במרכז הרפואי "איכילוב" בתל אביב ממשיכים לנצל את השטח המוגבל העומד לרשותם, כדי להוסיף מבנים גדולים שיאכלסו שירותים רפואיים נוספים: מכון הלב, מגדל האשפוז ובית החולים "דנה" הם הבניינים הבולטים שנוספו בעשורים האחרונים לבית החולים המרכזי של תל אביב, והם אינם היחידים. כעת יוצאת ההנהלה בפרויקט משמעותי נוסף, אלא שהפעם לא מדובר במחלקה או במכון, אלא במגדל מגורים - מהלך חסר תקדים בישראל.

300 יחידות דיור יהיו במגדל, שיקום בצד הדרום-מזרחי של "איכילוב", ויהיו לו שתי כניסות – מרחוב דפנה ומרחוב הנרייטה סולד. 19 קומות המגורים (וקומה חלקית נוספת) יתנשאו מעל שלוש קומות חניה, שיתווספו לחניון הקיים ברחוב דפנה. על גג החניון תהיה קומה ציבורית שתכיל מעונות יום, חצר, חדר כושר, ממ"ק ומבואה למעליות ולגרמי המדרגות שיובילו לדירות הרופאים.

בבניין שלושה טיפוסי דירות: דגם A – 80 יחידות דיור בנות 22.5 מ"ר, שמתאימות ליחידים; דגם B – 190 יחידות דיור בנות 38.50 מ"ר, שמתאימות לזוגות; ודגם C - שלושים יחידות דיור בשטח 58 מ"ר שמתאימות למשפחות קטנות. קומה טיפוסית תשתרע על פני 560 מ"ר, והדירות ימוקמו סביב גרעין שיכיל ממ"קים, חדרי כביסה וחללים משותפים (ראו תוכניות נוספות בסוף הכתבה).

את הפרויקט מתכנן משרד האדריכלים "מנספלד-קהת", שזכה בתחרות שיזם המרכז הרפואי בשיתוף מחלקת ההנדסה בעיריית תל אביב-יפו. בתחרות השתתפו משרדי האדריכלים רני זיס יחד עם שרון אדריכלים; מידן; זרחי; ושורץ-בסנוסוף, וצוות השופטים כלל את נציגי העירייה (אדריכל העיר, יואב דוד, וראש צוות מרכז, אדריכלית לריסה קאופמן), מנכ"ל בית החולים, פרופ' גבי ברבש, והמשנה למנכ"ל יוסי שחר. כן השתתף ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת ת"א, ערן נוימן.

השכנים התנגדו להצעה הקודמת

מגדל מגורים בתוך בית חולים אינו קיים בישראל, גם לא באוניברסיטאות, שם המעונות מיועדים לסטודנטים בלבד ולא לסגל, אף שמדובר במהלך עם יתרונות: עובדים מותשים יוכלו לסיים את יום העבודה וללכת הביתה מבלי לכתת רגליים ולעמוד בפקקים; הקמפוס מרוויח רובד חדש שאינו קשור במחלות; והעיר מרוויחה פתרון קומפקטי למאות תושבים שזקוקים לדיור. האדריכל ארד שרון, שתיכנן את תוכנית האב של "איכילוב", מספר שהמגדל העתידי הוא תוצאה של אילוצים. לפני כעשור הוחלט לבנות מתחם דירות בשכירות לצוות העובדים, והמיקום הראשון שנבחן היה מעל מגורי האחיות. עקב התנגדות מצד תושבי הרחובות הסמוכים, הוחלט לחפש מיקום חדש ב-Back Stage של בית החולים - הקטע של רחוב דפנה בין הנרייטה סולד לרחוב וייצמן – מתוך הנחה שהוא לא יעורר התנגדויות עזות "ובגלל העובדה שאיכילוב יכול לגדול רק לגובה, אז הוחלט לנסות את המגדל".

לפני כשנתיים הוחלט להגדיל את מספר יחידות הדיור מ-200 ל-300, וכדאי לשים לב שניתנה אפשרות לאכלס שליש מהדירות באנשי סגל בית חולים ציבורי אחר לתקופה של שלוש השנים הראשונות מגמר הקמת הבניין. הוועדה המקומית אישרה להגדיל את החניון ל-700 מקומות, בהחלטה מעוררת תמיהה: מדוע מעודדים תחבורה פרטית וחניון גדול בתוך המרכז הרפואי – אותו מרכז שמעמיד לרשות החולים ומשפחותיהם חניון במחירים מופקעים - כאשר האזור עומד להיפקק עם הקמתם הצפויה של מגדלי ענק ברחוב דפנה? ומדוע מעודדים את אנשי הסגל הרפואי להחזיק רכב פרטי, כאשר הם מקבלים מגורים במרחק הליכה מהמחלקה שלהם? שרון טוען שצוות העובדים סובל ממצוקת חניה, וכי החניון הציבורי היחיד שעומד לרשותם הוא "חניון אביב" המרוחק מדי.

