מאת נעמה ריבה
בחורף 2012-2013 פתחה עיריית תל אביב-יפו בשיפוץ נרחב של הטיילת, בתקציב של 150 מיליון שקלים, בקטע שבין חוף גורדון לדולפינריום. המטרות שהעירייה הציבה לפרויקט היו חיבור לים בטריבונות חדשות, הנגשת החוף לנכים ושיפוץ מבני ההסעדה הישנים. במשרד האדריכלים מייזליץ-כסיף, שהופקד על התוכנית, אמרו שהפרויקט "מייצר סטנדרטים נאותים של שירותי חוף לציבור התושבים והמבקרים, ומציע מרחב חדש להתפתחות תרבות החוף העירונית".
כיוון שהטיילת משמשת כקיר תומך לצינור השפד"ן שעובר במקביל לכביש, הבנייה התאפשרה לכיוון מערב בלבד, מה שמוביל לגזילת רצועה של כ-8 מטרים מהחול של החוף. בעניין זה טענו המתכננים כי רצועת החול שקרובה לקיר התומך אינה בשימוש, ולכן בניית הטריבונות תגדיל את מספר המשתמשים בחוף.
קבוצת פעילים חברתיים, שנחרדה מהטרקטורים שעלו על החוף, פתחה במאבק נגד הבנייה. היא הגישה יחד עם "התנועה הירוקה" עתירה נגד העירייה, חברת אתרים, משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה, בטענה כי לא נעשה הליך שיתוף ציבור ראוי, לא הוצגו חלופות תכנון, לא נערך תסקיר סביבה (שכן ניתן פטור מצד המשרד להגנת הסביבה) וכן שהתוכנית חורגת מגבולות הקו הכחול (גבולות התוכנית). שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון גונן, הורתה בשעתו באופן זמני על הפסקת הבנייה לאחר שהסתיים החלק הראשון בין חוף גורדון לפרישמן. בית המשפט דרש מהעירייה לערוך תסקיר ולקיים הליך שיתוף ציבור חדש.
העתירה נדחית. העירייה רשאית להמשיך לבנות
אך בפסק הדין שפורסם אתמול (יום ב'), פסקה השופטת אגמון גונן כי העתירה נדחית. בעניין החריגה מגבולות התוכנית וטענת המתנגדים כי הבנייה אינה חוקית, כתבה: "מאחר שהוראות התוכנית עצמה מתייחסות לבנייה ברצועת החוף וברצועת הרחצה ואף כוללות דרישה מפורשת ליצירת רציפות בין הטיילות מצפון לדרום והקמת טריבונות, טרסות ישיבה וטיילת חוף תחתונה, הרי שהוראות אלה גוברות על האמור בתשריט". לדבריה, מאחר שגופי התכנון היו מאוחדים בדעתם לאשר את התוכנית, אף שהבנייה חורגת מגבולות התוכנית, בית המשפט "ייטה לאמץ את פרשנותה של הרשות התכנונית להוראות התוכנית, שכן היא מבוססת על ידע וניסיון מקצועיים".
בפסק הדין נכתב, כי ב-23 במארס השנה הגישו העירייה וחברת אתרים תסקיר השפעה על הסביבה לתוכנית עיצוב רצועת החוף המרכזית, ש"ממנו עולה כי אין לפרויקט נשוא עניינו השפעה על מאזן החול בחוף הים. בהמשך הגישה העירייה חוות דעת מטעם המשרד להגנת הסביבה, שבמסגרתה נקבע כי לאחר בדיקת התסקיר ובחינתו נמצא התסקיר שלם, למעט מספר נושאים טכניים הטעונים תיקון טרם אישורו הסופי". אשר להליך שיתוף הציבור, העירייה הגישה ב-20 באפריל השנה "דו"ח ממצאים בסקר שיתוף הציבור: עמדות כלפי שיפוץ הטיילת", ולפי פסק הדין עולה ממנו, כי "מרבית הציבור תומך בהמשך ביצוע הפרויקט בהתאם לתכנון המאושר בגדרי היתר הבנייה".
ב-21 במאי נערכה בוועדה המקומית ישיבה בהשתתפות נציגת המשרד להגנת הסביבה, שבמסגרתה הוצגו התסקיר, דו"ח שיתוף הציבור וחוות דעת המשרד להגנת הסביבה, ובסופה הוחלט פה אחד על המשך הפרויקט. בדיון נקבע שתישקל האפשרות לצמצם את רוחב הטיילת התחתונה ל-2.5-3.0 מטרים, הוראה שהשופטת מחזקת בפסק הדין. להמשך הבנייה הסכימו גם נציגי מרצ בעירייה, אף שסגנית ראש העירייה מטעם המפלגה, מיטל להבי, הצהירה לפני הבחירות האחרונות שהיא מתנגדת לתוכנית. מרצ הגמישה כבר את העמדות שלה בפרויקט גדול אחר בעיר - מעונות ברושים ברמת אביב - שם היא התנגדה לפני הבחירות להגבהת המעונות, בעוד שכעת חברי המועצה מטעמה תומכים במהלך.
בסיכום הפסיקה כותבת השופטת: "תכנון זה, הלוקח בחשבון שיקולים אלו ומנגיש את חוף הים וסביבתו לאוכלוסיות מגוונות ולשימושים מגוונים, יתרום, כך יש לקוות, ליצירת האפשרות לתושבי העיר ולציבור המבקרים בעיר כולה, לרבות ציבור הנכים, ליהנות מהשימוש בחוף הים כמקום בילוי, מרגוע ומפגש חברתי". הואיל והעותרים החליטו שלא למשוך את עתירתם נגד שיפוץ הטיילת, חייבה אותם השופטת בתשלום הוצאות משפט בסך 5,000 שקל לעירייה ולחברת אתרים, וסכום זהה לוועדה המחוזית, הוולחו"ף והמשרד להגנת הסביבה. "ככלל, סבורה אני כי אין מקום לחייב בהוצאות עותרים ציבוריים, למעט במקרים חריגים", כתבה השופטת - וחייבה את העותרים.
''זו פארסה''
חברת המועצה מהאופוזיציה, עו"ד שלי דביר (עיר לכולנו), הגיבה ל-xnet על ההחלטה: "הגשתי הצעה לסדר במועצה על מנת שיתקיים הליך שיתוף ציבור רציני וממשי, כיוון שההליך שביצעה העירייה הוא מסע פרסום יחצני ומגמתי. לתת לאנשים ברחוב שתי תמונות שמוצגות באופן מניפולטיבי זה לא שיתוף ציבור בהליכי תכנון. זו פארסה". לטענתה, לא הוסברו לנשאלים ההשלכות, לא ניתן היה לשאול שאלות את המתכננים, ולא הוצגו שום משמעויות תכנוניות. "מאכזב ומצער להיווכח שבית המשפט הכשיר את הבדיחה הזו והסכים לראות בה הליך שיתוף ציבור", אומרת דביר. עוד אמרה, כי "מקומם לקרוא שבית המשפט השית הוצאות בסך 10,000 שק על קבוצת תושבות ותושבים אכפתיים שפעלו לטובת הכלל. אני מאוד מקווה שהעירייה תשכיל לוותר על דרישה זו".
מקבוצת העותרים נמסר, כי הם שוקלים את המשך צעדיהם, כולל עתירה נוספת לבית המשפט העליון.
