הבית הזה נמצא ברחוב שקט ברמת השרון, ולפני תשע שנים נרכש בידי זוג צעיר. הוא היה ישן ומוזנח, אבל הרוכשים, בני זוג העוסקים בפיתוח עסקי וביזמות, זיהו את הפוטנציאל הרב: מגרש בגודל 310 מ"ר, מיקום בשכונה איכותית ואפשרויות הרחבה.
במקור השתרע הבית על פני 190 מ"ר, ולצורך השיפוץ וההרחבה ל-213 מ"ר נדרש תכנון מדוקדק של פירוק והרכבה מחדש - אבל בלי לגעת במטבח, שעבר שיפוץ יסודי ויקר לפני כמה שנים. התבקשתי גם לשמור על חלקים מהריצוף, שנעשתה בו השקעה כספית לא קטנה, וכן על העצים היפים שבחצר. אנשי מקצוע שהיו מעורבים בשיפוץ הציעו לעקור אותם כדי להקל על העבודה, אבל לשמחתי, בני הבית התנגדו בתוקף.
עיקר השיפוץ נעשה בקומת העליונה, שבה חדרי השינה. הזכויות להרחיב אותה ניתנו בעקבות הפיכת חדר הביטחון הישן שבקומת הכניסה לממ"ד: מחלל מוזנח, שהבלגן חגג בו, הוא הפך לחדר שירות וכביסה נעים ונוח. בני המשפחה – זוג הורים ושלוש בנות (11, 9 ו-5) – מספרים שהם למדו להעריך את השיפוץ במיוחד בימים האחרונים, שבמהלכם נאלצו להיכנס לממ"ד לעיתים תכופות.
החזית הצפונית של הבית, שפונה לרחוב, שומרת על פרטיותם של בני המשפחה לאחר שנוספה לה גדר בנויה. הגינה שבכניסה רוצפה באבנים מלבניות בגוון אפור-גרפיט ובדוגמת שדרת דג (פישבון), והותקן שער ברזל מפורזל ("ארטפרו").
בחדר העבודה פתחתי ויטרינה לגינה הקדמית, שחיברה אותה לבית והפכה את הישיבה בה לטבעית ומזמינה:
החזית הדרומית, שפונה לגינה פנימית, מורכבת מוויטרינות גדולות וממרפסות רחבות שמעניקות לפנים תחושה של מרחב. החזיתות טויחו בטיח אקרילי בגוון אפור-כחול, המשתלב עם רצפת הבטון המוחלק שבקומת הכניסה.
בסלון הונח שטיח קילים ("ג'וזפון"), שנועד לחמם את האווירה ולחבר בין הצבעים שבחלל. בפינת הישיבה הוצבו כורסאות חדשות ("קסטיאל As is") לצד ספות שהיו בבית עוד לפני השיפוץ. על הקיר מתנוססת דמות אשה, שמשורטטת בחוט ברזל עבה ושמשתקפת גם במראה שבפינת האוכל. היצירה נמצאת בבית כבר שנים. בין הסלון לפינת האוכל יש עמוד וסביבו מגרעת שמולאה בחלוקי אבן. בצד השני של הוויטרינה, בחצר, יש מגרעת דומה, וכך נוצר חיבור בין הפנים לחוץ.
בר מגולף מפריד בין פינת הישיבה לפינת טלוויזיה, שמוקמה על במה מוגבהת, ובה פופים שבני הבית אוהבים להשתרע עליהם. הכניסה לשירותי האורחים שבקומה הוזזה, ובמקומה פונה אל הסלון ספרייה.
ניצול מירבי של שטח
אל קומת המגורים מוביל גרם מדרגות, שלפני השיפוץ היה חשוך ואפל למדי. חלון גדול שנפתח לגינה במישור המדרגות האיר אותן מחדש. מתחת למדרגות היה חלל שהזמין השארת תיקים ונעליים בתפזורת, ובמקומו נבנה ארון מעילים עם דלתות בגוון הקירות וידיות חרוטות. שטיח עבה וישן מקיר לקיר, שחיפה את מרצפות הטרצו, החלפתי בעץ אלון, והמעקה הוחלף במעקה מפורזל ("אטפרו"). במעלה המדרגות הוצבה כורסה ("אייטמס"):
קומת השינה נהרסה כליל ותוכננה מחדש עם תוספת בנייה: צמצמנו את שטחה של מרפסת גדולה ולא מנוצלת, לטובת חדר ההורים.
