את הווילה הזו אי אפשר לראות מהרחוב, שכן היא נבנתה על מגרש אחורי ומוסתרת על ידי מבנה אחר, גבוה ממנה. היישוב הקטן במרכז הארץ כבר מזמן אינו בעל אופי כפרי כשהיה, אך בעלת הבית ביקשה מהצוות של פלסנר אדריכלים, שתיכננו את הווילה רחבת הידיים, להצניע אותה. בקשה נוספת שלה הייתה שהבית יקיף את הגינה ויהיה בעל מאפיינים אקולוגיים.
הבית, בשטח של 700 מ"ר, נבנה על מגרש בן שני דונמים. קירותיו לבנים וקוויו המודרניים מודגשים באמצעות סרגלי עץ טיק, שממסגר גם את החלונות ואת דלתות הזכוכית. הוא תוכנן בצורת האות ר' שעוטפת את הגינה והבריכה, כך שמרבית החללים בבית משקיפים אליהן. הגינה תוכננה תוך התחשבות בכיווני האוויר והשמש ופונה לכיוון דרום, במקביל לחזית הארוכה של הבית. נדמה שהיא מרכז ההתרחשות, עם מרפסת רחבה ומקורה שבה פינת ישיבה, שולחן אוכל נוח ושולחן פינג פונג, כר דשא ובריכת שחייה בקווים מעוגלים. היא מתנקה ללא כלור, באמצעים אקולוגיים, ודגים חיים בה. בצד המזרחי של החצר יש מעין ערוגה שמתפקדת כמכל לאיסוף מי גשמים, שאיתם משקים את הגינה.
הכניסה לבית נעשית דרך שביל גישה שעשוי אבן אפורה ומוצל על ידי פרגולה בנויה; זו נתמכת בעמודי פלדה בצבע חלודה, שמשמשים גם כצינורות לאיסוף מי גשם. הגינון מוקפד אך אינו מצועצע: אדנית בנויה מלווה את הבית והשביל שמקיף אותו, במקביל לגינה. השביל מסתיים בקיר שניצב לדלת הכניסה, עם נישה גדולה שבה נתלתה עבודת אמנות. חלונות הבית הגדולים, שממוסגרים עץ בגוון חם, מוצלים באמצעות הגג השטוח והבולט מקו המבנה. מעל החלונות חופה הקיר בסרגלי עץ, שמסתירים את ארגזי התריסים ומדגישים את קוויו האופקיים של הבית.
דלת הכניסה שובצה בקיר שכוסה סרגלים מעץ טיק. המבואה נצבעה בגוונים בהירים ורוצפה באריחי אבן מונטנגרו גדולים. משמאל לדלת, בצד המזרחי של הבית, נמצא החלק הציבורי שכולל מטבח, פינת אוכל, סלון וספרייה. מוביל אליו מסדרון שמואר באמצעות חלון סקיי-לייט, ולשמאלו שירותי אורחים ומטבח שירות.
בגלל מתווה המגרש מובילות שלוש מדרגות מהכניסה לאגף שבו שלושה חדרי שינה, אחד מהם עם מרפסת שפונה לגינה (ראו תוכניות בסוף הכתבה). חדר השינה של בעלי הבית נמצא בקומה העליונה של הבית.
חלל ארוך ופתוח
לבקשת בעלת הבית, המטבח תוכנן כחלל משפחתי רב שימושי, שכולל גם דלפק אכילה, פינת טלוויזיה ופינת עבודה. ארונות המטבח תוכננו בצורת האות ר': חזית אחת של ארונות גבוהים לבנים, ובה מכשירי חשמל ודלת כניסה למטבח השירות, וחזית שנייה של ארונות נמוכים, מתחת לחלונות. הדלתות שלהם חופו בזכוכית ירוקה ("מטבחי האקר"), והונח עליהם משטח קוריאן לבן, שהופך בקצה לשולחן עבודה.
במרכז המטבח ניצב "אי" שמורכב מארונות לבנים ומשטח עץ גדול ("מוריס חזני נגרות"). בצדו השני פינת טלוויזיה עם ספה צבעונית ("רוש בובואה") וספרייה שנבנתה בנישה. מצדו השני של קיר הספרייה יש פינת אוכל שכוללת שולחן בולט בוורוד, כיסאות לבנים ושידה אפורה, שמעליה נתלתה מראה בחיתוך לא שגרתי.
פינת האוכל נמצאת בקצה של חלל ארוך ופתוח. במרכזו סלון ובקצהו השני חדר מוזיקה המשמש גם כספרייה. בין פינת האוכל לסלון הורכבה אח עגולה שיורדת מהתקרה, עטופה בברזל שחור, מעל בסיס אבן. האח, שאותה עיצבה דניאלה פלסנר ובנה אמיר ברקאי, פועלת באמצעות נוזל אקולוגי, שלא מזהם את הסביבה. ספת הבד היא של חברת "B&B ITALIA". במרכז חדר המוזיקה ניצב פסנתר כנף לבן וסביבות ספריות מעץ צבוע אפור ("טולמנ'ס").
לקומה העליונה, שבה חדר השינה הראשי ומרפסת גדולה שפונה אל הגינה, מוביל גרם מדרגות הנמצא בין שני קירות ומואר באמצעות חלון סקיי-לייט. בין קיר המעקה למאחז היד, שעשוי עץ, שולבה מגרעת ("פס ניתוק"). ספות החוץ למטה והכורסה וערסל הישיבה במרפסת למעלה הם של חברת "kettal" (ביבוא ''טולמנ'ס'').
הבית כולל גם מרתף, שבו חדר כושר, ממ"ד וחדר כביסה. יש אליו כניסה חיצונית באמצעות גרם מדרגות לצד קיר טרסות. במפלס התחתון נבנה ספסל עץ.
עוד חדר שכדאי לשים אליו לב הם שירותי האורחים, שפונים לפטיו פתוח כלפי השמיים ומוקף קירות שנצבעו בוורוד. פלסנר רצו לתכנן חדר עם חלון גדול, הרבה אור ונוף מעניין, ולהימנע מהסטנדרט של שירותי אורחים: חלון קטן וגבוה או כזה שעשוי מזכוכית חלבית, כדי להבטיח פרטיות. כך התקבל חדר שירותים יוצא דופן, שאין בו תחושת מחנק ושמחבר בין הפנים לחוץ.
- ניהול ופיקוח: עופר צדיק
- גינון: חיים כהן
- נגרות: מוריס חזני
עוד וילות מרשימות:
>> מהפך של דו משפחתי ישן ומפותל
>> ווילה עם טאץ' נוסטלגי במרכז העיר
