מגדלים שיודפסו במדפסת תלת ממדית, שיטהרו את האוויר, שייבנו מבמבוק, שיורכבו מכפרים מרחפים, שימחזרו זבל, וכאלה שישקמו אתרים שהוכו ברעידות אדמה - גם השנה, ההצעות שהוגשו לתחרות גורדי השחקים של מגזין eVolo
לא איכזבו . גם השנה הן מציתות את הדמיון, במנותק מהשאלה אם יש סיכוי קלוש שיוגשמו ביום מן הימים.
לתחרות, שנערכת זו השנה התשיעית ומאתגרת אדריכלים ומעצבים להגות בדמיונם את גורדי השחקים של העתיד, הוגשו 525 הצעות מ-43 מדינות. שלוש מההצעות הוכרזו כזוכות, ועוד 20 צוינו לשבח. בשופטים: דיקן הפקולטה לטכנולוגיה וארכיטקטורה באוניברסיטת אילינוי, ויל ארטס (Wiel Arets); פרופ' מיכאל הנסל (Michael Hensel) מהמחלקה לאדריכלות באוסלו; הזוכה בתחרות אשתקד, דרק פירוצי (Derek Pirozzi); קרול וויליס (Carol Willis), דירקטור במוזיאון המגדלים ופרופ' באוניברסיטת קולומביה; דן ווד (Dan Wood), פרופ' באוניברסיטת ייל, ועוד.
מקום ראשון: מגדל רב-שימושי
“Vernacular Versatility” | ורסטיליות מקומית
Yong Ju Lee, יונג ז'ו לי, ארצות הברית
ההצעה הזוכה (גם בפרס כספי בסך 5,000 דולר) מעוצבת בהשראת "האנוק", בית קוריאני מסורתי המורכב מקונסטרוקציית עץ ומתאפיין בגג רעפים שנתמך בקורות עץ מקושתות, באופן שבו ניתן לכוונן את קצה הגג כדי להתאים את מידת האור המבוקשת בתוך הבית. בעבר, המערכת הזו התאימה רק לבתים חד-קומתיים, ובזכות פיתוחים עכשוויים אפשר לשמר את השפה העיצובית וליישם את הטכנולוגיה בגורדי שחקים. ההצעה, שמשלבת אסתטיקה מסורתית עם חדשנות, יוצרת מגדל רב-שימושי שהלהיב את חבר השופטים. בניגוד להרבה הצעות אחרות, הגמישות הזו נראית אפשרית יותר ליישום.
מקום שני: דטרויט מתעוררת לחיים
“Car And Shell Skyscraper: Or Marinetti’s Monster”
Mark Talbot, Daniel Markiewicz | דניאל מרקייביץ' ומרק טלבוט, ארצות הברית
ההצעה מתמקדת בעיר המכוניות הגוססת, דטרויט, ומנסה להעיר אותה לחיים תוך שהיא מורדת בביקורת העכשווית על המכונית האמריקאית. כשהמתכננים אומרים ש"הנסיעה במכונית הפכה למלה גסה", הם מעוניינים במיחזור מחדש של מכוניות למטרות הנאה. מרקייביץ' וטלבוט מבקשים להקים מחדש את הפרוור, אלא שהפעם יעשו זאת לגובה, תוך שהם יוצרים גריד תלת-ממדי עצום המורכב מבתים עם גגות רעפים. "גריד הפרוורים החדש", הם מגדירים זאת.
מקום שלישי: מגדל דו-תחמוצת הפחמן
“Propagate Skyscraper: Carbon Dioxide Structure”
YuHao Liu, Rui Wu | יואהו ליו, ריו וו, קנדה
הצעה שבוחנת שימוש מחדש של פחמן דו-חמצני, שנפלט מכדור הארץ ותקוע באטמוספירה. בניגוד לגורדי השחקים הקונוונציונליים, שהשלד שלהם מורכב מפלדה ומבטון, מגדל זה מציע שיטה אקולוגית יותר. היא מצמצמת את כמות הגז המיותר שנמצא באוויר, ומשנה את מצב צבירתו מגז למוצק.
עוד הצעות בולטות שצוינו לשבח
Sand Babel (מגדל בבל החולי) - ימוקם במדבר וייבנה במדפסת תלת-ממד שמופעלת באמצעות אנרגיית שמש. המתכננים טוענים כי הצעתם תסייע בצמצום נדידת החולות.מגדל הבמבוק – המתכננים התבוננו על גורדי שחקים משוכפלים ומדכאים בערים שונות, וניסו להבין כיצד אפשר לחשוב עליהם אחרת. במבוק משמש כחומר הפיגומים בערים שונות באסיה (נוכח מאוד בהונג קונג), אך הוא מוסר לאחר הבנייה למרות החינניות שמאפיינת אותו. כעת מציעים מעטפת חדשה שתוכל להיות פרקטית בכמה מובנים - מרפסות קלילות, גינות אנכיות, נזק מינימלי ברעידת אדמה, וכמובן בזבוז אנרגיה קטן בהרבה במהלך הבנייה. וכמובן, הבמבוק הגמיש, לעומת המעטפת הקשיחה הרגילה של אבן, זכוכית או בטון, תרענן את המראה החיצוני המשעמם של המגדל הטיפוסי בימינו.
Climatology Tower (המגדל האקלימי) – גורד שחקים שנועד לתת מענה ל"ערים חולות" כמו ניו יורק וטוקיו, שבהן איכות האוויר בעייתית. במגדל תופעל מערכת מכנית שמסוגלת "לתקן את הסביבה", לצמצם או להגביר את שיעור הלחות באוויר (למשל), ולהתאימה לתנאי הסביבה.מגדל האקוויפר - שואף לחבר בין המרקם הבנוי לסביבה הטבעית, במטרה ליצור מערכת אקולוגית אורבנית משגשגת. הפרויקט מתמקד בשני חששות עיקריים: בנייה בשטחים הפנויים האחרונים שנותרו בערים קיימות, וטיפול במים. התשובה: שימוש במי התהום בעיר, תוך שהבניין סותם מגרש פנוי בין בניינים קיימים – infill - ובכך מציע אלטרנטיבה לזחילה מהעיר החוצה, בין אם בריחה לפרוורים ובין אם בזבוז שטחים פתוחים.
Rainforest Guardian Skyscraper (מגדל שומר יערות הגשם) - ייבנה בסמוך לנהר האמזונס ויכיל תחנת כיבוי אש, תחנה מטאורולוגית ומעבדות למחקר ולחינוך. הבניין, המעוצב כפרח הלוטוס, ילכוד את מי הגשם, יכבה שריפות ביער הסמוך, ישמש כאתר תיירות ויהיה חממה למדענים שחוקרים את שינויי האקלים.
