרד את הנדרש מהמתכנן שזכה במכרז". במכתב נוסף שנשלח מהפרקליטות נשללו טענות העמותה: "במשבר הדיור הנוכחי במדינה, על המשרד מוטלת משימה גדולה להכנה מואצת של תוכניות לפיתוח שכונות מגורים איכותיות הניתנות ליישום בלוח זמנים קצר (...) האחריות שמוטלת על החברה המתכננת היא גדולה. בהתאם לכך נקבעו תנאי סף אשר מטרתם היא להבטיח מתמודדים בעלי יכולת מקצועית ואיתנות המתאימים לביצוע המשימה בשלמותה".