את תוכניות הבניין שבו נמצאת הדירה הזו, ברחוב שלמה המלך במרכז תל אביב, אישר יעקב שיפמן בן סירה, מי שהיה מהנדס העיר בשנים 1929-1950 וכונה "האיש שעשה את העיר הלבנה", משום שפעל להפסקת הבנייה בסגנון האקלקטי ולאימוץ הסגנון הבינלאומי.
נכדתו, היום בשנות ה-50 לחייה, נתקלה בחתימה שלו על המסמכים ההיסטוריים של הדירה כאשר רכשה אותה, זמן קצר לפני שיצאה עם בן זוגה לנסיעת עבודה בחו"ל. היא נולדה בתל אביב וגם וגדלה בה, אבל את משפחתה גידלה מחוץ לעיר. עכשיו, לקראת הנסיעה, ביקשה לאפשר לשני ילדיה – בן חייל וסטודנטית לתואר שני – לחיות יחד בדירה, שבה יהיה גם מקום לאירוח ההורים, כשיבואו לביקור בישראל.
לדירה הישנה, בשטח של 69 מ''ר, נדרש שיפוץ כולל. מעצבת הפנים ליאת עברון התבקשה לתכנן את השיפוץ כך שיתאים לשני "סיבובים": בשנים הקרובות הדירה תשמש את הילדים, וכאשר יחזרו ההורים לארץ היא תהפוך למעונם הקבוע. עברון חילקה מחדש את הדירה ותיכננה שני חדרי שינה, גדול לבת וקטן יותר לבן, חדר רחצה וחלל פתוח שבו מטבח, פינת אוכל וסלון שאליו מחובר חדרון אורחים ועבודה. כשיעברו ההורים לדירה יבוטל האזור הזה ויחולק לטובת סלון וחדר שינה גדולים יותר, וחדרו של הבן יהפוך לחדר העבודה. שיפוץ זריז יאפשר את השינוי, וכל התשתיות הנדרשות הוטמעו מראש בקירות ומתחת לרצפה (את כל תוכניות הדירה – לפני השיפוץ, עכשיו ובעתיד – אפשר לראות בסוף הכתבה).
ראשית "גולח" הפנים והושארו רק עמודים תומכים. הסלון והמטבח רוצפו באריחי גרניט-פורצלן אפורים בגודל של 60X60 ס"מ והחדרים חופו בפרקט עץ אלון. מאחר שהבניין מיועד לשימור, אסור לגעת בחזיתות או להחליף את החלונות ודלתות המרפסת, ולכן שימרו בעלי הבית את פרופילי העץ המקוריים, החליפו זגוגיות וצבעו אותן בלבן. בעתיד, כשישופץ הבניין, יותאמו החלונות לחזיתות המעודכנות. סקאלת צבעים בדירה היא סולידית: אפור, לבן וגוונים של כחול – מבהיר ועד לכהה שנוטה לסגול.
דלת הכניסה נפתחת לתוך מבואה רחבה , והמבט נמשך לכל אורך הדירה, עד למרפסת שפונה אל הרחוב. מימין ומשמאל חדרי השינה, ובסוף המסדרון, במקביל למרפסת, חלל פתוח שחולק לשניים: בצד אחד סלון שבו ספה אפורה, כורסא שחורה ("אייטמס") ושולחן קפה מעץ (''וינטג'''), על שטיח בגוני כחול ("גולף אנד קו"). מנורה שקופה מאירה את פינת הישיבה ("קרן אור"). מול הספה הוצבה שידה דו-צדדית שתוכננה במיוחד: מצד הסלון הוצב בה מסך הטלוויזיה, ומצד פינת האוכל נבנו בה מדפים לחפצי נוי ולאחסון, חלקם סגורים בדלתות בכחולים שונים.
פינת הישיבה תחומה בצדה האחד בדלתות זכוכית שמוסגרו בפרופילי ברזל בלגי. הן מפרידות בינה לבין פינת עבודה עם ספה נפתחת, לשימושם של ההורים, כאשר הם מבקרים בישראל. וילונות רומיים מאפשרים פרטיות בשעת הצורך, ומעל הספה נתלה צילום מודפס על זכוכית של יעל שחר (גלריה "מיקה"). עוד חלון ממוסגר בפרופיל בלגי נפער בקיר שמעל לשולחן העבודה, ופונה למבואה.
את המסדרון/מבואה הגדירה עברון באמצעות "שטיח" מאריחים מעוטרים ("סטודיו ורדי"), והוא עוטר בשתי מנורות שנקנו בשוק הפשפשים ובשידה סינית עתיקה – אחד מפריטי הריהוט היחידים שהובאו מבית המשפחה הקודם, שנמכר לקראת הנסיעה. בעלת הבית מספרת ששם היה עומס רב של רהיטים ואביזרים דקורטיביים, ואילו בדירה הזו ביקשה הבת לדבוק בסגנון מינימליסטי ועדין.
מול השידה יש נישה, שבה נבנתה ספרייה. דלתות החדרים הכחולות נעשו בהזמנה מיוחדת, ובקירות שביניהן הוטמעו גופי תאורה מגבס, בעיצוב איילה בר. חדר השינה הגדול, שמשמש את הבת וישמש בעתיד את ההורים, שטוף אור בזכות חלון רחב ידיים. ארון קיר עם ידיות מגרעת נבנה עד לתקרה, מעל המיטה נתלו שלושה הדפסים פרחוניים ("איקאה") ומולה נתלה מסך טלוויזיה. בתכנון העתידי יגדל שטח החדר ומול המיטה ייבנה לאורך כל הקיר רהיט.
משמאל לדלת הכניסה חדרו של הבן, שגם בו ארון קיר לבן. חלקו התחתון מיועד לבגדים ודלתותיו העליונות מובילות לבוידעם עמוק, שמגיע עד מעל לארון הכיור בחדר הרחצה הסמוך. כשבעלי הבית יעברו לגור בדירה יוסר הקיר המפריד בין החדר למבואה, והוא יהפוך לחדר עבודה. במקום ארון הבגדים שנמצא בו היום, ייבנו שירותי אורחים.
חדר הרחצה רוצף באריחים מודפסים בגווני אפור וטורקיז ("סטודיו ורדי"). ארון נקי-קווים מפורניר אלון הוצב מול מקלחון רחב. על משטח מאבן קיסר הונח כיור, ומעליו נתלה ארון שחופה במראות. קיר מפריד בין האסלה לאזור הכיור, כשלצד האסלה נתלו מדפים, ומולה נבנה ארון שירות המכיל מכונת כביסה ומייבש.
- קבלן (כולל נגרות, דלתות וברזל בלגי): גיא סלנסקי.
- מיזוג: אלון ק. מיזוג אוויר.
- ריצוף, כלים סניטריים וחיפויים: האחים לוי קרמיקה.
- מנורות עתיקות: יוסי קמחי, שוק הפשפשים.
- מנורות מודרניות: "קרן אור איצ'ה".
עוד דירות משפחתיות:
>> איך נראית הדירה שעיצבה לעצמה ליאת עברון?
>> ודירה קטנה שחולקות אם ובתה החיילת
