אין פלא שבשנים האחרונות הפכה נוה צדק, השכונה הוותיקה שמחברת בין תל אביב ליפו, ליעד תיירותי מבוקש: האווירה רומנטית, הסמטאות ציוריות והקרבה לים מפתה. את כל אלה לקחו בחשבון בעלי הדירה הקטנה – 46 מ"ר בבניין שנבנה בשנת 1953 – כשרכשו אותה כדירה להשקעה.
התוכנית המקורית הייתה לשפץ ולהשכיר אותה לתיירים שמבקשים להתארח בשכונה לזמן קצר. הרוכשים, בני הזוג בשנות ה-40 לחייהם, תושבי אזור ירושלים, פנו לאדריכלית יוליה סטרוסלסקי וביקשו
ממנה לתכנן ולעצב את הדירה כחלל פתוח ומודרני, שיתאים לשהות של זוג בחופשה.
לאחר שביקרה בדירה, שלא שופצה מעולם, החליטה סטרוסלסקי לשבור את כל הקירות הפנימיים, למעט קורה תומכת במסדרון. מלבד הסלון, הפונקציות השונות החליפו מקום: בין המטבח וחדר השינה הצליבה, מרפסת שירות הפכה לפינת רחצה שצמודה לחדר השינה והסלון גדל מעט, על חשבון מרפסת אחרת (ראו תוכניות בסוף הכתבה).
למעלה: הסלון הישן, עם המרפסת הסגורה. למטה: הסלון הורחב, המרפסת נפתחה אל הרחוב (צילום: אביב קורט)
בעיצוב הפנים נעשה שימוש חוזר בברזל, זכוכית רשת ועץ, ונבחרה לו סקלת צבעים קלאסית – אפור, לבן ושחור, שתובלו בצהוב עכשווי. הרצפה כוסתה בפרקט עץ אלון שנצבע בשחור, פרופילי החלונות המקוריים הוחלפו בפרופיל בלגי שחור, ובכל אחד מהם הותקן אדן פנימי מעץ אלון.
סקלת הצבעים בדירה (צילום: אביב קורט)
לפני השיפוץ נפתחה דלת הכניסה אל מסדרון נמוך תקרה, שהוביל למטבח סגור. בחלוקה החדשה מוקם אזור השינה במקומו של המטבח, ובינו לבין מבואת הכניסה מפרידה מחיצת גבס, שבחלקה התחתון הוטמע פס תאורה פינתי, כדי להפחית מתחושת הכובד שהיא יוצרת בחלל הפתוח. בתוך המחיצה תוכננה נישה עם שלושה מדפי עץ, ובגבם זכוכית שמאפשרת לאור היום לחדור מחדר השינה למבואה.
קיר הגבס שמגדיר את מבואת הכניסה (צילום: אביב קורט)
מימין לדלת הכניסה הוקטן חדר הרחצה הישן והפך לשירותים בלבד. ריצוף נייטרלי באפור משמש רקע לאריחי הקיר הלבנים, שבהם שולבו פסים של אריחים שחורים ודמות משורטטת בקו הומוריסטי (מתוך סדרה של דמויות אפשריות, באריחים איטלקיים שמייבאת ''ויה ארקדיה''). כיור צהוב (''HeziBank'') הונח על מדף ''מרחף'' שנצבע בלבן, ומעליו נתלו מראה במסגרת שחורה ומנורה עם זרוע מתכווננת. מעל האסלה הורכבו שני מדפי עץ והרווח ביניהם מתאים בדיוק לאחסון גלילי נייר טואלט. התקרה מנותקת מהקירות באמצעות פס עם תאורת לד נסתרת.
אריחים עם ציור בשירותים (צילום: אביב קורט)
עיקר הדירה תוכנן כמרחב פתוח שבו שלושה קווים מקבילים – מטבח, ''אי'' לעבודה ואכילה, וקו ארוך שעובר מהמרפסת דרך הסלון וחדר השינה עד לחדר הרחצה הקטן שבהמשכו.
חדר השינה (למעלה) הפך למטבח (צילום: אביב קורט)
המטבח תוכנן בצורת האות ר', שכל אחת מצלעותיה בצבע אחר. אל קיר מחופה בלבנים אדמדמות ("Parqueteam'') נשען פס של ארונות לבנים נמוכים, שעליהם הונח משטח לבן מקוריאן. בקצה אחד שלו עומד מקרר צהוב, ובצדו השני קיר של ארונות צהובים גבוהים (''רגבה'').