החניון הקיים ברחוב דפנה. פקק ענק הוא רק שאלה של זמן (צילום: נעמה ריבה)
החניון הקיים ברחוב דפנה. פקק ענק הוא רק שאלה של זמן (צילום: נעמה ריבה)

האדריכל חיים קהת, שזכה בתחרות, מבטיח שהבניין יהיה פשוט לתחזוקה. זאת, לדבריו, משום שכל המערכות ימוקמו במרכז המגדל. "תהיה נגישות לתיקונים מבלי להיכנס לדירות", הוא אומר. בנוגע להיבט האסתטי, הוא אומר שמדובר ב"בניין מגורים פסטורלי בתוך מתחם מבונה של מרכז מסחרי. מראה החזיתות הוא תוצר של 'משחק' בין המרפסות שהותאמו לכל דירה והמודולים שמרכיבים את הדירות, כך שהבניין משתלב בנוף העירוני הסובב". יוסי שחר מציין, כי "תהליך השיפוט היה דמוקרטי. כל האדריכלים הציגו הצעות יפות ולבסוף נבחרה הצעה שעמדה בתנאים הקונסטרוקטיביים וביתר הדרישות". לדבריו, תקציב הפרויקט נאמד ב-130 מיליון שקלים וההנהלה מעוניינת לקדמו במהרה לנוכח מצוקת הדיור בעיר. טרם הוחלט מה גובה דמי השכירות שייגבו, מה יהיה מודל השכירות, ואילו עובדים מבתי חולים נוספים יהיו זכאים לגור במגדל.

הישג בולט: בהשוואה למגדלי היוקרה שצצים בתל אביב כמו פטריות אחרי הגשם, עם דירות ענק שחלקן משתרעות על פני דונם (1,000 מ"ר), כאן ייכנסו 20 דירות על אותו שטח דירה. במלים אחרות, זהו פרויקט שמיועד למעמד הביניים ואמור להוכיח כי מגדלים תל אביביים יכולים להכיל גם דירות קטנות.

החמצה: המגדל ימוקם בקרבת צירי תחבורה ובקרבת הרכבת הקלה העתידית. הפספוס טמון בתוספת החניות המאסיבית, שלא רק תעמיק את התלות ברכב פרטי, אלא תיצור חומה מיותרת בין העיר לבית החולים. דווקא במקום שבו מתבקשת קומה מסחרית ורחבה אנושית – בהמשך ל"בית אסיה" הסמוך - יתרחק המרחב הציבורי מהציבור ויוקף בגדר של מכוניות.

  • צוות תכנון מנספלד קהת: חיים קהת, טל דויטש, דנה קהת גרוסברגר, רועי מאור, ענבל כהן, גיא מרגלית, נמרוד רוזנפלד, בשארה ריזק

הצעות נוספות שלא זכו בתחרות

ארד שרון, שרון גור זאב - שרון אדריכלים; בשותפות עם רני זיס אדריכלים (מתכנני "מרכז הלב ע"ש סמי עופר")

המתכננים ביקשו לשחזר את החזון השיתופי של "מעונות עובדים", שתכנן סבו של ארד שרון, אריה שרון. הנכד מסביר: "היות שגם במגדל, כמו במעונות עובדים, מדובר בתכנון דירות קטנות, הצענו לפרק את המאסה המבנית של המגדל לסדרה של תתי-מבנים קטנים". בניגוד למגדלים התל אביביים הטיפוסיים כיום, ההצעה מייצרת מקומות מפגש לדיירים, אזורי משחק לילדים, פעילויות כושר גופני ומרפסות נוף - בדומה לחצר המרכזית במעונות עובדים.

ההצעה של שרון-זיס (הדמיה: ארד שרון, שרון גור זאב -שרון אדריכלים בשותפות עם רני זיס אדריכלים)
ההצעה של שרון-זיס (הדמיה: ארד שרון, שרון גור זאב -שרון אדריכלים בשותפות עם רני זיס אדריכלים)

לכל אחד מתתי-המבנים יש גודל וצבע שונה. הדירות אינן פונות רק לנוף המבוקש של הים התיכון, אלא גם למזרח, והחללים בין הדירות מאפשרים לטפח גינות פרטיות שישלימו את הגג הירוק על גג החניון. כדי לטשטש את חזית החניון, הם הציעו לחפות את המבנה ברשת מתכת מודולרית שתיצור מבנה מונוליתי שיהיה גוף תאורה בולט במרחב האורבני.

מידן אדריכלים

על ההצעה הזו כתבו האדריכלים, כי המגדל לאו דווקא אמור להיות הכי יפה בעיר, אלא שואף להיות "קל לביצוע, בעלות נמוכה, ועם זאת להיות אלגנטי בזכות מעטפת שתוכננה בצורה מודולרית, חזרתית ופשוטה". קומות המגדל גדולות יחסית, "בסגנון בית מלון". קומה טיפוסית מאפשרת גמישות בתכנון ותמהיל דירות משתנה (בין 16 ל-18 דירות לקומה), מתוך מחשבה על שינוי עתידי לטובת משרדים ומרפאות בהתאם לצרכי המרכז הרפואי.

ההצעה של מידן אדריכלים (הדמיה: אור וצל הדמיות)
ההצעה של מידן אדריכלים (הדמיה: אור וצל הדמיות)