לבני הזוג היה חשוב להיות קרובים לחדרים של בנותיהם, אבל גם לשמור על הפרטיות של כולם. מאחר שבעלת הבית מרבה בנסיעות עבודה לחו"ל, שבהן היא מתארחת במלונות בוטיק ונחשפת לחללים יצירתיים, היא נענתה בחיוב לרעיון נועז: להפוך את אזור הרחצה של ההורים לחלל שיחצוץ בין המבואה שבקומת השינה לחדר השינה. מול הדלת נבנה קיר, ועליו מדף עץ ''מרחף'' עם שני כיורים – לה ולו:
משמאל יש מקלחון רחב, ומימין שירותים שמופרדים באמצעות דלת ברזל עם זכוכית חלבית. כל אזור הרחצה מחופה שיש, בעוד שאזור השינה נהנה מפרקט עץ, כך שהשינוי החומרי תורם להגדרת החללים. מצידו השני של קיר הכיורים נמצאת המיטה:
שתי נישות אופקיות מעל המיטה ממלאות את מקומן של שידות צד. ליד המיטה עומדת כורסה ("איקאה"):
מול המיטה יש ויטרינה ברוחב החדר, הפונה למרפסת פרטית' מרוצפת אריחי בטון מאוירים. יחידת ההורים היא דוגמה לניצול מרבי של שטח. חללי המעבר הם בעלי תפקיד כפול, מה שחוסך מקום רב: הכניסה לחדר היא גם השטח המפריד בין המקלחת לשירותים; המעבר מסביב למיטה הוא גם המעבר ליציאה למרפסת. למרות זאת, נשמרת תחושה של חדר גדול: המראה הגדולה שמעל הכיורים מכפילה את תחושת המרחב, ומהמיטה רואים את השמיים הכחולים ואת צמרות העצים שבגינה.
לבעלי הבית היה חשוב שלכל אחת משלוש הבנות יהיה חדר גדול יחסית, של לפחות 12 מ"ר, כך שישמש מקום לאירוח ולמשחק, ולא רק לשינה. מכיוון ששלושת החדרים אינם שווים בגודלם, השתדלתי לתכנן אותם כך שהם לפחות יהיו נוחים ואטרקטיביים במידה שווה. בחדר הגדול נבנה חלון ישיבה, ובבינוני תוכננו חלון ישיבה גדול יותר ומרפסת קטנה.
החדר הקטן ביותר נהנה ממרפסת גדולה, שמייצרת אזור משחק ובילוי חיצוני:
חלונות הכיס הישנים שפנו לחזית הקדמית פורקו, ובמקומם הותקנו חלונות ישיבה רחבים, שמגדילים את החדר. לצידם תוכננו נישות עם מדפים שמוסיפים אפשרויות אחסון. כל אחת מהבנות בחרה את הצבע האהוב עליה לצביעת קיר אחד. כריות צבעוניות ("KAS") מוסיפות לחדרים רכות עליזה, ושטיחים עגולים ("FUN LOVE DO") משלימים את העיצוב.
חדר הרחצה של הבנות מוקם במרכז הקומה ורוצף באריחי בטון בצבע כחול-אפור. גם כאן, במקלחון, תוכנן ספסל גדול בחלון, שמכניס שפע של אור ותורם לנוחות השימוש:
- אבן טבעית: "פלגסטון"
- חיפויים וכלים סניטריים: "נגב"
>> האתר של ליאת הדס
עוד עיצוב פנים של בתים ישנים ששופצו:
>> הלקוחה: גילת אנקורי. האדריכלית: בתה אורן גרינספן, ששיפצה את קומת השינה בבית ילדותה
>> מתיחת פנים לקומת הכניסה בבית ישן בבית דגן