מבט אל קיר ארונות המטבח. מבואת הכניסה משמאל (צילום: אביב קורט)
ה''אי'' מורכב מפלטת פורניר אלון שמונחת על רגל מחופה בטיח בטון, סביבו כסאות עור אפורים ומעליו מנורה שעיצב האדריכל ז'אן נובל (''לוצ'ה''). מול האי, מתחת למזגן שחור, נתלה פוסטר של דמותו של דוד בן גוריון (''באוהאוס סנטר").
המנורה של ז'אן נובל (צילום: אביב קורט)
הסלון כולל ספת בד אפורה שעליה הונחו כריות דקורטיביות בשחור, לבן וצהוב ("ביתילי"). היא מוקמה עם הגב אל ה''אי'' ומולה שני שולחנות קפה (לבן וכתום) ושתי כורסאות צבעוניות (''IDdesign''). מתחת למסך הטלוויזיה עומדת שידה שתיכננה האדריכלית. היא נצבעה בלבן ודלתות הזכוכית שלה הותקנו בתוך מסגרת ברזל (נגרות ומסגרות בסלון, בחדרי השינה והרחצה: רועי אורנשטיין). את הסלון מאירות מנורות צמודות תקרה בסגנון תעשייתי, בגוני שחור ולבן.
רהיטים לא גדולים בסלון (צילום: אביב קורט)
אזור השינה מופרד מהסלון באמצעות שלוש מחיצות דקורטיביות ומבודדות אקוסטית, שמחוברות למסילה בתקרה ("ש.א.טכנולוגיות"). הן נצבעו בלבן ומאפשרות מצבים שונים – מסגירה מוחלטת, שמייצרת שני חדרים נפרדים, ועד פתיחה והסטה הצידה, שיוצרת חלל אחד גדול.
אפשרויות פתיחה שונות של המחיצות (צילום: אביב קורט)
עד לסגירה מוחלטת (צילום: אביב קורט)
גם כאן, כמו במטבח, כוסה קיר אחד בלבנים אדמדמות. בחדר מיטה מרופדת בבד אפור, זהה לריפוד הספה, ושתי שידות לבנות (''ביתילי''). בצד אחד הותקנה מנורת קיר מיוחדת מגבס ובצד השני הוצבה מנורה תואמת על שידת הצד.
מנורת קיר דקורטיבית מגבס לצד המיטה (צילום: אביב קורט)
מול המיטה, בתוך מחיצת הגבס שמפרידה בין המבואה לחדר השינה, נבנה ארון בגדים עם דלת הזזה מזכוכית בתוך מסגרת ברזל. לצדו הורכבו מדפי עץ ותחתם יחידת מגירות לבנה. מעל המיטה חלון קטן שמוסתר באמצעות וילון רומי מבד עם הדפס בלבן ובשחור (טלי שקד, כמו כל הווילונות בדירה).
הארון בחדר השינה מורכב מהחומרים שמאפיינים את הדירה כולה: זכוכית, ברזל ועץ (צילום: אביב קורט)
מרפסת השירות הישנה שופצה והפכה לאזור רחצה, שמופרד מחדר השינה בעזרת דלתות הזזה מזכוכית (וילון אטום שחור, שנתלה לכל גובהן, מספק פרטיות בעת הצורך). החלל הקטן מואר מאוד, בזכות חלון פינתי שעליו מראה במסגרת צהובה, תלויה מהתקרה בשרשראות ברזל. הכיור הונח על מדף מרחף שתחתיו מוקמה קובייה ניידת מעץ. קירות המקלחון חופו בפסי אריחים אפורים והרצפה כוסתה בדק.
מרפסת השירות הישנה (משמאל) הפכה לחדר רחצה (צילום: אביב קורט)
בצדו השני של הסלון מפרידות בין פינת הישיבה למרפסת השמש דלתות זכוכית גדולות, שעליהן מסוכך וילון דו שכבתי – יריעה שחורה להאפלה ובד לבן שקוף, שמרכך את האווירה. במקור הייתה המרפסת סגורה בתריסים. היא הוקטנה לטובת הסלון ונפתחה לכיוון הרחוב. רצפתה כוסתה בדק ומשני צידיה נבנו אדניות עץ, שבתוכן כדורי דשא מלאכותי עם תאורת לד.
המרפסת שפונה לרחוב (צילום: אביב קורט)
סופו של הסיפור בהתאהבות: כשהסתיים השיפוץ החליטו בעלי הדירה, הורים לילדים קטנים, להפוך אותה לדירת המפלט העירונית שלהם, שאליה הם מגיעים לחופשות וסופי שבוע.
עוד עיצוב פנים
ואדריכלות
בנוה צדק:
>> ביתה של הגלריסטית נעמי גבעון: למעלה דירת מגורים, למטה אולמות תצוגה שפתוחים לקהל הרחב
>> ואיך נראית הווילה של גיא ורסנו, בעל מלון הבוטיק השכונתי
